אור ברסלב

ספר מעולפת ספירים

יום ששה עשר

יום חמשה עשר

אות יג:

וכתב בספר שמות דף ס"ג ע"ב, אמר רבי יהודה, כל יום ויום מתברך העולם מאותו יום העליון, שהרי כל ששה ימים מתברכים מיום השביעי וכל יום נותן מאותה ברכה שקבל מלמעלה, ולכך כתיב (שמות טז,יט) איש אל יותר ממנו עד בקר, לפי שאינו נותן יום אחד לחברו אלא כל אחד ואחד שולט בפני עצמו ביומו, אמנם יום ששי קבל שני חלקים, חלקו וחלק יום השבת, לכך כתב (בראשית א,לא) יום הששי ה"א יתירה:

אות יד:

וכתב עוד בספר שמות דף ס"ב ע"א וע"ב, שכל אדם צריך לשאול מזונותיו בכל יום מהקדוש ברוך הוא אף על פי שיש לו, כדי שיתברכו מזונותיו של אדם. וטעם הדבר, (תהלים סח,כ) ברוך ה' יום יום, ולזה אין צריך לאדם לבשל מזונות מיום לחברו, זולת מערב שבת. רבי ייסא סבא לא היה מתקן סעודה בכל יום עד שיתפלל, אמר לא נתקן סעודה עד שיתנו מבית המלך, אחר כך היה ממתין שעה אחת ואומר תקנו סעודה, שכבר היא שעה שתנתן מבית המלך:

אות טו:

וכתב עוד שם בדף פ"ח ע"א, הקשה ר' יצחק במה שכתוב (בראשית ב,ג) ויברך אלהים את יום השביעי, כי אחר שכתוב (שמות טז,כו) יום השביעי שבת לא יהיה בו, מה ברכו, אלא כך שנינו כל הברכות שלמעלה ומטה הם כלולות ביום השבת, ובשביל זה אינו נמצא המן באותו יום, לפי שאז מאותו היום מתברכים כל הששה ימים, וכל אחד נותן מזונו למטה כל אחד ביומו מאותה ברכה שקבל ביום הז', ובשביל כך מי שהוא מאמין צריך לסדר שולחנו ליל שבת, כדי שיתברך כל ששת ימי המעשה:

אות טז:

וכתב עוד בדף פ"ח ע"א, ענין השלש סעודות, (ישעיה נח,יד) אז תתענג על ה' זו סעודה ראשונה, (שם) והרכבתיך על במותי ארץ זו סעודה שניה, (שם) והאכלתיך נחלת יעקב זו סעודה שלישית, וצריך ליזהר בסעודות אלו, ומי שפוגם באחת מהם מראה עצמו כאילו אינו מזרע ישראל ונותנין עליו חומרי ג' דיני גיהנם:

אות יז:

ובספר ויקרא מדף צ"ב ע"ב עד דף צ"ה ע"א כתב בזה:

אות יח:

כתב בספר דברים דף רע"ג ע"א, בשם רעיא מהימנא, כי שני ככרות בשבת הם רמז לשני לוחות שנתנו בשבת, וביום השלישי שכתוב בו פעמיים כי טוב. ואם תאמר למה שני ככרות שהם זוגות, והרי אמרו שיש ממונים על זוגות, ומטעם זה אמרו אין מתחילין בב' ואין מסיימין בד' דהיינו בב"ד, יש לומר, כי בכל שבת הנשמות והרוחות יוצאות זוגות ואין שטן ואין משחית ואין מזיק ביום השבת, ואפילו אור של גיהנם אינו שולט בשבת, רמז לדבר (שמות לה,ג) לא תבערו וכו':

אות יט:

כתב בספר שמות דף ר"ח ע"א וע"ב, בסוד האצבעות, כשרואה בליל מוצאי שבת כל האצבעות בלי הצפרנים, כשרואים אותם נקראים פנים פנימים ואחורי האצבעות בצפרנים הם אחורים, והסוד הוא כשרואים בנר לראות אחורי האצבעות עם הצפרנים, וזהו סוד (שמות לג,כג) וראית את אחורי ופני לא יראו:

אות כ:

כתב בספר בראשית דף י"ז ע"ב, הבדלה במוצאי שבת הוא להבדיל בין שרים השולטים בשבת לשולטים בחול, כשיוצא שבת עולה מגיהנם יצר הרע של עין הרע ורוצה לשלוט בישראל, ובשעה שאומרים ויהי נועם בורחים:

אות כא:

וכתב בספר שמות דף ל"א ע"ב, עולם הבא נקרא נועם, וכשיוצא השבת הרשעים יוצאים מאותו הנועם וחוזרים לגיהנם, לפיכך אנו מתפללים במוצאי שבת, שיהי רצון שנהיה צדיקים ונזכה לנועם עולם הבא:

אות כב:

וכתב בספר בראשית דף י"ד ע"ב במדבר דף רמ"ו ע"א, שלשה הם הגורמים רעה לעצמם, המקלל עצמו, והזורק לחם או פרורים שיש בהם כזית, ומי שמדליק הנר במוצאי שבת קודם שיאמרו הקהל קדושה דסדרא, ורשעים של גיהנם מקללים אותו, לפי שבערב שבת בא קדש לעולם ונחים הרשעים מלישרף באש גיהנם, ובמוצאי שבת חוזרים כל השרים לשררתם ומכריזים ואומרים (תהלים ט,יח) ישובו רשעים לשאולה, ואין להם כח עד שיאמרו ישראל ברכת הבדלה, וכל אותם השרים הנקראים מאורי האש. ואם האדם ממתין לומר הבדלה עד שיסיימו הקהל קדושה דסדרא, אז חייבי גיהנם מקיימין על אותו אדם כל ברכות שאומרים הקהל, (בראשית כז,כח) ויתן לך וכו' ברוך אתה בעיר כלם אומרים אותם חייבי גיהנם:

אות כג:

וכתב בספר בראשית דף ק"כ ע"א וע"ב, בפסוק (בראשית כב,טו) ויקרא מלאך, אמר רבי אלעזר, כי מה שאמרו י' דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, אין רוצה לומר שנבראו אז, לפי שאם כן קשה שהרי שנינו שאילו של אברהם אבינו ע"ה בן יומו היה, וכך צריך לומר שכן כתוב (ויקרא יב,ו) כבש בן שנתו לעולה. ואם כן קשה היאך אפשר שנברא כשנברא העולם שעדיין לא נולד יצחק, אלא י' דברים שנבראו דקאמר רצה לומר, שנתן כח ומנוי לשר העולם שיברא האיל כשיצטרך לאברהם, ופי הארץ כשיצטרך למשה רבינו ע"ה, וכל זה המנוי והכח בראו הקדוש ברוך הוא ערב שבת בין השמשות. אמר הכותב, בזה יבא היטב אשר ברא אלהים לעשות וברור:

תוכן העניינים

ספר מעולפת ספירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה