פסקה סה
(דברים יב ח) לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם – חוֹבָה בְּבֵית עוֹלָמִים וּרְשׁוּת בַּבָּמָה. דָּבָר אַחֵר: לֹא תַעֲשׂוּן – צְאוּ וַעֲשׂוּ! מִכָּן אָמְרוּ: (זבחים פי״ד, מ״ד-ח) עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים.
בָּאוּ לְגִלְגָּל הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בָּאוּ לְשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. בָּאוּ לְנוֹב וְגִבְעוֹן הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בָּאוּ לִירוּשָׁלִַם נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת – מִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא הוּתְּרוּ.
לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם, הַיּוֹם אָנוּ מְטַלְטְלִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, הַיּוֹם אָנוּ אֲסוּרִים בַּבָּמָה, מִשֶּׁנָּבוֹא לָאָרֶץ אֵין אָנוּ אֲסוּרִים בַּבָּמָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא צִבּוּר מַקְרִיב בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ, הַיָּחִיד מַקְרִיב בַּבָּמָה וְאֵין הַצִּבּוּר מַקְרִיב בַּבָּמָה.
אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, כָּל שֶׁנִּדָּר וְנִדָּב קָרֵב בְּבָמַת יָחִיד, וְכָל שֶׁאֵין נִדָּר וְנִדָּב אֵין קָרֵב בְּבָמַת יָחִיד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם אָנוּ מַקְרִיבִים חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, מִשֶּׁנָּבוֹא לָאָרֶץ אֵין אָנוּ מַקְרִיבִים חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת.