פסקה עד
נְדָרֶיךָ – זוֹ עוֹלָה. וְכִי מָה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְאוֹכֵל עוֹלָה חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר; לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – קַל וָחוֹמֶר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים; לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – קַל וָחוֹמֶר מִן הַבְּכוֹר; חוּץ לַקְּלָעִים – קַל וָחוֹמֶר מֵחַטָּאת וְאָשָׁם: מָה חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁמּוּתָּרִים בַּאֲכִילָה, הָאוֹכֵל מֵהֶם חוּץ לַקְּלָעִים עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, עוֹלָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חוּץ לַקְּלָעִים אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ אֶלָּא לְאוֹכֵל עוֹלָה בֵּין לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים בֵּין לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, בֵּין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים בֵּין חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
(דברים יב יח) כִּי אִם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ – זוֹ שִׁילֹה.
תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ – זוֹ יְרוּשָׁלִַם.
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, חָבִיב חָבִיב קוֹדֵם.
וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, כָּל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא הַלֵּוִי הַזֶּה, לוֹמַר תֵּן לוֹ מֵחֶלְקוֹ! אֵין לוֹ חֵלֶק – תֵּן לוֹ מַעְשַׂר עָנִי! אֵין לוֹ מַעְשַׂר עָנִי – תֵּן לוֹ שְׁלָמִים!
(דברים יב יט) הִשָּׁמֶר – בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
פֶּן – בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ – אֲפִלּוּ שְׁמִטִּים וַאֲפִלּוּ יוֹבְלוֹת.
עַל אַדְמָתֶךָ – וְלֹא בַגּוֹלָה.