אור ברסלב
ספר מילי דאגדתא ושות מליסא תשובה ד

ספר מילי דאגדתא ושות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

מליסא תשובה ד

מליסא תשובה ג

לחכם אחד ולא נמצא שם השואל כתוך הכתבים. מ"ש כ"ת בני דן המחלוקת שבין הט"ז והש"ך ביו"ד סי' ש"ה בדין בכור שנולד אחר מיתת אביו אי הב"ד יכולין לפדותו כל דבריו צדקו מאוד כי דברי הש"ך מגומגמים ואני מוסיף ע"ד כ"ת דאין כאן דמיון כלל להאי דפ"ק דכתובות דמטבילין גר קטן לדעת ב"ד דשם זכות היא לקטן שמכניסין אותו לדת ואין בו שום ענין חוב וכן לתרום על של קטן אין שום תועלת לקטן אם יחזיקו בטבלו כיון שע"כ כשיוגדל יצטרך ליתן אותו ואין לו שום צד חוב רק הא דמצוה דילי' היא או משום שמא ירצה להמעיט או להעדיף אבל בפ"ה דחוב של ממון היא כ"ז שאין הקטן בר חיוב לשלם ויכול להרויח בממון מה"ת יגבו הב"ד ממונו לשלם להכהן הא למ"ד פריעת בע"ח מצוה היא אמרינן דיתמי לאו בני מעבד מצוה נינהו ואם הב"ד יפדוהו ממעותיהם בלי זכוי המעות להקטן ג"כ א"נ לפענ"ד דהרב בהג"ה פסק שם דאין לפדות ע"י שליח ורבים תמהו ע"ז ולפענ"ד נראה דודאי אין דעת הרמ"א בשליח ששולח מעותיו לכהן לפדות דזה ודאי מהני כיון שהכהן קבלם בתורת פדיון לא גרע מתקפו כהן דהבן פדוי והכהן נותן לבעלים דמי ט"ה כמבואר בתו' בסוגי' דתקפו כהן אלא כוונתו דאין לעשות שליח שיפדה ממעותיו וזה ל"מ דדוקא בקדושין שהיא קנין מהני כשנותן אחר המעות מדין עבד כנעני אבל בפ"ה שהקפידה תורה בדמי הפדיון דקרקע ושטרות ל"מ ודוקא בשטר חוב שנותן הפודה אמרינן ד"ת בנו פדוי לכשיתן ומש"ה כשאחר נותן המעות ל"מ שחיסר מצוה דכמו שאין מצוה כשעושה שליח לחבירו שיתן צדקה עבורו ממעות השליח שיהי' נחשב להמשלח לצדקה וכן במתנות עניים דל"מ כשיעשה שליח שיתן ממעות עצמו עבורו שיהי' נחשב להמשלח למצוה כן לענין מתנות כהונה ל"מ מה שנותן להשליח וכן בשקלים פרש"י כתובות ק"ח בשוקל לו את שקלו דשכר מצוה על הנותן ובדבר שהיא זכות אין חילוק בין עשאו שליח או לא וא"כ ודאי שחיסר המצוה אלא שנראה עוד דאין בנו פדוי כלל דל"ד לשקלים דכשאחר שוקל עבורו נפטר הוא מחובו דשם עיקר המצוה שיהי' לכ"א מישראל חלק בקרבנות וכיון שנתן האחר המעות כבר יש לו חלק בקרבנות שמעות חבירו קונה לו כמו דמהני בכל דבר קנין מדין עבד כנעני ושוב אין צריך ליתן עוד את שקלו אבל במצוה שהיא חובת הגוף וכשחבירו נתן בעדו חיסר המצוה הרי המצוה שהיא חובת הגוף עדיין רמי' עלי' ומחויב הוא עוד לעשות המצוה דרחמנא רמי' עלי' ואין הבן פדוי ואם הב"ד מזכין המעות להקטן ומקנה לו המעות במתנה גמורה שוב הוי מעות קטן ואם מזכין לו רק לצורך פדיון כמעות אחרים דמי כקנ' ע"מ להקנות ודינן כפודה ממעות אחרים דל"מ כנ"ל אמנם נלפענ"ד לחדש דפ"ה חלוק משאר מצות דבשאר מצות ליכא שיעבוד נכסי לשלם מנכסיו בע"כ דידי' אבל בפ"ה ע"כ יש שיעבוד נכסי על נכסי הבכור ונראה דרחמנא אקני לכהן בגוף הנכסים כאילו יש לו חלק בהן וכמו שיכולין ליתן תרומה וראשית הגז לכהן שהיא שלו כ"כ נכסי הבן יש לכהן חלק בהן דאלת"ה קשיא האי דספק בכורות אחד בכור אדם כו' תקפו כהן אין מוציאין כדאמרינן פ"ק דמציעא ואילו ל"ה לכהן חלק בגוף הנכסים ל"מ תפיסת כהן דאפילו בדררא דממונא אין מועיל תפיסה רק כשטוען על גוף החפץ שהיא שלו ולא בתובע מחמת חוב ועיין תומים בכללי תפיסה וגם למה מועיל תפיסת כהן ואין צריך להחזיר לבעלים רק דמי ט"ה א"נ דל"ה רק חוב בעלמא יכול לומר מפייס הוינא לכהן אחר לקבל ממני במתנה עמ"ל אלא ודאי דרחמנא אקני לכהן בגוף הנכסים ודידי' תפיס כמו בתרומה וראשית הגז ולא זיכה רחמנא לבעלים רק הט"ה וכשמחזיר לו כהן דמי ט"ה דידי' היא ולא נשאר לבעלים עוד שום זכית בו והרי גם בתרומה ג"כ מהני מתנה עמ"ל ואפ"ה כשתפס הכהן אין צריך ליתן לבעלים רק דמי ט"ה והמותר דידי' היא ועוד ראי' דבשאר מצוה אי אמר לא בעינא למיעבד מצוה אין ב"ד יורדין לנכסיו רק מכין אותו עד שתצא נפשו וכ"ה בפריעת בע"ח למ"ד דמצוה היא ובפ"ה טורפין הב"ד מלקוחות והרי שיעבוד נכסי לא כתיבה בפ"ה ומ"ש מצוה זו משאר מצות דיכול לומר ל"ב למיעבד מצוה אלא ודאי דכל מתנת כהונה שקולי' ובגוף הנכסי' מקנה רחמנא לכהן והכהן יכיל לתקוף הנכסים וא"כ ה"ה בקטן מה בכך שאין מוטל על הקטן לעשות מצוה מ"מ מוטל על הנכסים ויכול הכהן ליקח את שלו ובלקיחת כהן נפדה כמו בתפיס וכמו שגובין מתנת כהונה זרוע ולחיים וראשית הגז כ"כ גובין חמש סלעים מנכסיו ואפילו אם אינו רק שיעבוד על נכסיו כיון דרחמנא שיעבדו לנכסיו אם רוצה לאכול כל נכסיו הוי כרוצה להזיק שיעבודו של חבירו דהב"ד חייבין למונעו כמו קטן האוכל נבילות ואפילו בשורו שהזיק אם הוא מועד כתבו התו' ב"ק ל"ט דחייב מן הדין רק דתק"ח היא לפוטרו דאפילו הוא עצמו שהזיק פטור ע"ש א"כ בפ"ה דרחמנא חייבי' ושיעבדו לנכסיו מה"ת לא ישעבדו נכסי קטן וא"ל דכיון דכל שיעבוד נכסי' היא רק מדין ערבות וכיון דשיעבוד הגוף ליתא בקנון גם שיעבוד נכסים ליכא דע"כ הכא לאו מדין ערבות אתינן עלה דהא אין כאן שיעבוד הגוף דהוי ממון שאין לו תובעים אלא ודאי דגוף הנכסים של כהך הם וכמו שאם תפס אצל הגדול אינו יכול לתבוע ממנו ולומר לאחר אתן כ"כ מהני תפיסה אצל הקטן והואיל לתפיסה מועיל מכ"ש שב"ד מגבין מנכסיו כנלפע"ד עכ"ז למעשה צ"ע לעשות נגד הט"ז ומ"ש כ"ת לפדות עכשיו על תנאי הנה ממעות הקטן ודאי דא"א להתנות שיהי' מתנה לכהן דא"א ליתן מתנה ממעות יתמי וממעות אחרים אין תקנה לפענ"ד כמ"ש לעיל אלא שיכולין להקנות ולזכות לו על תנאי שאם יפדה בעצמו בגדלותו יהי' מתנה לכהן ובאם שלא יפדה עצמו בגדלותו יהי' מעכשיו מתנה להבן ע"מ שיהי' פדוי בהן: דברי ה"ק יעקב אבד"ק ליסא:

תוכן העניינים

ספר מילי דאגדתא ושות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה