שיח שרפי קודש, חלק שישי · ו - קכח
תְּפִלָּתוֹ כִּשְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הָיְתָה בִּמְתִיקוּת וּמֻמְחִיּוּת נִפְלָאָה, וְעִקַּר מֻמְחִיּוּתוֹ הוּא שֶׁיָּדַע הֵיטֵב אֵיךְ לְהַתְאִים אֶת הַנִּגּוּן לְכָל תֵּבָה, וְהָיָה דּוֹמֶה לִכְעֵין תִּינוֹק הַמִּתְרַפֵּק וְהַמִּתְחַטֵּא עַל בִּרְכֵּי אָבִיו עַד שֶׁיְּרַצֶּה וְיִמְחֹל לוֹ.