סימן ע"ו-ויהי אחר הדברים · אות ב
שם במאמר הנ"ל על כן בכל יום ויום צריך התחדשו"ת המוחין וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר כי כשהעבודה היא אצלו בבחינת גבול וזמן אז הוא בכל פעם בבחינת התחדשו"ת המוחין, שזה בעצמו בחינת (מנחות צ"ט) לפעמים ביטולה של תורה זהו קיומה, היינו כי על ידי זה נתחדשין המוחין שזה בחינת חידוש המוחין שבכל יום על ידי השינה, שזה בחינת (איכה ג) חדשים לבקרים וכו' וכמבואר לעיל במאמר אשרי זרקא סי' ל"ה מה שאין כן כשעבודתו את ה' הוא בלא גבול וזמן רק בבחינת צמאון, אז אין לו התחדשו"ת המוחין ואז המוחין שלו בבחינת מוחין דקטנות, שזה בחינת אחר הדברים כמובא בפנים: