אור ברסלב
ספרי דברים פסקה יב

ספרי דברים

פסקה יב

פסקה יא

(דברים א יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טַרְחָנִים. הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה שֵׁנִי נוֹצֵחַ בַּדִּין, אוֹמֵר: יֵשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת לְהָבִיא, לְמָחָר אֲנִי דָן, מוֹסִיף אֲנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִים. לְכָךְ נֶאֱמַר טָרְחֲכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ טַרְחָנִים.

וּמַשַּׂאֲכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִים. הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת – אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? אִחֵר לָצֵאת – אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת? מָה אַתֶּם סְבוּרִים? יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת, וּמְחַשֵּׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת קָשׁוֹת וַחֲמוּרוֹת מִשֶּׁל בֵּית אוֹן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז א): ״וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן״, לְכָךְ נֶאֱמַר וּמַשַּׂאֲכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִים.

וְרִיבְכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹנְנִים. הָיָה אֶחָד מֵהֶם מוֹצִיא מָנֶה בִּשְׁבִיל לִטּוֹל שְׁנַיִם, שְׁנַיִם בִּשְׁבִיל לִטּוֹל שְׁלֹשָׁה. לְכָךְ נֶאֱמַר וְרִיבְכֶם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹנְנִים.

דָּבָר אַחֵר: טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם, אִם הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת, אוֹמְרִים: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם שֶׁמִּהֵר לָצֵאת? וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ מְלַקְּטִים הַגַּס שֶׁבַּמָּן! אִחֵר לָצֵאת – אוֹמְרִים: אָכַל וְשָׁתָה וְיָשַׁן. הָלַךְ מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע – אוֹמְרִים: מְבַקֵּשׁ לַעֲמוֹד מִפָּנָיו. הָלַךְ לַצְּדָדִים – אוֹמְרִים: מִצְוָה הָיָה לָנוּ מֵעֲמִידַת זָקֵן, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְעָקְרָהּ מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: הָלַכְתִּי בָּאֶמְצַע – לֹא יָצָאתִי יְדֵיכֶם, הָלַכְתִּי לַצְּדָדִים – לֹא יָצָאתִי יְדֵיכֶם!

תוכן העניינים

ספרי דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה