שיח שרפי קודש, חלק שישי · ו - יז
חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם (סנהדרין לז.), וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, הַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ, וּבִפְרָט אָנֹכִי, שֶׁאָמַר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ בְּעֵת הַנְּסִיעָה לְאוּמַאן (חיי"מ סי' קפה), שֶׁהַכֹּל שֶׁלָּנוּ, כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי הֲלֹא נוֹסְעִים כָּאן וְכוּ', וְאִם-כֵּן שִׁתֵּף אוֹתִי עִמּוֹ לְעִנְיַן בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. (ימי מוהרנ"ת ח"ב מ).