אות - קלב
בלקוטי [מוהר"ן] חלק ראשון סימן י"ד המתחלת תקעו וכו' להמשיך שלום. זאת התורה אמר בשבת חנוכה. ואז באותו העת נפטר הרב החסיד המפורסם מורנו הרב רבי גדליהו זכר צדיק לברכה אב בית דין דקהלת ליניץ (רסו). ורמז באותה התורה הספד להרב הנ"ל. כי הזכיר אז בתוך התורה מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (רסז): 'אין מספידין בחנוכה'. גם אמר אז שעכשו קשה לומר תורה, כי כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה. כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה. כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה, וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה. על כן קשה אז לומר תורה:
מה שכתוב שם באות ד' על מאמר רבותינו זכרונם לברכה (נדרים פא.): 'מפני מה תלמידי חכמים אין בניהם תלמידי חכמים. על שלא ברכו בתורה תחלה', שמעתי ממנו זכרונו לברכה עוד בזה. כי ההולדה נמשכת כפי המאכלים שאכל תחלה וכו'. וצריך כל אדם לברך ולקדש את בחינת התחלה, דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה דהינו האכילה וכל עסקיו וכו', עד שימשיך ההולדה בקדושה ובטהרה כראוי (רסח). וזהו:
'על שלא ברכו בתורה תחלה', שלא ברכו וקדשו בקדושת התורה את התחלה, דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה כנ"ל. כי צריך לברך ולקדש את בחינת תחילת ההולדה הנ"ל בתורה. ואז יהיה גם בנו תלמיד חכם וכנזכר לעיל: