אות שלח - סוד כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו:
סוד כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו:
ראיתי להביא בכאן מאמרי החכם ז"ל ופירושינו אמר ה"ה ז"ל כי שם ה' אקרא בשמים הבו גודל לאלהינו ועם ישראל ידבר. וכן אבן יהושע רומז אל הארץ הזאת כי מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל וכבר פרשתיו. וכן אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאת ה' היתה זאת. ע"כ. אמר יהושע, האבן הזאת תהיה לנו לעדה כי היא שומעת וכן כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן א' שבעה עיני. עכ"ד ז"ל. הפירש כי שם ה' אקרא בשמיה. ירצה כאשר איחד שם ה' היא מדת בית דינו בשמים שהיא מדת יעקב. הבו גודל לאלהינו ירצה, או אתם תכוונו להשפיע למדת יעקב מדת אב אביהם הגדולה ותחברהו לארץ העליונה מדת בית דינו. וכאלו הודיענו בזה שנייחד הש"י מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. ולכן אמר עם ישראל ידבר, כלומר, המוגשמים ולא עם ישראל סבא ודע זה. וכן אבן יהושע רמז אל הארץ הזאת ירצה כי יהושע לא דבר באבן המורגשת עד שאמר עליה כי שמעת את דברי ה'. והאבן המורגשת אינה בעלת שמיעה רק הכוונה היתה אל המדה הנקרא אבן ואשר שם אותה מצבה היתה הכוונה מה שהרמזנו בסוד הקודם שצריך לעשות בדוגמא איזה רושם כי מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל כוונת הרב כדמות ראיה אל מה שאמר כי צריך ליחד בזה האופן שהזכיר והודיע כי השפע בא למידי שהם זרועות עולם ומהם לאביר יעקב שהוא ת"ת ומשם ר"ל מת"ת אל רועה שהיא משך הוא"ו ומרועה אל מדת דוד אב"ן שהיא מקבלת מישראל סבא וכבר פירשנו פ' ויחי. וכן אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. ירצה כי כל הבנין נקראים אבנים כי שם כל האותיות מצטיירים והיא אחרונה שבהם המקבלת מכולם ואל תחשוב כי בזה נפלה ממעלתה היא נהיתה לראש פנה לכל ראש תחת היו"ד. ירצה בזה להגיד כי האבן הנזכרת בפסוק רומזת במדה ההיא. מאת ה' היתה זאת ירצה מאת ה' התפארת היתה זאת המלכות ע"כ אמר יהושע האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שומעת ירצה כאשר פירש כי באבן המורגשת לא יאמר בה עדות ושמיעה. ואפלא מן ה"ה למה הכפיל לשונו שכבר הזכיר למעלה אבן יהושע וכן האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים ירצה על מדת מלכות שש ספירות הם ז'. ועתה נפרש הפסוקים ההן כסדרן כי שם ה' אקרא ר"ל כשאקרא השם יהו"ה הכולל כל הספירות אז אתם הבו גודל לאלהינו דא גדולה מדת אברהם. הצור תמים, דא גבורה. כי כל דרכיו משפט, דא ת"ת. אל אמונה, דא נצח. ואין עול, דא הו"ד צדי"ק כמשמעו צי"ע. וישר, המדה הכוללת כל הדינין והיושר דא מלכות הוא כ"ע. מכאן תבין סוד גדול אשר בראשונה יחדם מלמעלה למטה ולבסוף יחדם מלמטה למעלה. ולכן אמר הוא ודע וכן ראוי לכל מיחדי הש"י שייחד אותו בזה האופן: