אות שעח - ענין מצות פריה ורביה:
ענין מצות פריה ורביה:
אמר המחבר לפי שפריה ורביה רומזת בדברים הרוחניים לכן אי אפשר מבלי שנרחיב בה הדיבור ונאמר, כי הסכמת כל חכמי המחקר לבקש ד' סיבות לכל דבר, והם - החומר, הפועל, הצורה והתכלית. לכן גם אנחנו נבאר המצוה הזאת בד' סיבותיה. החומר היא האשה, וכבר ידעת אזהרת רז"ל שימכור אדם כל מה שישי לו וישא בת ת"ח וישיא בתו לת"ח. גרסינן במסכת יומא פרק בא לו, אמר ר' ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת ממנו ישא בת תלמיד חכם שנאמר אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימית גזעו מריח מים יפרחו וכו'. בערבי פסחים כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח. ובמסכת תענית גרסינן ד' משפחות היתה בירושלים יפייות וכו' עד מיוחסות שבהן אומרים תנו עיניכם בבעלי משפחה שאין אשה אלא לבנים. וכל זה יתבאר לך כי האשה ראויה שתהא ממקום קדוש לפי שהמסתעף יהיו קדושים מבטן ומהריון ומלידה כפי זכות החומר כן תהיה הצורה אלהית בו, כי הצורות שוות ומתחלפות כפי התחלפות החומר הנשוא לה. והסוד הנמרץ כולך יפה רעיתי ומום אין בך, כי הדוגמא ראויה שתתדמה לאשת חיל עטרת בעלה. הפועל הוא האיש ראוי שלא ישא לאחד מד' דברים לא מצד אומץ ותקיף הקרובים שיעזרנה, לא מצד ממון, ולא משום ממון, ולא משום זונה וערוה. וכמו שדרשו על פסוק כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה תהיה ואשדוד בצהרים יגרשנה ועקרון תעקר ויתבונן כל איש אנה, רומז עצמותו אל ה' איש מלחמה אשר דודה ליפה בנשים הבא לגנה ברוב רחמיו נפשע א"מ ויוצא בשפע הבא מרישא היורד דרך חוט השדרה עד ברית העליון ומשם לבת זוגו. כן האיש הדוגמא לא ישא אשה רק לכוונות עבודת האל שיהיה ממנה זרע עובד ה' לא למלאות תאוות יצרו הרע רק אם ישים אליו יתברך לבו רוחו ונשמתו אליו תאסף וזאת היא הצורה הם הילדים אשר יחננהו ה' אל עליון. כי כבר אמרנו שכפי כוונת האיש וכוונת החומר כן תהיה נשמת הילד. ולכן אמר ה' אל ירמיהו הנביא בטרם אצרך בבטן ידעתיך שהכוונה בזה הדבר שידע השם יתברך כוונת אביו ואמו וכוונת הטובה להתקרב אל עבודת השם אמר שידעהו בזה טרם שיצרו ובא על דרך מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ והבא לטהר מסייעין לו. ודע אנה רומזים הנשמות מי ומאיזה מקום הם באים מאל חי ולכן בשמונה עשר שנה יטהר עצמו לקבל שפע הנשמות ויזכה לבנים הראוים להוראה. תכלית הוא שיוליד ממנה בנים עוסקים בתורה ובמצות ובמעשים טובים והטעם כמו שהשפע היוצא מאשת חיל עטרת בעלה הן לטובה או לרעה היא כולו טוב כי אין דבר רע יורד מן השמים על הארץ העליונה רק לטובה. ומה שיהיה איזה רעה שתחול היא מצד המקבלים כענין השמש שישחר פני הכובס ומלבין הבגד, כן ראוי האיש שמתחבר לאשתו להיות לו בן משלים רצון קונו ומדמה הצורה ליוצרה. זהו שרצינו לבאר ענין פריה ורביה בד' סיבותיה. ומעתה נודיעך שהחיבור ההוא בעצמו יהיה בד' כוונת. הא'. מצד מה הוא החיבור. והב'. בזמן החיבור. והג'. בכיון החיבור והד'. באיכות החיבור מהו החיבור הכתוב קראו ידיעה, שנאמר והאדם ידע את חוה אשתו מאחר שקראו הכתוב ידיעה נראה שהוא דבר טהור ונקי ורמז לדברים העליונים. והמבין סוד וידע אלהים יבין מה שרמזנו: