אור ברסלב

ספר מחניך קדוש

הקדמות

דברים אחדים

הספר הקדוש הזה עשהו זה כבר רב גדול גאון וצדיק ממיוחדי יקירי ירושלים יצ"ו, ומרוב ענותנותו חפץ בעילום שמו. וכל כונת הרה"ג הצדיק המחבר הזה אולי יועיל זה לעצור בעד הרעה הגדולה והמאוסה של פריצות בגדי נשים בין קטנות ובן גדולות, ושאר פריצות שנתפרץ עד לגועל נפש והפירצות הם סכנה ורעל בין לגוף בין לנפש ה' ירחם.

הרב הגאון הצדיק המחבר זצ"ל ידוע בפה עיר הקודש לשם ולתהלה בשמו רבי יעקב קריניקער על שם עירו "קריניק", הוא הגבר הוקם על לקבל עליו עול תורה מנעוריו, לא פסק פומיה מגירסא כל ימיו בשקידה עצומה מתוך דחקות ויסורים, המית עצמו באהלה של תורה ויראת ה', ולכן זכה שהתורה התקיימה אצלו, שהיה בקי נפלא בבבלי וירושלמי, מדרשי חז"ל וספרי הפוסקים, עד שהעיד עליו חבירו הגאון הגדול רבי מרדכי דוד לוין ר"מ ישיבת עץ חיים ומחבר ספר 'דרכי דוד' על הש"ס "בשעה שאני לומד בצוותא עם רבי יעקב איני זקוק לעיין בשום ספר, כי הכל חרותים על לוח לבו ושגורים על לשונו".

התחמם נגד אורן של חכמים גאוני ירושלים ושומרי חומותיה, עת באו זרים לפרוץ גדריה כלביא יקום וכארי יתנשא ללחום מלחמתה של תורה, לשמור על טהרת החינוך המקובל לבל יזוז זיז כל שהוא מדרך ישראל סבא. הדפיס קול קורא וכרוזים שונים על כל פרצה חדשה בדת משה ויהודית, השליך נפשו מנגד עבור כבוד שמים.

ספריו כולם רצוף אהבת תורה וגודל שבח עמליה בטהרה מתוך הדחק, וגם מרן בעל "החפץ חיים" זצוק"ל שיבח מאוד את ספריו "קיום התורה" שראויים לעלות על שולחן מלכים מלכי רבנן ותלמידהון (מפי בנו הגאון רבי ליב ז"ל). מי יתן שיתעוררו לאדפוסי אידרא ספרים קדושים אלו לזכות את הרבים ולדובב שפתי ישנים.

המחבר נלב"ע ביום ב' כסליו שנת תש"א (בגיל 52) ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.

ספרו "מחניך קדוש" שאנו עומדים להוציא לאור חיבר במשך ימים ספורים לפי בקשת חכמי עיר הקודש תבנה ותכונן אחרי שהתאספו לדון במצב הצניעות הירוד ר"ל.

ירושלים, כסליו תשל"ו.

יוסף משה סופר

פתיחה

כל הדברים המביאים לידי גילוי ערוה הוזהרנו עליהם מן התורה "לא תקרבו לגלות ערוה", כלומר לא תקרבו לדברים המביאים לידי גילוי ערוה כגון חיבוק, נישוק וכיוצא בזה. וכן אסור גם רמיזה וקריצה וכל כיוצא בזה, וכמו שכתב הרמב"ם בפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה ונמצא דעל ידי פריצות עוברים על לאו של "לא תקרבו לגלות ערוה" וגו'. עוד עוברים על לאו של "ובחקתיהם לא תלכו" דקאי נמי אפריצות כן הוא גם כן לשון הרמב"ם פכ"ד מהלכות אישות, ובטור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו כדרך שעושות העכו"ם הפרוצות וכו']. וכן עוברים גם כן על האזהרה של "ונשמרת מכל דבר רע" דהוי אזהרה מן התורה שלא להרהר בעבירה, וכמו שאמרו חז"ל בע"ז כ' ע"ב. וכיון דעל ידי פריצות גורמים להרהורים רעים בין לאחרים בין לעצמו הרי דעוברים גם כן על האזהרה של "ונשמרת מכל דבר רע" כלפי אחרים. וגם עוברים גם כן על לאו של "ולא יראה בך ערות דבר" וגו', וכמו שאמרו חז"ל בסוטה ג' ע"ב משחטאו ישראל נסתלקה שכינה מהם, שנאמר "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". ומוכח ביומא ט ע"ב דעון של פריצות נחשב גם כן לעון של גילוי עריות. וגם עוברים על לאו ד"לפני עור לא תתן מכשול" דקאי נמי על הגורם עבירה לחבירו, ואמרו חז"ל [מדרש רבה פרשת פינחס כ"א] מנין שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו, שההורג הורג בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא והמחטיא הורגו בעולם הזה ובעולם הבא וכו'. ואפשר דעוברים גם כן על לאו של "לא יוסיף" וגו', דהוא לאו של חובל בחבירו, וגם כן על לאו של "לא תרצח" דע"י הרהורים יכול ליטרד מן העולם וכדאיתא בנזיר ד' ע"ב ופחז יצרי עלי וביקש לטורדני מן העולם וכו', ופירש רש"י ז"ל בד"ה ופחז וכו' והביאני לידי הרהור. ועוד עוברים על ידי הפריצות על העשה של "קדושים תהיו" וגו' דקאי על פרישה מן העריות, וכן על מצות עשה של "והתקדשתם והייתם קדושים" וגו', וכמו שאחז"ל במדרש רבה פ' נשא [פרשה ט] דישראל נקראו קדושים בעת ששומרין עצמן מן הניאוף ומן הזימה שכן כתיב "והתקדשתם והייתם קדושים" וגו'. וכן עוברים גם כן על מצות עשה של "והיה מחניך קדוש", וכדאיתא שם במדרש אמר להם משה לישראל הו יודעין שאין הקב"ה מייחד שמו בישראל וכו' אלא בזמן "והיה מחניך קדוש", ואותה שעה הוא משרה שכינתו ביניכם והוא מציל אתכם מיד אויביכם ומוסר שנאיכם הדה הוא דכתיב "מתהלך בקרב מחנך להצילך" וגו'.

ונמצא דעל ידי פריצות עוברים על חמשה לאוין ושלש עשין מלבד שאר לאוין וביטול כמה מצות עשה המסתעפים מזה. ועוד, כמעט כל התרי"ג מצות כולם עומדים על מצות עשה של "קדושים תהיו", ומשום הכי סמוך להא דכתיב "וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם" וגו' כתיב "והייתם קדושים", רמז לן דכל המצות כולם תלוים על מצות עשה של "קדושים תהיו".

והנה צניעות הוא הגדר של העריות, וכן אמרו חז"ל מדרש רבה פרשת קדושים [פרשה כד] כל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא קדושה וכו'. וכל הפורץ את הגדר נקרא פרוץ לפי שפרץ את הגדר של כרמו ונמצא שהוא פרוץ, וזהו פירוש של פריצות שפורצים את הגדר. ובזמן שהגדר של הכרם פרוץ הרי הכרם עלול למרמס החיות והגנבים וכל פרי הכרם בסכנה, וכמו כן בכרם ה' כל בית ישראל יתברכו בכל מקומות מושבותיהם. ואם נפרץ הגדר חס ושלום הרי כל הכרם בסכנה הן סכנה עצמית והן סכנה של כל העולם כולו, וכמו שאמרו חז"ל בירושלמי בפרק קמא דסוטה כל מקום שאת מוצא זנות את מוצא אנדרלמוסיה בעולם. ופשוט שכל המניח פריצות בביתו הוא יותר בסכנה מאחרים, וכמו שאמרו חז"ל בשלהי גיטין צ' ע"ב כדאי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו. עוד אמרו חז"ל במדרש רבה פרשת נשא [שם], אקרא "איש איש כי תשטה" וגו', לימדה אותך התורה שתהא ותרן בתוך ביתך נשפך יין הוי ותרן וכו' וכך שמנך וכו' נקרע כסותך וכו' אבל אם שמעת דבר אשתך הוי כגבר וכו'. עוד אמר שם אהא דכתב "וחוטא ילכד בה" זה שהוא רואה את אשתו שהיא קולנית ורגלה רמה ופרוצה בשחוק וכו'. ומניח את בתו להסתכל בפריצות עובר גם כן על מה שכתוב בתורה [פרשת קדושין י"ט, כ"ט] "אל תחלל את בתך להזנותה" וגו', דאפילו דהשהה בתו בוגרת כדי שיהנה ממלאכתה הרי הוא עובר על מה שכתוב בתורה "אל תחלל את בתך להזנותה" וכדאיתא בסנהדרין ע"ו ע"א, וכמו שפירש רש"י והמהרש"א שם, וכל שכן במניחה להתנהג בדרכי הפריצות. ואיתא בכתובות מ"ה ע"א, סוקלין אותה על פתח בית אביה כלומר ראו גידולים שגידלתם וכו'. ובסנהדרין נ"ב ע"א היה ר"מ אומר: מה תלמוד לומר את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קודש נוהגין בו חול כבוד נוהגין בו בזיון אומרין ארור שזו ילד ארור שזו גידל ארור שיצא זו מחלציו, אמר רב אשי: כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפילו לרשיעא בר צדיקא, כמאן כי האי תנא. עוד אמרו חז"ל בעירובין [יט ע"א] דנקרא גיהנם לפי שהכל יורדים לה על עסקי הנם. ופירש רש"י ז"ל, עריות. והנה נתבאר מעט על גודל העון והעונש של המניח פריצות בביתו ומתרפה מלהשגיח בביתו השגחה מעולה בזה. ונבאר בעזרת ה' קצת הלכות פסוקות של צניעות וכל הדברים האסורים משום פריצות, ויהיה כעמוד ברזל ולא יחת מפני כל ויזהיר גם לאחרים, כי לא ביארנו כאן רק מעט מהלכות צניעות ומעט מן הדברים האסורים משום פריצות "ותן לחכם ויחכם עוד" ויתקן בין לעצמו בין לאחרים. ויהי רצון שנזכה במהרה בימינו שתשרה שכינה עם כל אחד ואחד מישראל ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון.

תוכן העניינים

ספר מחניך קדוש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה