שיח שרפי קודש, חלק שישי · ו - קח
כְּשֶׁרָאָה לָרִאשׁוֹנָה הָרַב מִחַארְקוֹב אֶת רַבִּי יַעֲקֹב זִיטָאמִיר זַ"ל מִתְפַּלֵּל, הִתְפַּלֵּא מִמֶּנּוּ מְאֹד וְאָמַר (אֶצְלֵנוּ בְּהִתְכַּוְּנוֹ לַחֲסִידוּת מִמֶּנָּה בָּא) לֹא רָאִיתִי עֲדַיִן תְּפִלָּה כָּזוֹ עַל אַף שֶׁהָיָה נֶחֱשָׁב רַבִּי יַעֲקֹב כְּנֶגְדּוֹ אָדָם פָּשׁוּט, מַה גַּם לְפִי עֵרֶךְ הָאֲנָשִׁים שֶׁעֲלֵיהֶם הִתְכַּוֵּן הָרַב, וְכָל זֶה לְרֹב הָאֱמֶת וְהָרֶגֶשׁ שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ עַל אַף הֱיוֹתוֹ כְּאָדָם מֵהַשּׁוּרָה, וּמִמֶּנּוּ הִתְעוֹרֵר הָרַב עַד שֶׁהִתְקָרֵב אַף הוּא לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.