ספר מצוות גדול· רבנו משה מקוצי
לאוין · רמזים
לא יהיה לך אלהים אחרים על פני אסרה תורה בהם הקיום והשיתוף:
לא תחללו את שם קדשי בארנו שם מהו חלול השם והעונש:
לא תעשון כן לה' אלהיכם בארנו שם איסור מחיקת שמות הקדושים ואסור נתיצת אבן אחת מן המקדש:
לא תנסו את ה' בארנו שם מהו נסיון ושמות' לנסות במעשר:
לא תשנא את אחיך בלבבך שם בארנו מצוה זו שמותר לשנוא אדם רשע שאין מקבל תוכחה:
שלא להלבין פני אדם בישראל שנא' הוכח תוכיח וגו' ולא תשא עליו חטא:
שלא להונות עבד שברח מח"ל לארץ שנ' עמך ישב בקרבך וגו':
שלא לענות אלמנה ושלא לענות יתום שנ' כל אלמנה ויתום לא תענון ומי שלבו נוקפו למנו' בב' לאוין ימנה שלא להונות עבד שובח מח"ל לארץ שנא' לא תוננו:
שלא לרגל בחברו שנא' לא תלך רכיל בעמיך שם בארנו הלכות לשון הרע:
לא תשא שמע שוא אזהרה למקבל לשון הרע ואזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חברו:
לא תקום בארנו שם מה היא הנקימה:
לא תטור בארנו שם מה היא הנטירה:
אפי' זקן גדול אסור לפרוש מן התורה שנא' ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכתיב השמור לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים:
שלא לפנות אחר ע"ז לא במחשבה ולא בדבור ולא בראייה שנא' ופן תשא עיניך השמימה וראית השמש ואת הירח וגו' ונאמר אל תפנו אל האלילים ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו וגו':
שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנ' לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו':
שאנו מוזהרים על ברכת השם שנאמר אלהים לא תקלל ובאל שום אזהרה הואיל ונאמר בעונש ונקב שם ה' מות יומת ה"ז מצות ל"ת וזדו הכלל כל שענש עליו הכתוב כרת או מיתת ב"ד ה"ז ל"ת חוץ ממילה ופסח שהם בכרת והם מ"ע:
נאמ' בדברו' ולא תעבדם אזהרה שלא לעבוד ע"ז בדברים שדרכה לעבוד בהם:
נאמר בפ' משפטים ולא תעבדם מקרא זה ללמד על המגפף והמנשק לכל ע"ז ואפי' שאין דרך עבודתה בכך:
שלא להשתחות לשם ע"ז אפי' אין דרך עבודתה בכך שנ' לא תשתחוה להם:
לא תעשה לך פסל וכל תמונה להזהיר על העושה לעצמו ואע"פ שלא עבדה:
ואלהי מסכה לא תעשו להזהיר אף על העושה אותה לגוי:
שלא לעשות צורת אדם הבולטת אף לנוי שנא' לא תעשון אתי אלהי כסף:
שלא להדיח בני ישראל אחר ע"ז שנ' ולא ישמע על פיך:
שלא להינות בממון עיר הנדחת שנא' לא ידבק בידך מאומה מן החרם:
שלא לבנות עיר הנדחת שנ' לא תבנה עוד:
שלא להסית אדם מישראל אחר ע"ז שנא' במסית לא יוסיפו לעשות שם בארנו הלכות מסית:
שלא לאהוב את המסית שנאמר לא תאבה לו:
שלא לעזרו בשום עזר שנאמר לא תשמע אליו:
שלא להצילו שנאמר לא תחוס עינך עליו:
שלא ילמד המוסת זכות על המסית שנאמר לא תחמול עליו:
אם יודע המוסת על המסית חובה שלא ישתוק ממנה שנאמר לא תכסה עליו:
שלא להתנבא בשם עבודה זרה שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו ובכלל לאו זה שלא יאמר אדם לחברו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית:
שלא לשמוע למתנבא בשם ע"ז אפילו נתן אות או מופת שנא' לא תשמע אל דברי הנביא ההוא:
שלא להתנבא בשקר שנא' ומת הנביא ההוא:
שלא לירא מהריגת נביא שקר שנא' ולא תגור ממנו:
שלא לשאול באוב שנאמר לא ימצא בך שואל אוב:
שלא לשאול בידעוני שנא' וידעוני:
שלא לעשות מעשה אוב שנ' אל תפנו אל האובו':
שלא לעשות מעשה ידעוני שנ' ואל הידעונים:
שלא להעביר מזרעו למולך שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר למולך:
שלא להקים מצבת אבן אחת שנ' ולא תקים לך מצבה:
ופסל ומצבה לא תקימו לכם ותניא בת"כ להזהיר בא על המקים פסל אע"פ שלא עבדו ולא עשאו:
שלא ליתן אבן משכי' להשתחוות עליה בפישוט ידים ורגלים שנ' ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות:
שלא ליטע אילן במקדש שנ' לא תנוע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ואפי' אכסדראות של עץ אסור לעשות במקדש ש' כל עץ:
שלא ליהנות מע"ז ומכל משמשיה שנ' לא תביא תועבה אל ביתיך ודברים האסורים למכור להם ואל יעתיק אדם במצוה זו הלכות יין נסך כלל כי אם במצות השמר לך פי תכרות ברית ליושב הארץ וקרא לך ואכלת מזבחו המסודר בעניין איסורי מאכלות:
שלא ליהנות מציפוי לעבד שנ' לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך:
שלא לכרות ברי' לשבעה עממים בארצינו שנ' לא תכרות להם ברית:
שלא ליתן חניי' לגוי בקרקע בא"י שנ' לא תחנם ודרשו בו לשון חן וחנייה וחנם:
שלא להושיב אחד משבעה עממי' בארצינו שנא' לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי ולא הוצרך מקרא זה אלא בכנעניים הדרים בח"ל שלא נצתוינו להורגם:
שלא ללכת בדרכי האמורי שנ' ולא תלכו בחוקות הגוי וגו' ונאמר ובחוקותיהם לא תלכו:
שלא לנחש שנ' לא תנחשו:
שלא לקסום שנ' לא ימצא בך וגו' וקוסם קסמים:
שלא לעונן שנ' לא תעוננו:
שלא לחבר חבר שנ' לא ימצא בך וגו' וחובר חבר:
שלא לכשף שנ' לא ימצא וגו' ומכשף:
שלא לדרוש אל המתים שנא' ודורש אל המתים:
שלא לגלח בתער פאת הראש שנא' לא תקיפו פאת ראשכם:
שלא להשחית פאת הזקן בתער שנ' לא תשחית פאת זקנך:
שלא יהיה כלי גבר על אשה ושלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה:
שלא ילבש גבר שמלת אשה ושלא יתקן איש בתיקוני אשה:
שלא יכתוב איש בשריטה בבשרו ויקעקע ששריטה בצבע שנ' וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם:
שלא ישרוט אדם בבשרו על המת שנ' ושרט לנפש לא תתנו בשרכם ושריטה וגדידה אחת היא:
נאמר בישראל לא תשימו קרחה בין עיניכם למת ובכהני' לא יקרחו קרחה בראשם ובג"ש קרח הקרחה אנו למדים שלא דבר בכהנים כי אם למת ולחייב ישראל על קרחת הראש כבין העינים:
השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך לאו זה נאמר אלי במראה לכותבו ויסדתיו אזהרה לגסי הרוח ואחרי כן מצאתיו במסכת סוטה:
וביום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה שם בארנו מ' אבות מלאכות חסר א' ותולדותיהן האסורין הנוספין עליהם מדברי סופרים:
שלא יצא אדם חוץ לתחום בשבת שנא' אל יצא איש ממקומו ביום השביעי:
שלא ישרופו בית דין בשבת מי שנתחייב שריפה שנאמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת והוא הדין לשאר עונשים:
שלא לעשות מלאכה בי"ה שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו:
שלא לאכול ולשתות בי"ה שנ' כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה וכל שיש בו כרת או מיתה ה"ז באזהרת לאו, ובארנו שם הלכות עינוי י"ה של תורה ושל דבריהם ועניין התקיעה של אחריו:
שלא לעשות מלאכה בראשון של פסח כמו שכתוב שם:
שלא לעשות מלאכה בז' של פסח כמו שכתוב שם:
שלא לעשות מלאכה בחג השבועות כמו שכתוב שם:
שלא לעשות מלאכה בר"ה כמו שכתוב שם:
שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכות כמו שכתוב שם:
שלא לעשות מלאכה בשמיני החג כמו שכתוב שם בארנו שם הלכות י"ט והלכות איסור מלאכה בערבי שבתות ובערבי י"ט מן המנחה ולמעלה:
שלא לאכול חמץ בפסח שנ' לא יאכל חמץ בארנו שם שביום בו י"ד מחצות היום ולמעלה יש בו איסור מן התורה אבל אין לאו לרבי שמעון ולר' יהוד שהלכה כמותו יש בו לאו:
[עח] המניח חמץ ברשותו בפסח עובר שני לאוין שנ' לא יראה לך שאור בכל גבולך, ונאמר שאור לא ימצא בבתיכם ואיסור חמץ עצמו השאור שבו מחמיצי' אחד הוא שנא' ולא יראה לך חמץ:
שלא לאכול דבר שיש בו תערובות חמץ שנא' כל מחמצת לא תאכלו בארנו במצות אלו הלכות חמץ ותערובתו והגלת הכלים הבלועים מחמץ:
ואלה הם לאוין מסדר נשים
לא יהיה קדש מבני ישראל ולא תהיה קדשה מבנות ישראל פירש אונקלוס שלא ישא ישראל שפחה ולא תינשא בת ישראל לעבד ועניין לאו אחד הוא ובארנו שם מי קרוי עבד ומי קרוי שפחה:
שאר' כסות' ועונתה לא יגרע בארנו שם דין המזונות והכסו' והעונה, ודין שחייב אדם במזונות בניו הקטנים ודין לוותה ואכלה ודין מניעת קרובים מלבא לבית והרחקת פריצים ודין לאיזה מקום אדם יכול להוציא את אשתו ממקומה, ודין מציאת האשה ומעשה ידיה, ודין אשה המניקה, ודין גרושה המניקה ובן ישאר עם אמו עד שש והבת לעולם ודין נכסים שיזכה בהן הבעל כשיכנוס ודין אשה מברחת ואין איש מבריח, ודין נותן מתנה לאשתו ודין קבל פקדונות מן הנשים ומן הקטנים:
שלא יחזיר אדם גרושתו אחר שנשאת לאחר או נתארסה לאחר שנ' והלכה והיתה לאיש אחר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה שם בארנו דין יצא קול שנתקדשה לאחר ובא אחר וקדשה, ודין יצא קול של פסול על הגט:
שלא תנשא יבמה לאיש זר עד שתסיר רשות היבם מעליה שנ' לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר:
שלא יגרש האונס את אנוסתו שנ' לא יוכל לשלחה כל ימיו:
אל תחלל בתך להזנות' תניא בספרי ובסנהדרין זה המוסר בתו שלא לשם אישות ובדרך רמז אמרו שם בתלמוד זה המשיא בתו לזקן:
שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו שנ' לא יוכל לשלחה כל ימיו:
[פח] הזהירה תורה על מנחת קנאות שנ' לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה:
שלא לגלות ערות האב עצמו יתירה על אזהרה של משכב זכור שנאמ' ערות אביך לא תגלה:
שלא לגלות ערות אחי האב עצמו יתירה על אזהרה של משכב זכור שנ' ערות אחי אביך לא תגלה:
שלא לגלות ערות אשת האב שנא' ערות אשת אביך לא תגלה אף לאחר מיתת האב:
שלא לגלות ערות אמו אפילו היה אנוסת אביו שנא' ערות אמך לא תגלה:
שלא לגלות ערות אשת הבן שנ' ערות כלתך לא תגלה:
ואת זכר לא תשכב משכבי אשה:
ובכל בהמתך לא תתן שכבתך:
ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה:
ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמא' בה ונא' לא תנאף ואין ניאוף אלא באשת איש שנא' מות יומת הנואף והנואפת ובלאוין אלו נאמ' אלו נערה המאורסה בסקילה ואשת איש בחנק ובת כהן בשרפה:
שלא לגלות ערות בת הבן שנא' ערות בת בנך לא תגלה:
שלא לגלות ערות בת הבת שנ' ערות בת בתך לא תגלה:
שלא לגלות ערות הבת ורבותינו למדוה יש מהן בקל וחומר ויש מהן בגזרה שוה:
שלא לגלות ערות אשה ובתה שנ' ערות אשה ובתה לא תגלה:
שלא לגלות ערות אשה ובת בנה שנ' את בת בנ':
שלא לגלות ערות אשה ובת בתה שנא' ואת בת בתה:
שלא לגלות ערות אחותו מנשואת אביו שנאמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה:
שלא לגלות ערות אחותו אפי' היא מאנוסת אביו שנ' אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותה:
ערות אחות אביך לא תגלה:
ערות אחות אמך לא תגלה:
ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה, עליה בחיה:
ערות אשת אחיך לא תגלה בא להזהיר אף לאחר מיתת אחיו בארנו שם מה בין כרת לערירי:
שלא לגלות ערות אשת אחי אביך אף לאחר מיתת דודו שנ' ערות אחי אביך לא תגלה ואל אשתו לא תקרב דודת' היא בארנו שם כל השניו' לעריות האסורות מדבריהם וכן קרובת זקוקתו וכן קרובת חלוצתו והנטען על האשה אסור בקרובותיה הכל מדבריהם:
אל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה ארנו שם הלכות נדה וטומאתה לבעלה וטהרתה:
בשבע' עממי' כתוב לא תתחתן בם ומפרש בפ' הערל אף כשיתגיירו יעבור משעת הקידושין אבל בגיותן אין בהם שום תפיסת קידושין אבל משאר אומות מותר להתחתן רק בגר עמוני ומואבי בארנו שם איסור הבא על הגוים:
שלא ישא עמוני בת ישראל שנ' לא יבא עמוני:
שלא ישא מואבי בת ישראל שנ' ומואבי:
שלא להרחיק זרע עשו מן הקהל אלא עד ג' דורות שנא' לא תתעב אדומי':
שלא ישא ממזר בת ישראל שנ' לא יבאמ מזר בקהל ה' בארנו שם באיזה דבר יחשב ממזר:
מי שנפצעו בצים שלו לא ישא בת ישראל שנאמר לא יבא פצוע דכא בקהל ה':
מי שנכרת הגיד שלו עד שלא נשתייר מן העטרה כלום לא ישא ישראלית שנא' וכרות שפכה:
שלא יסרס אדם זכר מאחד מכל המינים לא אדם ולא בהמה ולא עוף שנ' ובארצכם לא תעשו:
שלא ישא כהן זונה שנ' אשה זונה לא יקחו בארנו שם מה היא זונה ודין אשת כהן שנאנסה:
שלא ישא כהן חללה שנאמר וחללה לא יקחו ושם ביארנו דין חללה:
שלא ישא כהן גרושה שנ' ואשה גרושה מאשה לא יקחו:
שלא ישא כהן גדול אלמנה שנ' אלמנה וגרושה וחללה זונה:
שלא יבעול כהן אלמנה אפי' בלא קידושין מפני שמחללה שנאמר לא יחלל זרעו בעמיו הרי הוא מוזהר שלא לחלל זרעו עניין הכתוב שלא יחלל כשרים לא את האשה ולא את זרעו בארנו שם כי העראה כגמר ביאה בכל העריות חוץ משפחה חרופה:
שלא לקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערוה כגון חיבוק ונישוק שנ' אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה בקריבה המביא לידי גילוי ערוה הכתוב מדבר בארנו שם דין ייחוד ודין נשים מסוללות ודין השחתת זרע והיאך יתנהג אדם עם אשתו במטה ודין מגרש אשתו היאך יתנהג עמה ודין במי ראוי לידבק:
אלו הם לאוין של איסורי מאכלות
שלא לאכול בהמה טמאה שנ' את זה לא תאכלו:
שלא לאכול עוף טמא שנ' את אל תשקצו מן העוף לא יאכלו:
של לאכול דג טמא שנ' מבשרם לא תאכלו:
שלא לאכול חגב טמא שנ' כל שרץ העוף טמא הוא לא יאכל:
שלא לאכול שרץ הארץ שנ' כל השרץ השורץ:
שלא לאכול שרץ המים שנ' וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו בארנו שם דין תולעים הנמצאים בפירות או בבשר או בכלי ודין שרביטי פולין שיש בו תולעת או ביצה אסורה שנתבשלה עם אחרות, ודין סימני בצים וסימני עוברי דגים, ודין ביצת נבלה וטריפ' וחלבון וחלב בהמה טמאה וחלב האדם ועד כמה תינוק יונק, ודין דבש דבורי' ובכלל זה בהמה טמאה השסועה אפילו נולדה מבהמה טהורה:
שלא לאכול מבהמה שמתה מאליה שנ' לא תאכלו כל נבלה ובכלל לאו זה בהמה שנולדה עד ליל שמיני:
שלא לאכול טרפה שנ' ובשר בשדה טרפה לא תאכלו בארנו שם עקרי הטרפה האמורה בתורה שטרפה ארי או דוב ונוטה למות וכשם שבנבילה אין חילוק באיזה עניין שנתנבלה כך אין חילוק בטרפה באיזה עניין שנטרפה ונוטה למות כגון על ידי נבילה וטרפות הריאה ושאר טרפות שבארנו שם בספר מצות עשה אצל הלכות שחיטה ועוד בארנו שם עם לאו זה דין שוחט בהמה מסוכנת ודין קיבות נבלות וטרפות:
שור הנסקל לא יאכל את בשרו:
שלא לאכול אבר מן החי שנאמ' לא תאכל הנפש עם הבשר שם ברנו דין עובר הנמצא בבהמה לעניין חלבו וגידו ודמו.
וכל דם לא תאכלו שם בארנו איור דם וכל ענייני מליחה ודין סכין הבלוע מאיסור:
כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו שם בארנו כל דין חלב ומין במינו וטעם כעיקר:
לא יאכלו בני ישראל גיד הנשה שם בארנו דין גיד הנשה וניקורו ומהו קרוי בריה:
[קמא] לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים ותנ' רבי ישמעאל אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול ובכל מקום איסור הנאה ואיסור אכילה לאו אחד הם ולא נמנ' בחשבון כי אם שני לאוין ובארנו שם כל עניני בשר בחלב ודין חתיכה עצה נעשית נבלה ודין כחל ודין כף חולבת בתבשיל בשר או להיפך ודין דברים האסורים שנתערבו ודין כל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה ודין גבינות שנעשו מבהמה טרפה:
שלא לאכול פת מתבואה חדשה קודם הפסח שנ' ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה:
שלא לאכול קלי מן החדש שנ' וקלי:
שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה שנ' וכרמל:
שלא לאכול כלאי הכרם שנא' פן תקדש המלאה ותניא נאמר כאן קדש ונאמר להלן כל זר לא יאכל קדש מה להלן איסור אכילה והנאה אף כאן איסור אכילה והנאה:
שלא לאכול ערלה שנאמר ערלים לא יאכל שם בארנו דין ערלה בארץ ובחוצה לארץ ודין פדיון נטע רבעי:
שלא לאכול טבל והטבל הוא דבר שחייב בתרומות ומעשרות ולא הוציא ממנו תרומה שנ' ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו לה' בעתידים ליתרם הכתוב עדבר וענין הכתוב לא ינהגו בו מנהג חולין בשלא הורמו קדשים העתידים ליתרם מהם:
שלא לאכול תקרובת ע"ז ולא לשתות יין נסיכם שנא' השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וזבחו לאלהים וקרא לך ואכלת מזבחו בכלל לאו זה יין שנתנסך לע"ז שהוא עיקר שמחתם בזבח וכאן ראוי להעתיק הלכות יין נסך וכללתי במצוה זו הלכות גיעולי גוי' ובישוליהן ודין קטן אוכל נבילות ושלא לשתות בכלים מאוסים:
ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד:
לא תקח האם על בנים:
אלו הן לאוין של סדר נזיקין
לא תעשו עול במשפט במדה ובמשקל ובמשורה במשפט המדות רוצה לומר:
שלא ישהא אדם בביתו מדה חסרה או משקל חסר שנא' לא יהיה בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה בביתך איפה ואיפה וגו':
שלא להשיג גבול רעך שנ' לא תשיג גבול רעך:
שלא לגנוב נפש מישראל שנאמר לא תגנוב:
שלא לגנוב ממון שנא' לא תגנובו:
מי שבא לידו ממון הבעלים ברצונם שלא לעכבו שנאמר לא תעשוק את רעך:
ולא תגזול ולפי שאמר רבא בפרק המקבל שעשק וגזל הכל אחד נמנה דגרסינן בפרק חלק אמר רבא כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנא' לא יהיה כקרח וכעדתו:
לא תחמוד:
כתוב בהשבת אבידה לא תוכל להתעלם:
לא תרצח שם בארנו דין הבא במחתרת:
לא תקחו כפר לנפש רוצח:
שלא ליקח כופר להציל מגלות שנא' לא תקחו כופר לנפש רוצח לנוס אל עיר מקלטו:
רוצח שהרג בזדון אין ממיתין אותן עד שידונו אותו בית דין שנ' ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט: