אור ברסלב
ספר קבלת חכמי מרוקו מאמר על משפחת אביחצירא

ספר קבלת חכמי מרוקו

מאמר על משפחת אביחצירא

ספרי קבלה שהתחברו ע"י חכמי מרוקו

מאת הרה"ג אברהם דבדה שליט"א - מח"ס "ביכורי אביב", בני ברק.

הנני בזה להביא בפני הקוראים הנכבדים מעט פרטים הקשורים בשושלת המשפחה המפוארה "משפחת אביחצירא" כיון שהרבה מתעניינים כמה פעמים נישא מרן "בבא סאלי" ומי הן אותן נשים שזכו לשרת קדוש מעולם כזה לכן פירטתי דבר זה תחת הכותרת "אשת חבר כחבר" ושם מפורט ג"כ הבנים והבנות לתולדותם, וכן הרבה מתעניינים בדמותו של רבי אברהם בנו השלישי של מרן אביר יעקב, הטמון בטבריה, על זה באתי בקצרה תחת הכותרת "תולדות אברהם", ואחרון חביב זה ספר תולדות אדם "ספריהם הקדושים של רבני המשפחה", שיש עוד הרבה להאריך בסקירתם כמו בסקירת השושלת כולה מאבי השושלת מו"ז הרה"ק המלוב"ן תלמיד מהרח"ו הלא הוא רבי שמואל אביחצירא זיע"א נ"ב, כמובן שחסרים עוד פרטים רבים ועוד חזון למועד, אמנם השתדלתי שהפרטים שהובאו פה יהיו מדוייקים. .

כ"ד הצעיר המתאבק בעפר רגלי החכמים אברהם דבדה, בני ברק.

"אשת חבר כחבר"

מרן בבא סאלי זיע"א היה נשוי בימי חייו הקדושים ד' נשים, הראשונה: שמה רחמה נפטרה בעת לידתה יחד עם בתה ל"ע (היא היתה בת אחותו),

השניה: פריחה לבית אמסלם היו לה תשע לידות ושלוש מתוכם נשארו חיים וקיימים הראשון מרן בבא מאיר זיע"א, השניה רחמה שנישאת לר' אברהם בבא הנה, השלישית שרה תורג'מן.

האשה השלישית: מרים בתו של ר"א אמסלם, נולדה הבת הגדולה בשם אביגיל נשואה להרב בוסו, נולד האדמו"ר רבי ברוך שליט"א, נולדה פנינה שנישאת לר"ד יהודיוף זצ"ל, נולדה עליזה שנישאת להרב הראל שליט"א.

האשה הרביעית: שמה סימי (שמחה) בת ר' יעקב בן שמחון בן ר' אהרן בן שמחון. ממקנאס נישאו בווארהן (אלג'יר) הרב היה בן שבעים, היא היתה צעירה הרבה נולד להם בן למז"ט ועשו לו פדיון הבן ויקרא שמו בישראל "מסעוד" ע"ש הסבא, אך לדאבון כל לב נפטר והוא בן שבעה חודשים ל"ע. נולדה בת ושמה אסתר נשואה להרב ישר אדרי הי"ו חסיד חב"ד (מנהל ת"ת של חב"ד) הרבנית ובתה לאורך ימים טובים- אמן.

"תולדות אברהם"

רבי אברהם בנו של מרן אביר יעקב, התגורר בטבריה ושם מנו"כ. היתה לו בת מעתוקה שמה נשואה היתה לרבי שמעון ועקנין (אח של ר"מ ועקנין שהיה הרב של טבריה, עוד לו אח בשם ר' יעקב והם כולם בני ר' דוד מח"ס "וידבר דוד" ירושלים תרפ"ז).

רבי אברהם היה לו בן רבי יחיא שהיה נשוי לבתו של ר' רפאל חיים משה בן נאים מג'יבראלטר ולפני כן בחיפה (מחבר הספר "רחמים פשוטים"- שו"ת, "פטר רחם"- דרשות, "קול תחינה קול טחנה" – פסק דין בענין טחינת קמח למצות ברחיים של קיטור שאוסר זאת בתוקף וכנגדו הו"ל ר' אליהו בן גיגי ספר "קול צעקת הרועים"- תונס תרע"ה) עוד היה נשוי לאשה אחרת ר' יחיא בנו של ר"א הנזכר, היתה לו בת שנשואה היתה לר' בצלאל מכסומוף משכונת הבוכרים בירושלים לא כמו שנכתב בס' הס"ק סידנא בבא סאלי עמ' קצג שהיה חתנו של רבי אברהם אלא של בנו, וכמו הנכתב כאן. .

[כאן המקום להעיר על טעות קלה שנמצאת בס' יהודי המזרח בא"י (למ"ד גאון) בערך רבי אברהם אביחצירא בנו של מרן אביר יעקב ושם כותב כי הוא חתום על הסכמה בס' מלחמת המגן לר' משה מאיר חי אליקים (גם גאון וחכם זה יסודתו בעיה"ק טבריא וכנראה מכאן מקור הטעות) ומי שיודע, יודע כי זה רבי אברהם אביחצירא ממקנס שהיה אח"כ מדייני עוב"י דאר לבידא (קזבלנקה) שהוא אמנם ממשפחתו רבי יעקב אבל אינו אינו בנו ודב"ז].

"ספרים שחברו רבני משפחת אביחצירא"

רבי יעקב

הספרים של מרן אביר יעקב ידועים לכולם, ידוע שחיבר 13 ספרים כמנין "אחד" וכולם נדפסו מחשף הלבן, פתוחי חותם, לבונה זכה, מעגלי צדק, יורו משפטיך ליעקב, גנזי המלך, בגדי השרד, אלף בינה, יגל יעקב, שערי תשובה, דורש טוב, שערי ארוכה. מלבד הספר "שבת קודש" שנעלם ועד עתה לא נמצא ראה עוד בס' גאוני אביחצירא (חיפה תש"ע) שכתב שכפי הידוע רבי יעקב חיבר שיטה על מסכתות מן הש"ס וכן הגהות לס' עץ חיים. , וראיתי באחד מספריו של ר' יוסף חיים ילוז (ב"ר אליהו) מטבריה שכותב שספר זה היה מצוי אצלו, עיין בספר תולדות אליהו (ירושלים תרצ"ג, עמ' 7 הערה 1).

רבי שלום

רבי שלום הבן של ר' אהרן בנו של מרן אביר יעקב (היה לו אח בשם ר' ישראל - [כולם מקולמבשאר באלג'יר] ) חיבר הספרים דלהלן "דברי שלום", "כלי כסף", "זהב שבא", "מליץ טוב".

רבי יצחק

רבי יצחק בנו של מרן אביר יעקב חיבר ספרים דלהלן "שערי בינה"- על שיר השירים, "לב טהור" – על התפלה, ("זבח תודה" – הלכות שחיטה כת"י), וספר "אלף המגן" ,

השלושה באו בדפוס כל אחד בנפרד, וגם בכרך אחד בשם "תולדות יצחק".

רבי אברהם

רבי אברהם בנו של מרן אביר יעקב חיבר ספר "פרי מגדים" וכפי הנראה נדפס, אך זכרו לא בא ברשימות הספרים למיניהם.

רבי דוד

רבי דוד (בנו של רבי מסעוד) אח של מרן הבבא סאלי ומרן הבבא חאקי זיע"א, שכידוע נהרג על קידוש השם ביום שבת קודש י"ד כסלו תר"ץ יחד עם הקדושים עשירי העיר, אב ובנו ר' יצחק ור' דוד שמחון הי"ד. חיבר את הספרים: "שכל טוב", "רישא סיפא", פתח האהל".

רבי ישראל

ידוע כי מרן הבבא סאלי זיע"א היה מרבה בכתיבת חידושי תורה עוד בהיותו צעיר לימים, וכתב למעלה מאלף דף חידושים על הש"ס בפלפול ובחריפות, חידושים על הזוה"ק ודברי קבלה, שו"ת, וחידושים בדרך הפרד"ס, על כל התנ"ך, כתבי היד הללו נעלמו מביתו בשכונת בקעה בירושלים בין השנים תשי"ד-תשכ"ד בהן נעדר מהארץ ושהה במרוקו, האדמו"ר אמר בחודשיו האחרונים כי הוא יודע מי לקחם ואיפה הם נמצאים באיזה בית ואפילו באיזה פינה בארון אך אינו רוצה לגלות את שמו של אותו אדם כדי לא לביישו ואם באמת החידושים ראויים ומסכימים מן שמיא שיתפרסמו אותו אדם יחזירם מרצונו. בשנת תשנ"ח הוציא בנו רבי ברוך שליט"א את הספר "אהבת ישראל" מכת"י שהגיעו לידו, תוכן הספר ביאורים ופירושים נפלאים בדרך קצרה על קכ"ז מצוות הרמוזים בפסוק "ואהבת לרעך כמוך" וכן דרשות על מתן תורה, שבועות, שבת הגדול, דשבת זכור, ומעלת הצדקה, בתוספת חידושי תורה שנאמרו בשמו ע"י ת"ח ששמעו מפיו.

רבי אברהם

רבי אברהם אביחצירא בנו בכורו של מרן בבא חאקי זיע"א, וחתנו של מרן בבא סאלי, וכן נכדו – בן בתו של מרן עטרת ראשינו רבי דוד הי"ד, נפטר כ"ב כסלו תשל"ד ואחרי פטירתו הוציאו לאור מתוך כתביו את הספר "תולדות אברהם" פשטים על חמשה חומשי תורה, דרושים והספדים (ירושלים תש"מ- המו"ל חתנו רבי אברהם מוגרבי שליט"א). הרבנית הצדקנית אשת רבי אברהם שהיא כנזכר הבת הגדולה של מרן בבא סאלי נפטרה לפני קצת יותר מחודש והיה השלושים שלה ביום ראשון כ"ג חשון תשע"א בביהמ"ד של בנה ברמלה.

רבי יחיא

למרן אביר יעקב זיע"א היו שתי בנות האחת בשם פריחה שנישאה לבן דודתה [אחות מרן אביר יעקב] הרה"ג ר' יעקב עלה לארץ הקודש והתיישב בטבריה ונלב"ע בקיצור ימים ושנים בשנת ה'תרל"ג מגדולי תלמידיו היה הרה"ג המפורסם רבי אליהו ילוז זצוק"ל. בן רבי משה תורג'מאן זיע"א. הבת השניה נישאה להרה"ג ר' מכלוף אדהן זצוק"ל ונולד להם בנם בכורם בשנת התרכ"ו באותה שנה נולד עטרת ראשנו רבי דוד הי"ד והשניים נתגדלו ביחד בבית אחד- בית מרן אביר יעקב זיע"א. ונקרא שמו בישראל "יחיא" שמרן הבבא סאלי העריצו כל כך והפליג בשבחו וסמך עליו בכל מכל כל. בשנת תש"ד הדפיס רבי יחיא את הספר קטן הכמות ורב האיכות "אני לדודי" אשר תוכנו קינה ותמרורים על רבי דוד הי"ד שנרצח עקה"ש כנזכר לעיל (ספר קטן זה נדפס במהדורות רבות).

מכתבי תגובה לספר "קבלת חכמי מרוקו"

הרה"ג שרון שמעון סרוסי שליט"א

מח"ס חידושי אגדות הש"ס

עפולה

לכבוד ידידי ורעי הרה"ג ריחמ"א שליט"א

קראתי בשקיקה קונטרסך חדש על קבלת חכמי מרוקו. יישר כח על עמלך וזכות צדיקי וחכמי מרוקו יעמדו לימינך בכל אשר תעשה, ותמשיך ותוציא לאור קונטרסים וספרים נוספים ויתקבלו באהבה וחיבה בבתי מדרשא אכי"ר.

ואציין מה שראיתי בקונטרס (עמוד כ) שהסתפק הרב גד עמר במבוא לספר המלכות לר' דוד הלוי מדוע עזב ר' דוד לוי זצוק"ל את העיר דבדו ופנה לפאס, והציע שתי אפשרויות או שהלך ללמוד תורה מפי רב מפורסם או שצר לו המקום בדבדו ע"ש. ולענ"ד יש טעם אחר לזה, דהנה ממש בימים אלו קבלתי הספר דבדו עיר הכהנים (תודות לספריה הספרדית הי"ו) ונכתב שם (ע' 42): הלויים אינם רשאים להתישב בדבדו יותר מיממה, אם לוי ישאר יותר מיממה בדבדו האקלים הורגו מבלי שאף אחד יודע הסיבה למותו של האיש הלוי ע"כ. וע"פ האמור מובן למה עזב ר' דוד הלוי את דבדו מפני שהיה לו סכנה להשאר שם מפני שהיה לוי. כנלע"ד הטעם שעבר ר' דוד הלוי מדבדו לפאס. והשי"ת יאיר עיננו בתורה אכי"ר.

בברכה מרובה ידידך בלו"נ

שרון שמעון סרוסי (ומסטרא דנוקבא אמסלם)

תוכן העניינים

ספר קבלת חכמי מרוקו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה