פסקה סט
(דברים יב יב) וּשְׂמַחְתֶּם, נֶאֶמְרָה כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן (דברים כז ז) שִׂמְחָה. מָה שִׂמְחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁלָמִים, אַף שִׂמְחָה הָאֲמוּרָה כָּאן שְׁלָמִים.
לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם – בַּמְּחִיצָה.
אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם, חָבִיב חָבִיב קוֹדֵם.
וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם, כָּל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא הַלֵּוִי הַזֶּה לוֹמַר תֵּן לוֹ מֵחֶלְקוֹ! אֵין לוֹ חֵלֶק – תֵּן לוֹ מַעְשַׂר עָנִי! אֵין לוֹ מַעְשַׂר עָנִי – תֵּן לוֹ שְׁלָמִים!