דיני יחוד · היתר אשה שבעלה בעיר
כח. וכן אשה שבעלה בעיר אין חוששין להתייחד עמה בביתה מפני שאימת בעלה עליה, ואם היה זה גס בה כגון שגדלה עמו או שהיא קרובתו או שקינא לה בעלה עם זה לא יתייחד עמה כלל אף באופן דמותר בשאר אנשים.
~ מקור הקדושה ~
כח. וכן אשה שבעלה בעיר וכו' ברמב"ם שם הלכה י"ב ובטור ושו"ע שם סעיף ח'. ומה שכתב בביתה, פשוט הוא דוכי בעלה בעיר אין חוששין לה משום ייחוד אינו בבית אחר, ובאמת מרומז הוא ברש"י ותוס' בקידושין פא ע"א שכתבו אין חוששין לה משום ייחוד, ומה הוסיפו בזה שכתבו תיבת לה, וכן מוכח גם מפירוש רש"י שכתב דמסתפי מבעל וכו', ואמאי לא כתב רש"י דמסתפו מבעל, אלא ע"כ דדווקא בביתה מיירי ומש"ה כתבו אין חוששין לה משום ייחוד, דהאיש אינו חושש להתייחד משום איסור יחוד אבל גבה לא כתבו מידי דהא היא יושבת בביתה, אלא דאי היה שם איסור יחוד ממילא היה איסור על שניהם אבל מאחר דליכא שם איסור ייחוד ממילא שייך שפיר לישנא אין חוששין לה משום יחוד. וזהו שדייקו רש"י ותוס' וכתבו אין חוששין לה וגו', וכן מדויק נמי שפיר מה שכתב רש"י דמסתפי מבעל וכו' וכל זה פשוט. שוב מצאתי כן בחכמת אדם כלל קכ"ו סעיף ו'.