ספר שקל הקדש· רבי משה די ליאון
שער המזרח
והוא יסוד הרוח, אמנם כי סוד הענין הזה הוא היתד התקועה ועיקר האמונה כי היא מדרגה העומדת באמצע מכל צד ומכל עבר ועל כן סוד עיקר המרכבה העליונה בסוד שם של שבעים ושתים שמות של מקום, וזהו מזרח, רוח, הבריח התיכון, יעקב, ישראל סבא, תפארת ישראל, צדקה, שמים העליונים, רחמים, משפט, והרבה אחרים שגם בענין זה שמות הרבה, אמנם נפרש ברמזים עניינים אלה בסוד כל אחד ואחד מהם:
מזרח משם האור יוצא והוא התנועעות האור בהתנצצו כל הגוונין וכל המאורות מאירים וכל הכוכבים ממסלותם והמזלות ממושבותם, כלם מאירים ומתנוצצים בסודו ועניינו כי גם העולם הבא בהתנוצצו זה השער לה' להתנוצץ ולהזריח ועל כן הוא פותח דלתות שערי מזרח ומאיר לעולם כלו כי המזרח הוא כלל כל המאורות והוא כולל את כולם, ועל כן הוא סוד יתד התקועה בכל צד, ומכל מקום יש לך להתעורר כי כל השערים העליונים כולם אדוקים בו מן העולם העליון ולמטה, אמנם כי הם נקראים שערי מזרח, כי יש שערים אחרים למטה והם הנקראים שערי צדק, ועל השערים העליונים נאמר שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד, ועל השערים של מטה נאמר פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה, ואמנם כי בסוד זה אותם השערים נקראים שערי מזרח, ועל כל פנים כי בהתעורר המזרח כל השערים נפתחים וכל האור וכל השפע יוצא לעולם, ועל זה הסוד האל פותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע ומוציא חמה ממקומה, כי הרקיע הוא הרקיע שאמרו ז"ל שיש בו חמה ולבנה וכוכבים ומזלות, והחלונות אשר לו מדרגות ידועות וממונות על תפקידן בסוד העולמות כולם כי הנהר היוצא מעדן אין לו הפסק לעולם, ואמנם כי אותם המדרגות ידועות הן ונקראים חלונות, על כי על ידם השפע יורד ונמשך למטה והרקיע הזה הוא הנהר היוצא מעדן, וראיתי אנשים החושבים לעלות במחשבתם ודעתם נסכל ומנעו מתקון רז"ל לומר בבתי כנסיות בשבת ובוקע חלוני רקיע ומוציא חמה וגו' ועל כל פנים כי לא ידעו הדבר מהו כי הם הצנורות אותם החלונות להמשך מהם המשכת השפע למטה, ונחזור למה שהיינו בביאורו בסוד השערים העליונים הנקראים שערי מזרח, ואמנם כי לפי סוד העניינים אשר אמרנו הכל הוא כפי סוד סדר הדברים העליונים:
והבן כי יסוד הרוח הוא האוחז בשני העברים בין המים ובין האש ואוחז בשניהם ומכריע ביניהם, ואמנם כי סוד הענין הזה בהיות במעשה בראשית ענין המחלוקת בין שני הצדדין כי המחלוקת הוא תמיד בין האש ובין המים אבל הרוח הוא מכריע ביניהם ועושה שלום ביניהם, ועל כן ימי בראשית אמרו ז"ל למה לא נאמר כי טוב בשני מפני שבו נברא המחלוקת כי המחלוקת היתה בין היום הראשון שהוא סוד המים ובין היום השני שהוא סוד האש, ועל כן לא נאמר ביום השני כי טוב כי הוא שמאל ובו התעוררות המחלוקות ואע"פ שהמחלוקת הזה הוא תקון העולם וישובו, אבל אע"פ שהוא שמאל מפני שבו נברא גיהנם ומתוך סבת השני נברא גיהנם, כי כמו סיג הזהב יצא באותו היום הזוהמא אשר בו והבן, ומפני כן לא נאמר בו כי טוב, וביום השלישי הוציא לפועל תוכן שני הימים ונסתכמו ביחד ואזי נתישב העולם על תקון מלאכת המחשבה העליונה, ואמנם כי לפי זה הסוד נאמר ביום השלישי כי טוב כי טוב שני פעמים, ומה נחמד הענין בהיות המדרגה האמיתי הזאת יסוד הנקרא רוח האוחז בשני העברים ומסכים ביניהם, ועל כן הוא סבת כולם והוא שלום:
הבריח התיכון בתוך הקרשים הענין הוא נכון למשכילים בהיותו נקרא הבריח התיכון כי הוא עמוד שהכל תלוי בו המחבר את האהל להיות אחד, ועל כן מבריח מן הקצה אל הקצה, אמנם כי הבריח התיכון אמרו ז"ל זה יעקב והנה מה טוב ומה נעים בהיותם אומרים זה יעקב כי כך הוא בהיות הימין והשמאל במחלוקת זה בזה הוא נוטל מצד זה ונוטל מצד זה ונעשה מהם אחד, וזהו סוד בהיות הכל אחד, והוא קול אחד בסוד ייחוד האמונה כי הקול בהתיחדו מסוד שלשה דברים מחוברים כאחד שהם האש והמים והרוח ומתיחדים כאחד בכח סבת התוקע המוציא אותם מתוך השופר והם בהתיחדם סוד אחד, ובעיינך בזה תמצא סוד הייחוד מהו ועניינו ותכונתו. ואמנם כי בענין זה הוא סוד המדרגה הזאת הנקראת אחד בייחוד שלימה והוא סוד המרכבה שהיא סוד מרכבה העליונה ונקרא קול והוא קול הנשמע, כי יש קול שהוא קול גדול ונקרא כך כאמרו קול גדול ולא יסף והוא סוד עיקר השם המיוחד המתיחד בעיקר שורש האמונה והוא קול הדק הפנימי שהוא סוד העיקר האמיתי, ואמנם כי לזה הענין גלה חכם הרזים מה שאמרו ז"ל כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה, שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, אל תיקרי במה אלא במה, ואמנם כי התעוררו הענין האמתי והודיעו במנהגם הישר לומר במשכים לפתחו, והנה ראיתי בירושלמי ענין גדול ונאה בסוד הדברים האלה ואמרו שאינו אסור לתת שלום לחבירו זולתי אם מברך לו בשם שנאמר חדלו לכם מברך לו בשם שנאמר חדלו לכם מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו, ואמנם כי הוא סוד עיקר אמיתי וראיה ברורה בדבריהם בהיותם אומרים עד שמברך לו בשם והביאו ראיה מברך רעהו בקול גדול, קול גדול הוא עיקר השם כפי אשר התעוררנו כי הוא קול הדק הפנימי המעמיד את שאר הקולות וכולם עומדים בסבתו. ועוד ראיה ממה שאמרו במשכים לפתחו דכתיב בבקר השכם על כל פנים הענין נכון למבין, והתבונן במה שהיינו בביאורו כי סוד הבריח התיכון לקיים קיום האמונה הוא העמוד האמצעי כי הוא סוד יתד התקועה כאשר אמרנו:
ישראל סבא שאמרו ז"ל מפני שיש ישראל שנקרא בסוד הענין הזה ישראל והוא סוד הנער מטטרון דכתיב בו כי נער ישראל ואוהבהו והוא נער ישראל זוטא, ואמנם כי המדרגה הזאת הוא הנקרא ישראל סבא והוא תפארת ישראל, והנה הורונו על כל פנים כי סוד ישראל סבא והוא עיקר הכל וזהו סבא ולא הנער, ואמנם כי סוד הנער על סבתו אמרו כל נערה שבתורה נער כתיב כי הוא סוד ענין נקבה אצל מעלה:
והבן תפארת ישראל יש לך לדעת על מה נקרא כך כי על כן נקרא בשם זה בהיות הגוונין שלשה והגוון המחבר אותם ובהיותם מחוברים הגוונין כאחד אזי הוא התפארת בהיות תפארת הגוונין באחד, אמנם כי יש לך לדעת מהו הסוד ישראל אשר בך אתפאר, בהיות תפארת החבור באותם הגוונין כאחד זהו התפארת כאשר אמרנו, והתבונן כי על כן הם שלשה שמות כוזו במוכסז כוזו אלו הן השלשה שמות שהן ייחוד אחד בהתיחדם כאחד בהיותם חבור אחד בסוד אחד, וזהו בהתיחדם כאחד נקרא תפארת, ועל זה הסוד אמרו שלשה מדרגות עשה הב"ה בישראל ואלו הן כהנים לויים וישראל, ובהתיחדם כאחד כתיב ישראל אשר בך אתפאר, במה בשלש מדרגות הללו, ואמנם כי על שהגוונין מתיחדים כאחד בסוד אחד אזי נקרא תפארת וכבר רמזנו בזה:
צדקה כבר התעוררנו זה בספר הרמון וכתבנו כל הצורך, וזהו סוד המדה הידועה הזאת כפי אשר התעוררנו שם ובכמה חלקים נחלק במחלקת הצדקה והנה הוא ידוע ואין להאריך בכאן בזה הענין:
שמים העליונים, כבר התעוררנו בתחלה על ענין זה ואמנם כי סוד האש והמים בהתיחדם כאחד בהחכמה מוסכמת כפי אשר התעוררנו בתחלה, שהב"ה בלל אש ומים ועשה מהם שמים, ואמנם כי זהו יום שלישי במעשה בראשית שברא הוא יתברך בחפץ וברצון בריאה זו ואמרו לחים היו ולא הוקרשו עד יום השלישי, ואמנם הבן הענין כי סוד האש והמים שהיו הם במחלוקת והמחלוקת היתה בסבת שלום ותקון העולם ויישובו כפי אשר התעוררנו בתחלה ולפיכך נקרא שמים כלומר אש ומים וזהו מכון שבתו של הב"ה וכבר התעוררנו בו:
רחמים הוא תשלום הכל בהיות החסד והדין מחוברים כאחד וזהו סוד הרחמים, וסוד רחמים היא המדה השלימה הצריכה לכל אדם להתנהג בה, כי על כל פנים בהיות האדם שלם ויודע הדין וכולל אותו בחסד אזי הוא רחמים להתנהג במדה הזאת, ולפי תוכן המדה הזאת ומעלתה אמרו כל מי שאין בו רחמים אינו מזרע ישראל דכתיב והגבעונים לא מבני ישראל המה, כי ישראל הם רחמים ממש וסוד רחמים ועל כן נקרא ישראל ואם אינו מתנהג במדה הזאת אינו מזרע ישראל וכביכול כאלו מכחיש המדרגה:
שאלה, כבר התעוררתי בכמה מקומות על סוד החסד וסוד הרחמים מה בין זה לזה ומהו ענין החסד וענין הרחמים. תשובה, הענין הזה ידוע הוא לכל משכיל בענין סוד החסד וסוד הרחמים, כי החסד מדה אחת והרחמים שתים, ואמנם כי יש לי לעוררך על סוד זה, תדע לך כי סוד החסד יש אדם שהוא עושה חסד עם הבריות ואינו משגיח אם צדיק או רשע או אם זך ואם ישר אלא כוונתו לעשות חסד, חסד הוא עם העניים ועם העשירים עם המתים ועם החיים, ואין צריך להשגיח בשום דבר אחר בעולם כי החסד מתפשט ונמשך על כל באי עולם, כי במדה הזאת הוא יתברך שמו מנהג עולמו לקיים אותו ולא להשגיח לעונות ולחטאים ולפשעים אשר בני העולם חוטאים בכל יום ובכל עת ובכל רגע והוא עושה חסד חנם על הכל, רחמים הוא בהיותו משגיח ואומר מי אשר חטא לי ורואה פועל איש ומעשהו ומשגיח עליהם בצד הדין ורואה ורוצה לעשות עמהם דין, ולאחר כן חוזר ומרחם עליהם ואינו רוצה לכלות מעשה ידיו ולעשות עמהם רע מצד הדין, כך הוא דרך הצדיק השלם רואה לאדם הולך בדרך לא טוב או שעשה עמו רעה ובא לידו לעשות בו דין ולאחר כן חוזר ומרחם עליו אבל בלא עיון הדין או רחמים, והחסד אינו כן כי בלא שום דין הוא, וזהו ההפרש אשר בין החסד ובין הרחמים, וזהו שאמרו ז"ל קם מכסא דין ויושב על כסא רחמים שאין רחמים נמצא זולתי בהשגחת הדין בתחלה כפי אשר התעוררנו ודי להשכיל:
משפט הוא הוא הענין ממש כי הוא סוד רחמים ממש וכבר התעוררנו בזה אמנם כי הענין הזה הוא בקושיא בהיות אומר ואל תבוא במשפט את עבדך וגו' כבר התעוררנו בזה, ממה שאמרו ז"ל דוד המלך ע"ה אמר לפני הב"ה רבונו של עולם מפני מה אין חותמין ברכה וגו' אמר לפניו רבונו של עולם אם כן בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי, כשאירע אותו מעשה דבת שבע ניחם על כל מה שאמר והתחיל לבקש רחמים על עצמו ואומר בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבור פי, משם והלאה היה מתירא לעמוד בנסיונו של מקום ב"ה התחיל לומר ואל תבוא במשפט את עבדך, ואפי' ענין המשפט שהוא הרחמים איני יכול לעמוד בו מפני מה מפני כי לא יצדק לפניך כל חי, עד כאן ראיתי במדרשות מפוזרים הדברים אנה ואנה, ואמנם כי המשפט לאלהים הוא, וזהו יכלכל דבריו במשפט עד כאן אמרו בסוד משפט, ואמרו ציון במשפט תפדה זהו סוד הרחמים, ואע"פ כי הדבר אינו נראה לפי רוב הדעות אבל קבלה היא ונקבל עד כאן סוד המרכבה העליונה שלשה אבות שהן המרכבה כאמרם ז"ל האבות הן הן המרכבה, וזהו סוד המרכבה והוא ענין גדול ונפלא בסוד מרכבה העליונה, מכאן והלאה יש לעורר על שלש האחרונות כפי אשר התעוררנו בתחלה: