אור ברסלב
ספרא צו › פרק ז

ספרא

צו · פרק ז

פרק ו

[א] 'כלי חרש' – אין לי אלא כלי חרש; מנין לרבות כלי נתר? תלמוד לומר "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר". אין לי אלא שבשל בו; ערה לתוכו רותח מנין? תלמוד לומר "אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר". אין לי אלא כלי חרש שערה לתוכו רותח; כלי נחושת שערה לתוכו רותח מנין? תלמוד לומר "אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר"

[ב] "ואם בכלי נחשת" אין לי אלא כלי נחושת; מנין לרבות כל שאר מתכות? תלמוד לומר "ואם בכלי נחשת בֻּשָּׁלָה" – מלמד שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה מורקו ושוטפו. אין לי אלא כלי נחושת שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה מורקו ושוטפו; ומנין לכלי חרש שמבשל ושונה ומשלש ובאחרונה שוברה? תלמוד לומר "ישבר ואם בכלי נחשת בֻּשָּׁלָה" ר' טרפון אומר: בישל בו תחלת הרגל – מבשל בו כל הרגל. וחכמים אומרים עד זמן אכילה. 'מריקה ושטיפה' – מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס. מריקה ושטיפה בצונן. השפוד והאסכלא – מגעילן בחמין.

[ג] "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף" – יכול מה שטיפה האמורה להלן בארבעים סאה אף כאן בארבעים סאה? תלמוד לומר "במים" – במים כל שהן. "במים" – ולא ביין; "במים" – ולא במזוג; "במים" – להכשיר את כל המים. קל וחומר למימי הכיור.

[ד] יכול אף הפסולה תהא טעונה מריקה ושטיפה? תלמוד לומר "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל" – הכשירה טעונה מריקה ושטיפה ואין הפסולה טעונה מריקה ושטיפה. ר' יעקב אומר: היתה לה שעת הכושר ונפסלה – טעונה מריקה ושטיפה; ושלא היתה לה שעת הכושר ונפסלה – אינה טעונה מריקה ושטיפה.

[ה] ר' שמעון אומר אף על פי שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה – אינה טעונה מריקה ושטיפה. בישל בו קדשים וחולין, קדשי קדשים וקדשים קלים – אם יש בהם בנותן טעם – הרי אלו נאכלים כחמורים, וטעונים מריקה ושטיפה, ופסולה במגע.

[ו] "כל זכר" – לרבות בעל מום. למה?! אם לאכילה – כבר אמור! אם למחלוקת – כבר אמור! אם כן למה נאמר "כל זכר"? שיכול אין לי אלא בעל מום עובר; בעל מום קבוע מנין? תלמוד לומר "כל זכר בכהנים יאכל…". "אֹתָהּ" – קדושה ולא פסולה."קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" מה תלמוד לומר? שיכול אין לי שטעונה מריקה ושטיפה אלא חטאת בלבד; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר "קדש קדשים". יכול אף התרומה? תלמוד לומר "אֹתה" – פרט לתרומה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר 'קדש קדשים' טעונים מריקה ושטיפה ואין קדשים קלים טעונים מריקה ושטיפה.

[ז] אוציא את אלו ולא אוציא את התודה ואיל נזיר שנאכלים ליום אחד כקדשי קדשים? תלמוד לומר "הִוא". בִשל בו קדשים וחולין, קדשי קדשים וקדשים קלים – אם יש בהם בנותן טעם – הרי הקלים נאכלים כחמורים, ואין טעונים מריקה ושטיפה, ופוסלים במגע.

תוכן העניינים

ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה