ספר משכני עליון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
היכל
בצאת האור הגדול מזה השער, נתפשט לצדיו ועשה שם היכל אחר, וההיכל הראשון הוא קודש הקדשים, והשני הזה הוא קודש. וזהו המקום שמשם מקבלות הנשמות של ישראל, וכאן נמצא המזבח הפנימי שבו נקרב קרבן הנשמות, בהעלותם את מנחתם לפני המלך. ועוד אפרש לך זה הענין היטב בבואי לפרש דרכי הקרבן ומנחת המלך בס"ד. ושם אפרש לך מה היא המנחה הזאת, או מי מעלה אותה, ומי מקבל אותה ומגיעה אל פני המלך, ומה השכר הניתן למקריבי המנחה, אחרי אשר קבל אותה המלך ברצון. ועתה אשלים לפרש ענינו בהיכל הזה:
בזה ההיכל נמצאו מאורות גדולים ועצומים מאוד, היוצאים משתי האותיות ו"ה שזכרתי לך, ומשתי היוד"ין. וכאשר נתחזקו בחיבורם הוי"ו והה"א זה בזה, יצאו מביניהם ששים מאורות גדולים ועצומים. ואלה יצאו החוצה בהיכל הזה, תחלקו לשלוש פינות העולם, לדרום ולצפון ולמזרח. ונמצאו בכל פנה עשרים מאורות, עשרה ממאורות הוי"ו, ועשרה ממאורות הה"א, ואומר לך מי גרם זאת החלוקה, כי הב' יודי"ן גרמו אותה. כי כאשר נתחברו יחד, הוציאו את המאורות על פי עשרה לאחד. עשרים מאורות הצפון ועשרים מאורות הדרום נתחברו כאחד, ולא יתפרדו זה מזה להסב את פניהם.ונמצאו ארבעים מאורות מצד אחד, ועשרים מצד אחר; ואז עמד ההיכל במידותיו ארבעים על עשרים:
וצריך שתדע, כי בצאת מאורות הדרום ומאורות הצפון מן השער, שמו פניהם אל המזרח, כי משם יצאו עוד. ועל כן נמצאו ארבעים מאורות אלה מתפשטים מן המערב עד המזרח. ואחריהם מיד יצאו מאורות המזרח. ובהיותם יוצאים מהלכים עד מקומם, היו הולכים ומתפשטים לכאן ולכאן, לחבר מאורות הדרום והצפון יחד, בהיות עליהם המשא הזאת לעשות תמיד. ובדרך הזה נתפשטו עד הגיעם אל מקומם. ועל כן נמצאו הארבעים המאורות הולכים מן המערב אל המזרח, והעשרים מן הדרום ולצפון. ובהעמיד "קרהמידה" אל המאורות חומה, עמדה חומת הדרום והצפון מ' אמה לאחד. כי בהתחבר המאורות זה בזה, נתחברו חיבור גדול ונכללו אחד באחד; וחומת המזרח לא הותירה מעשרים, כי כן מספר מאורותיה. ובהגיעי לפרש דרך השפע והליכותיו, תראה ותבין מה היא פעולת החומה ותועלתה, מה תועלת נמצא בהנהגה והשפע היוצא ממנה:
[פ"ג מ"ה. אות לג]: