ספר משכנות הרועים· רבי עוזיאל אלחאייק
סמ"ך · אות כו
סרסור מי שנתן חפץ לסרסור למוכרו אע"פ שעדיין לא נמכר קאי עליה בש"ש אע"ג דאכתי לא מטא ליה מניה הנאה כיון דלכשימכר מטיא ליה הנאה כמ"ש בש"ע סי' קפ"ה ס"ח ע"ש וכן מצאתי במקו' למציעא במ"ד לדף מ"ג אמתניתין דהמפקיד מעות וכו' שכ"כ משם הרי"ף ז"ל ומסייעא ליה מלתיה מדקאמר בגמרא התם כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בגוויהו הו"ל שואל עלייהו ואע"ג דהתם קאמר דהו"ל שואל להתחייב באונסי' נמי התם לרב הונא הוא דקאמר הכי אבל לרב נחמן לא הוי אלא ש"ש כדאיתא התם וקי"ל כרב נחמן כמ"ש כל הפוסקים ובטוש"ע סי' רצ"ב ס"ז ע"ש ועוד דבנ"ד אפילו רב הונא מודה דלא הוי אלא ש"ש דהתם ה"ט דחייב באונסין משום דבתורת שמירה נחת עלייהו וס"ל לד"ה כרב יוסף דאמר שומר אבידה ש"ש משום פרוטה דעני כדאיתא התם דכ"ט וכן מצאתי להתוס' שכתבו כן עלץ לבי ויגל אבל בנ"ד דליכא משום פרוטה דר"י פשיטא דאפילו לר"ה לא הוי סרסור אלא ש"ש וכמ"ש הרבנים ז"ל: