ספר שיחות מוהר"ן אות - רפב
אמר לאחד: כשנפרדין חס ושלום מהצדיקים כאלו עובדין עבודה זרה. כי איתא בזהר הקדוש (תקוני זהר כא) שהצדיק הוא קוצא דאות ד'. וכשנפרדין ממנו חס ושלום, אזי מפרידין קוצא דאות ד' דאחד (דברים ו ד) ונעשה חס ושלום אחר (שמות לד יד) שהוא אל אחר כפירות (תסד). כי עקר אמונת היחוד הוא על ידי הצדיקים האמתיים שהם קוצא דאות ד' דאחד וכנ"ל (תסה). וכן מבאר ענין זה בכמה מקומות בדברי רבנו זכרונו לברכה שעקר האמונה תולה בהתקרבות לצדיקים האמתיים: