אור ברסלב
ספר פנות המרכבה פנה שניה של המרכבה

ספר פנות המרכבה· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

פנה שניה של המרכבה

פנה ראשונה

כתיב, "ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו". בא וראה, להמשיך הכבוד העליון שיתפשט לכל הצדדין ע"י השירה העליונה שמעוררת הכסא אל הכבוד. ושום נביא לא יכול לקבל נבואתו אלא בכח שירות ותושבחות. וס"ז, "ויהי כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'", וכך צריך שהנביא יכין עצמו בשירות ותושבחות, לעורר השירה העליונה, ואז יכול לכנס במקום הראוי לקבל נבואתו:

ד' כנפים יש, ולהם שמות נוראים, מתפשטים בד' רוחות העולם, ושרש אחד להם, ונקרא שמו צמרכד זה הוא שם הכנף ודאי. אלה הד' כנפים, כשהם מתחברים ביחד.... נועם התהלה, נקרא שמם כשמו, ונחשבים הכל כנף אחד. וס"ז, "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק". אבל קודם שאומרים הרנה, יש להם שמות אחרות, כל אחד בפ"ע. והנביא צריך לקבל הכח של השירה של כלם בכמה שירות ותושבחות. ובהם נשמתו של הנביא מהלכת לכל ד' רוחות של המרכבה, ומקבל כח מכלם, ואז נאמר, "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". והסוד הוא - "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", כמו שאפרש:

ד' אותיות מ'כ'נ'פ' עומדות פורחות למעלה מד' צדדין, והם אותיות מכנף. ובשעה שהכנפים האלה מעלות הרנה, הם מתחברות באות שעליהם, כנף ראשון במ' שעליו פורחת מלמעלה, כנף שני בכ', שלישי בנ', רביעי בפ'. וכלם נקשרות ביחוד אחד. ואז נקשרים בשרש העליון, והוא אות צ' של השם שאמרתי צמרכ"ד. וס"ז "צבי לצדיק" ונכללים כלם בו:

בא וראה, הם ד' כנפים, והם ד' ארצות, וס"ז, "כי כלם בחכמה עשית", עומדים בשם אחד, שהוא אלקים במילוי אלפין, שעולה כמנין אר"ץ. והם ד' כנפים, שבכל אחד יש ארץ אחד, שהיא השם הזה שאמרתי. ואלה עשוים להמשיך כח לארץ התחתונה הזאת, שתוכל לקבל כח כל הד' ארצות האלה. כי האדם נברא עפר מן האדמה, והקב"ה צבר אותו מכל ד' פינות העולם. וצריך לעלות זאת הנשמה של הנביא למדריגה גדולה, שלא ימנע העפר, שהוא הגוף שלו, מלקבל האור הגדול. ובהיות ד' שמות האלה מאירים בד' כנפים, נקראים ארצות החיים - "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" ודאי. ומי שרוצה להשיג השגות גדולות, יכוין בד' ארצות האלה, שיהיו נתקנים ע"י השירות של הכנפים. ויכוין שהגוף המחובר מד' רוחות - מתעלה על ידיהם. ויאמר הפסוק, "ויקרא אלקים ליבשה ארץ" וגו'. ויכוין שהגוף, שהוא יבשה, יהיה נתקן ע"י שם אלקים זה, שעולה כמנין ארץ. זאת היא כונה אחת שיכול לכוין בה כל אדם:

בא וראה, כשהכח מתחזק, כלם נכללים באות צ' שאמרתי, וזהו "צבי לצדיק". וכל הארצות נעשו ארץ אחד, ועומדת תחת שליטת צ', ונקראת ארץ צבי. ועל כן רק בארץ ישראל, שהיא ארץ צבי, מתפשטת הנבואה, כי היא עומדת מוכנת לגלוי צבי הזה. והוא כנגד ג"ע, כי אחר שהוצבר עפרו של אדם מד' כנפות הארץ, הונח כולו בג"ע. וס"ז "מלך" הוא כמנין צ'. והוא הצ' הזה שאמרתי. והוא מתפשט על הר ציון, ס"ז, "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי". זה הצ', שהוא מלכי, על הר ציון מתפשט ודאי. ועל כן נאמר, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", הכל בסוד הצ' הזאת:

כשעלה הנביא לכל אלה הכנפים, מאירים בו מ... [מיד] ד' מאות שקל כסף, שהם אור ד' חוורתי. מא... [מא"א] המגיע בגן עדן התחתון. וסוד זה - קדושה מא"א ודאי. ועד שאינו מקבל זה הכח, אי אפשר לקבל נבואה משום צד. וזה הכח יוצא מגן עדן על הר ציון, ולכן נקרא "הר קדשי", בסוד קידוש הזה של ד' מאות שקל כסף של א"א. "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי" - מלך וקודש מתחברים ביחד, וסודם ת"צ. מלך הוא צ, ק - קודש הוא ת. ועוד קודש הוא ת"י, ועם הצ' הרי ת"ק, והוא הילוך עץ החיים, שהוא מהלך ת"ק שנה. ואז כל זה מתפשט עד הצדיק למטה, הנקרא עץ החיים, שנאמר בו, "והיה כעץ שתול". וע"כ נאמר, "ועמך כלם צדיקים", כי באמת לעתיד לבא כל ישראל יהיו נתקנים באות צ' הזה ועל כן "ירשו ארץ", זאת ארץ הצבי, מקום עליה לקבלת הנבואה, ארץ הכלול מכל ד' ארצות. ומיד נעשית עץ - "כימי העץ ימי עמי". על כן "נצר מטעי". מיד הנבואה תתפשט בכל ישראל - "ונבאו בניכם ובנותיכם" וכו'. וזהו אות תו של השם תגעץ, שהוא תהלה, שבו עומד הרנה ותהלה לעלות לנבואה:

אש גדול מתלהט באותו הזמן, כשכבר נעשה הרנה...[של] הכנפים. וסוד זה חשמל חיות אש ממללות. בא וראה, הכנפים הם מים, סוד זה "ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים". ואלה המים עושים התהלה, ואלה נקראים מי מנוחות, כי הנשמה מתדבקת בם בנועם גדול מאד, עד שכמעט מתפרש מן הגוף ברוב הדביקות. ואז מתעורר... [האש] הזה המתלהט בסוד החשמל:

שע"ח מיני שלהביות מתלהטים מן האש הזה, והוא כמנין חשמ"ל. והם מתלהטים לנגד הנשמה העולה לקבל הנבואה, והיא צריכה לסבול כלם, ואינה יכולה לסבול. ואז עוברים... [עליה] כמה דברים בדין קשה, עד שהגוף מתערבב מרוב הזדעזעו, ונופל כמשוגע על הארץ, ואובד כל החושים:

אז כח גדול יוצא מלמעלה למעלה, מעילוי הכבוד שנתעלה על ידי השירות הראשונות. וסוד זה, "ואשמע אחרי קול רעש גדול". הרעש... [היא] התלהטות הדינים האלה. אבל רוח יורד מלמעלה מלפני הכבוד... וזה נקרא רוח גבורה, ואז מתחזק על עמדו. ונמצא ברגע... [אחד] עומד למעלה מן הרעש, והרעש הוא אחריו, לפיכך "ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש" - כשנשא אותו הרוח, אז היה הרעש מאחריו "ואשמע אחרי קול רעש" ודאי. ואז כמה ברכות ניתנים לכבוד העליון... [בהיותם] משיגים בסוד "איה מקום כבודו להעריצו":

[ה]נביא עומד ואומר שיר גדול, הוא השיר שאומר הכסא לכבוד בכל יום. מיד הרוח מתחזק ומתפשט בכל חיות הקדש, ובכל החשמלים, ובכל הצבאות עליונים ותחתונים, ומחזירם לעמוד... [בסדר] ומצב שהם צריכים להיות כלם בזמן הנבואה ההיא, לפי מה... [שהיא]. ואז נאמר, "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו". הרי כאן ד'... [תיקונים] נתקנו, ארץ בתחלה, ואחר כך מים בסוד "קול מים רבים", ואח"כ אש בסוד אש החשמל, ואחר כך רוח בסוד הזה:

ד' אותיות של השם הקדוש הוי"ה ב"ה מאירות לפניו בכח גדול בעת ההיא, והוא מתחזק ברוח הגבורה אשר... ג' של השם בג' גבורה:

הנביא הזה עומד בזה הזמן, ומשקיף לכל מה שהוא רואה. אבל אינו יכול להבין, עד שהד' אותיות של השם המאירים לקראתו, שולחים אור אחד, ונותן עצה בלבו. ואז הוא רואה ומבין, ס"ז, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום":

ואז הקב"ה מגלה לו הסוד שהוא רוצה לגלות לו, והם נמשכים ענינים סתומים, ומתדמה הדבר בלבבו בכח העצה... ואז רואה המראות מסודרות לפי הסדר הצריך. וכשהוא רואה בשלימות, רואה עשר מראות זו אחר זו הם המוזכרות במרכבת יחזקאל. ויודע הכל בסדר שלם. וזה בכח עשרה אותיות של השם ב"ה, המאירים בלבבו, מכל אות המאיר בו מבין ורואה מראה אחת, וס"ז, "וביד הנביאים אדמה":

הקב"ה מדבר, וכל דיבור נעשה ממנו מלאך, ועל זה נאמר, "המלאך הדובר בי". וזה המלאך מביא לו המראה שצריך להביא, וה"ס אחד בדרך הנעלם, לפי האור העליון של א"ס ב"ה... [שאין] מהותו מושג. ואז לב הנביא מדמה לו הדבר, שיבין בדמיון הנבואה, ולא המהות עצמו, כי אינו מושג רק בדמיון הנבואה, וס"ז, "ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה". באותו הזמן הקב"ה... [מתעלה] על כסא כבודו, ומשפיע ברחמים על כל ישראל. וזהו שנאמר, "ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך". כי הנבואה מתגלית לנביא, והקב"ה עושה ברית לישראל. מהו הברית - זה... [שנאמר] "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם", זהו אות הברית ודאי. ושמו מורה החיבור הכללי שהקב"ה רצה לעשות בין יסוד למלכות, להיות עליונים ותחתונים קשורים כאחד. וזה מתפרש בג' מדריגות כנגד אברהם יצחק ויעקב. והיינו "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו'. וזה שנאמר "ורוחי אשר עליך [וכו'] לא ימושו מפיך", הרי אחד, "מפי זרעך" הרי ב', "מפי זרע זרעך" הרי ג', כמראה הקשת ודאי, ג' גוונים אבות בנר"ן ובכל התולדות היוצאים ממנו, והכל נקשר באחד. "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי" - "והארץ אזכור" ודאי, וזה - "מעתה ועד עולם":

ה' אורות מתגלים על נוק', שבה ה' חשך נעשה צדק דאוקיד עלמא בשלהובוהי. ואז בה' אורות אלה נעשית צדקה, וס"ז, "אני מדבר בצדקה רב להושיע". מדבר - שנא', "ודברתי על הנביאים" - הנבואות ודאי. לתקון זה ניתנו להיות בסוף הכל עושים מצדק צדקה, וס"ז, "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה". והיא עצמה "ונבאו בניכם". וזאת היא אות אחרונה של השם, צ' צדקה ודאי. לזה [ה]תכלית ניתן הנבואות בתחלה, מה שצריך להביא הגאולה על ידיהם, ונבואות באחרונה לכל ישראל, בהם "רב להושיע" ודאי, בכל ריוח שיפתח להיות התיקון לעולם ולעולמי עולמים. [ת]ץ של השם הזה הוא סל"ת של המנחה. בו, "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר". בא וראה, יש באדם מה שיצא מן הפה העליונה, כי הכל במאמר נברא, ונוסף עליו בחי' העפר התחתון... [שבה] נתלבש המאמר ונעשה בשר, ל"ב אורות עליונים ירדו למטה, ונתלבשו בתוך הבשר הזה. והיינו בהגיעו אל העפר היו מתלבשים בה, ונחתם שם אחד שהוא אחד. ואז קיבל העפר כל הכחות השייכים לו, ונעשה גוף אדם. וס"ז, "לב טוב" לב - ל"ב אורות האלה, טוב - זה השם אהו"ה, וסודו "בכל לבבך - בשני יצריך", כי גם יצה"ר יהיה טוב, וזה מצד הלב בשר. אבל כשאדם חוטא - הטוב מסתלק, ולב נעשה לב אבן, בשר נעשה שבר. ולע"ל יהיה שולט לב טוב, ואז לא יהיה עוד עצבון, שנאמר בו "ויתעצב אל לבו" - עצב שהיה מכסה על לב. וה"ס קש ותבן וסובין המכסין הסלת. ובסוף צריך שיתגבר הסלת, כדי שתוכל ההשפעה העליונה לשרות על הבשר. וס"ז "ונגלה כבוד ה'" - כבוד היא ל"ב, הוא המאמר היוצא מן הפה. ואז "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר", ולא יעכב שום דבר:

בא וראה, לב טוב... הוא מ"ט, ובהעלתו בסוד הי', שהוא פטיש יפוצץ סלע, נעשה תץ, וה"ס צ' של צבי, ות' של קדוש, וס"ז סלת ודאי, סלת שהוא עולה ת"ץ. זה הסלת שהוא ת"ץ המתגבר באדם... [כדי] שיהיה נביא, שיהיה הנבואה מצד הבינה, שהוא הלב מבין. ואז "ויצק עליה שמן" - שמן הוא רוה"ק, ההשפעה הניתנת בנשמה להתחזק יותר ממה שהיא מתחזקת בזמן שהיא בתוך הגוף, לפי הסדר הרגיל. ואז יוצא עוד רוח חדש הבא מאי' המגלה הדברים לפי המראה הצריכה, וזה לבונה:

בא וראה, בשעה שאדם נתקן בכל אלה התיקונים, כמה מלאכים יש, ונקראים בני אהרן, לפי שהם באים ע"י מיכאל שר הגדול המקריב קרבנותיהם של ישראל, בסוד תפלות ועבודות. ואלה בני אהרן מקריבים הנשמה... [הזאת], להיותה מתחברת ביחוד העליון, כי אין נבואה בלא יחוד. על ידי זיווג יוצאים האורות, והנשמה נדבקת בהם, ומתוך ההתדבקות רואה מה שרואה. מיד - "וקמץ משם מלא קמצו". זה אור אחד יורד מא"א, קדוש ודאי, בסוד קמץ שבמלת קדוש, וזה מביא כל הדברים שבקדושה, שהס"א מתרחקת משם. וס"ז "ונפלינו אני ועמך" ע"י פלא עלאה. ואז מתעורר המאור הגדול הכולל בכחו כל המאורות, ומעלה אותם למעלה עד א"ס ב"ה, המחזיר הכל אל השלימות הכללי, והוא אות חולם - ו שבקדוש. זאת הו' מנוקדת בניקודה, היא מעלה למעלה בסוד קו א' כל המאורות העליונים. וזהו ניקוד חולם המתעלה על האותיות, והיא הממשלה הפרטית של ישראל. ועל כן נאמר, "על כל קרבנך תקריב מלח". והוא חולם, והוא אות ברית קודש, המעלה כל הבריאה אל הממשלה השלימה:

וזהו טעם הנבואה שתתגלה לע"ל לכל ישראל, כי על ידו עולים כל הדברים עד התיקון הזה, להחזיר הכל אל היחוד העליון. ובתחילה נעשית ע"י יחידים, והם השרשים הראשונים של ישראל, ובסוף הכל כל השרשים צריכים [ל]עלות אל זה, והיינו ו שעולה לשישים רבוא. ואז "והקטיר הכהן את אזכרתה", ואח"כ כל המלאכים מקבלים ג"כ משם, ומביאים הכרוזים בכל הרקיעים. כי מתחלה מגיעים הדברים לישראל, ואח"כ למלאכים, שנאמר בו לע"ל, "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", לישראל ודאי. כי כל ישראל יהיו במדריגה הזאת, וזהו "והנותרת לאהרן ולבניו", הם אלה המלאכים שמקבלים אח"כ, קדש קדשים ודאי הכל בסוד... [קדוש]... [במה] שנקרב במזבח העליון בסוד קשר היחוד. ועל אותו הזמן נאמר, "כלך יפה רעיתי ומום אין בך":

השכינה היא ארץ החיים, וכל ענפיה, שהם ישראל, כלם יתקשרו בה, לקבל הנבואה מארץ החיים, "כלך" ודאי. ועמך כלם צדיקים, כמו שאמרתי. "יפה" - סוד זה בה', חשך שלו דאוקידו נעשה יפה בה' אור, ונעשה צדק. ואז - "רעיתי", מתקשר הכל ביחוד אחד, לעלות ולהתקשר ביחוד עליון. "ומום אין בך" - לב אבן נעשה לב בשר, לב טוב, כמו שאמרתי. ומום אין בך - אלא "ונבאו בניכם וכו' אשפוך רוחי על כל בשר" - שיתקן זה הבשר. "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ודאי. ואז - "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים", כי כשנתקן המנחה, בא הו אצל הנ', ועושה מנוחה. ומה שעד עתה אפילו הנבואה היה בא בקושי ע"י כמה דינים קשים, אח"כ יהיה הכל במנוחה, כי הבשר יתוקן. ומפני הבשר שלא נתקן, היה צריך אלה הדינים. אח"כ "מה יפית ומה נעמת" - גם הנועם יהיה, כי הו יתחבר ויעשה מנוחה. וזה הו היא י"ג בסוד אהבה, וזהו "אהבה בתענוגים". "והיתה מנוחתו כבוד", שהיא ל"ב, בסוד לב שאמרתי, יהיה בסוד מנוחה בחיבור הי' "מנוחתו כבוד" ודאי. משם והלאה "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד":

תוכן העניינים

ספר פנות המרכבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה