אור ברסלב
ספרא ויקרא דבורא דחובה › פרק יח

ספרא

ויקרא דבורא דחובה · פרק יח

פרשה י

[א] "ואם לא תגיע ידו די שה" – אין אומרים לו ללוות ולא לעסוק באומנותו. יש לו שה ואין לו צרכיו – מנין שיביא קרבן עני? תלמוד לומר "די שה". "שתי תֹרים או שני בני יונה" – שנים הוא מביא ואינו מביא אחד.

[ב] הלא דין הוא! זה מביא מהשג יד ומצורע מביא מהשג יד. מה מצורע מביא אחד תחת אחד, אף זה הואיל והעשיר שלו מביא אחד – יהא העני שלו מביא אחד! תלמוד לומר "שתי תֹרים או שני בני יונה" – שנים הוא מביא, אינו מביא אחד.

[ג] 'אחד לחטאת ואחד לעולה' (ויקרא ה, ז) (במדבר ו, יא) (ויקרא טו, ל) (ויקרא טו, טו) – שתקדם חטאת לעולה; שממין חטאת יביא עולה; שאם הפריש חטאתו ומת – יביאו יורשים עולתו. דבר אחר: מה תלמוד לומר (ויקרא ה, ז) "אחד לחטאת ואחד לעֹלה"? שיכול הואיל ושנים באים תחת חטאת – יהיו שניהם חטאת… תלמוד לומר "אחד לחטאת…" (שם,) – אין שניהם חטאת; "אחד לעֹלה…" (ויקרא יב, ח) – אין שניהם עולה.

[ד] "אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה" – לפי שנאמר (במדבר ו, יא) "ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעֹלה", יכול אין לי אלא שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה; מנין שאם הפרישם הוא יהא הפרשו הפרש? תלמוד לומר "אחד לחטאת ואחד לעֹלה והביא אותם אל הכהן".

[ה] "והביא אֹתם" – אין לעוף פדיון. "אל הכהן" – מלמד שהוא חייב בטיפול הבאתם. "וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה" – מה זה בא ללמדנו? אם ללמד שתקדים חטאת לעולה בכל מעשיה – והלא כבר נאמר (ויקרא ה, י) "ואת השני יעשה עֹלה כמשפט"! אם כן למה נאמר "והקריב את אשר לחטאת ראשונה"? – בנין אב לכל חטאות הבאות עם העולות;

[ו] בין חטאת העוף עם עולת העוף, בין חטאת בהמה עם עולת בהמה, בין חטאת העוף עם עולת בהמה – חטאות קודמות לעולות הבאות עמהם.

[ז] "ומלק את ראשו ממול ערפו" – מול (ס"א ממול) הרואה את העורף. וכן הוא אומר (במדבר כב, ה) "והוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי". "ולא יבדיל" – ואם הבדיל, פסול.

[ח] "והזה מדם החטאת" – מעצמה של חטאת. "על קיר המזבח" – לא על קיר הכבש, לא על קיר היסוד, לא על קיר ההיכל. "על קיר" התחתון. יכול על קיר העליון? ודין הוא! מה אם בהמה – שעולתה למטן – חטאתה למעלן, עוף – שעולתה למעלן – אינו דין שתהיה חטאתו למעלן?! תלמוד לומר "וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ" – ששירי הדם שלו מתמצים על היסוד, ואיזה זה? זה קיר התחתון.

[ט] "חטאת" – שיהיו כל מעשיה לשם חטאת. "הוּא" – פרט לשמלקו שלא לשמו.

[י] "וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט" – כמשפט חטאת בהמה. או יכול כמשפט חטאת העוף? וכשהוא אומר "והקריבו…" – חלק עולה מן החטאת, שתמצא אומר "כמשפט" – כמשפט חטאת בהמה. מה חטאת בהמה מן החולין וביום וביד ימנית, אף עולת העוף מן החולין וביום וביד ימנית. ר' ישמעאל אומר "כמשפט" – כמשפט חטאת העוף. מה חטאת העוף ממול ערפו אף עולת העוף ממול ערפו. ר' אליעזר בר' שמעון אומר "כמשפט" – כמשפט חטאת העוף. מה חטאת העוף אוחז בראש ובגוף ומזה, אף עולת העוף אוחז בראש ובגוף ומזה. י מה להלן בסימן אחד אף כאן בסימן אחד… תלמוד לומר "והקריבו…".

תוכן העניינים

ספרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה