פסקה מו
(דברים יא יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם – בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן עֲקִיבָה. מִכָּן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם. אִם לִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם – (דברים יא כא) ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״, וְאִם לָאו – לְמַעַן יִקְצְרוּ יְמֵיכֶם, שֶׁכָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִדְרָשִׁים: מִכְּלַל הֵן לָאו וּמִכְּלַל לָאו הֵן.