אור ברסלב
ספרא ויקרא דבורא דנדבה › פרשה יא

ספרא

ויקרא דבורא דנדבה · פרשה יא

פרק יב

[א] אילו אומר 'והבאת אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח' יכול אין לטעון הגשה אלא הקומץ בלבד; ומנין לרבות את המנחה? תלמוד לומר (ויקרא ו, ז) 'מנחה'. מנין לרבות את כל המנחות? תלמוד לומר "את המנחה"

[ב] יכול אין לטעון הגשה אלא מנחת נדבה; מנחת חובה מנין? ודין הוא! נאמר "הבא מנחת נדבה" ו"הבא מנחת חובה": מה מנחת נדבה טעונה הגשה, אף מנחת חוטא – תטען הגשה.

[ג] לא! אם אמרת במנחת נדבה – שהיא טעונה שמן ולבונה! מנחת סוטה תוכיח! שאינה טעונה שמן ולבונה וטעונה הגשה!

[ד] לא! אם אמרת במנחת סוטה – שהיא טעונה תנופה, תאמר במנחת חוטא שאינה טעונה תנופה!? הרי אתה דן מבנין אב: לא מנחת נדבה שהיא טעונה שמן ולבונה כהרי מנחת שוטה שאינה טעונה שמן ולבונה, ולא מנחת שוטה שהיא טעונה תנופה כהרי מנחת נדבה שאינה טעונה תנופה

[ה] הצד השוה שבהן ששוו לקמיצה ושוו להגשה, אף אני אביא מנחת חוטא ששָוְתה להם לקמיצה – שתשוה להם להגשה!

[ו] או, מה להצד השוה שבהם ששוו לבא בעשיר כבעני וטעונות הגשה… תלמוד לומר "המנחה" – אחד מנחת נדבה ואחד מנחת חוטא, זו וזו טעונות הגשה. ר' שמעון אומר "והבאת" – לרבות מנחת העומר להגשה שנאמר (ויקרא כג, י) "והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן". "והקריבה" – לרבות מנחת סוטה להגשה שנאמר (במדבר ה, כה) "והקריב אותה אל המזבח".

תוכן העניינים

ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה