אות פב - פירוש על רמיזת סדר התפלה:
פירוש על רמיזת סדר התפלה:
אדנ"י - עטרה. שפתי תפתח ופי - ת"ת. יגיד - ימשיך. תהלתך - לתהילתך. אדנ"י בגמטריא היכל, כי היא המכניס התפילה לס"ת ת"ת שבהיכל כ"ע לפני ת"ת ולפנים כ"ע. זכור כי התפילה נתקנה במקום הקרבן שנאמר ונשלמה פרים שפתינו ולזה אמרו כל האזהרות שבאו בקרבן ראוים להיות בתפלה. והנה בפסוק הזה יש בו שש תיבות רמז לששה צעדים אשר הרמז בהם לשש קצוות אויר שאדון העליון מקבל מהם. וזהו שכתוב ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא. ומפני ששם אדנ"י הרומז בו לספירת מלכות אשר הוא השוער ובלעדו אי אפשר להכנס לפני ולפנים כדכתיב בזאת יבא אהרן אל הקודש. והוא אשר התחנן משה רבינו ע"ה באמרו ואתחנן אל אדנ"י. והוא שנאמר עליו שומע תפילות עדיך כל בשר יבאו. והוא המעלה את התפלה לפני ולפנים ולכן מתחילין התפלה בשם זה. ופירוש הפסוק כך הוא. כבר ידעת כי האדם נברא בצלם אלהים וכבר ידעת איך שחלקו בעלי העבודה תבנית הגוף האדם לספירות ושמו הראש לשלש ראשונות ושהפה הוא לבינה ולכן נקרא ברית לשון. ועכ"ז שיעור הכתוב כן הוא. אדנ"י שפתי אשר היא הבינה כי ממנה כח שפתי האדם. תפתח, ואז אכנס ואגיד כלומר אמשיך שפע וברכה לתהילתך. והוא נגזר מן נפיק ונגיד מן קדמוהי. והנה עומד האיש ומתפלל לפני ולפנים ולזה מתחיל ברוך אתה שהרמז בו לכתר וכאשר פירשנו במה שקדם ענין כוונת שלש ראשונות. ברוך - כ"ע. אתה - ש"ת. יהוה - יהו"ה ש"ת. אלהינו ואלהי אבותינו - חפ"ת. אלהי אברהם - חס"ד. אלהי יצחק - פח"ד. ואלהי יעקב - ת"ת. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון - ש"ת. גומל - ממשיך חסדים דרך חסדים טובים. וקונה הכל - יסו"ד. וזוכר - ממשיך חס"ד ח"נ אבות. ומביא גואל - יסוד. לבני בניהם - תחת היסוד. למען שמו - עטרת. באהבה - חס"ד. מלך - ש"ת. עוזר - כ"ע. ומושיע - ש"ה. ומגן - חס"ד. ברוך - כ"ע. אתה ש"ת. א"י א' ה"ה ה' יו"י ה"ה ה' מגן י"ס אברהם. אמר המחבר כוונת התפלה פירשנו במה שקדם וראינו לשנותם פה לטעמם ולסברות ולא אוכל לגלותם. טרם כל דבר תהיה נשמר שכל השמות של ב"ד תהגה אותם בנקודם הנכתב פה, רק בפיך תקראם בשם אדנ"י ובלבך תחברנו בנקודה. והנקודה משתנה כפי המקום והזמן ובקריאתה הראויה. אך הניקוד הנוהג בינינו בתפילות ובברכות הוא זה יהבך (שוא, קמץ, שוא, קמץ.) ויש שקוראין ניקוד יוצר ובורא אך המקובל הוא יהבך (שוא, קמץ, שוא, קמץ) בתחילה ובסוף התפילות. וזה ביאור הכוונה ההוא כשאומר ברוך ישוח ראשו מעט. ויכוין בכ"ע כי הוא מקור כל הברכות. אתה ש"ה. ולא יקום ראשו כי הש"ה כלולה בר"ה ש"ת בניקוד יהבך (שוא, קמץ, שוא, קמץ) או ניקוד כפי הזמן ואז יקים ראשו ויעשה תנועה בראשו לאחוריו לחברם בשם הגדול ובשם העליון אהי"ה. אלהינו, ש"ת. כי כלולה בדין וברחמים והראיה השפעת דו פרצופין ממנה. ואלהי אבותינו, ש"ת שהוא אלהי מדת האבות אלהי אברהם וכו'. פירוש. אחר כלל והוא ביאור לאבותינו הנזכר. אל עליון, ש"ת עם זה שעליו גמל מגזירות ויגמול שקדים. חסדים טובים, כלומר משפיע דרך ימין חסדים. וזה וקונה הכל יסוד. וזוכר, מגזירות כיון לבנין ר"ל ממשיך השפעתו מחסדי אבות שהם חפ"ת ומביא גואל צי"ע לבני בניהם. כלומר, מביא הגואל לגאולה והיא לבני בניהם לכל מה שהוא תחת היסוד. למען שמו, שהיא מלכות המקבלת דרך חסד שהיא האהבה. מלך ש"ת. עוזר, בכתר. ומושיע, בש"ה. ומגן, בחסד. להציל מדין אדון השמיטה מדת יצחק. ברוך כ"ע אתה ש"ת יהו"ה מגן אברהם מגינה על מדת אברהם מן אדון השמיטה מדינו העצום. וראוי שתדע שהשם שנזכר בחתימה הוא כלול מג' שמות אהי"ה יהו"ה אהי"ה, והאותיות הראשונות מן השמות ההם פתחי"ן והב' סגלי"ן והג' חולמי"ן והד' פתחי"ן. והטעם בזה אוצר ה' יבוא: