אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › רק בטחון

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · רק בטחון

געגועים כאלה..

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרֵר פָּסוּק מִתְּהִלִּים,

"בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵנוּ, בְּךָ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ,

אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָּטְחוּ וְלֹא-בוֹשוּ.."

אֲנִי יוֹדֵעַ, אֲנִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אֲנִי חוֹלֶה, אֲנִי מְשֻׁנֶּה, אֲבָל צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חִיּוּת וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, מְדַבְּרִים עִם הַשֵּׁם.

כָּל דִּבּוּר שֶׁלוֹ, מַה שֶׁהוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, מַה שֶׁגִּלָּה לָנוּ, צְרִיכִים לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁהוּא מְלַמֵּד וּמְגַלֶּה לָנוּ. הוּא אוֹמֵר: "לָקוּם חֲצוֹת!" הֵאִיר בָּנוּ לָתֵת כָּל נַפְשֵׁנוּ עַל זֶה.

אֱמוּנָה, אִם הוּא אוֹמֵר חֲצוֹת - זֶה הָרְפוּאָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַבָּא, תָּמִיד!

אִם הוּא אוֹמֵר: "תְּהִלִּים!" כָּל מַה שֶׁהוּא אוֹמֵר אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְקַיֵּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, לֹא לִשְׁמֹעַ לְשׁוּם אֶחָד!

אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ זוֹכִים לְקַבֵּל מֵרַבֵּנוּ, כִּי כָּל דִּבּוּר הוּא מַמָּשׁ כָּל חַיּוּתֵנוּ וְחַיּוּת שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם. אָז אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת זֶה בְּכָל נַפְשֵׁנוּ בְּכָל מְאֹדֵנוּ. אֵין תֵּרוּץ! רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב כָּכָה כִּי זֶה כָּל חַיּוּתֵנוּ. אִם הוּא אוֹמֵר: "חֲצוֹת!" קָשֶׁה, אֲבָל צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי עֵצוֹת לְקַיֵּם אֶת זֶה, לְקַיֵּם חֲצוֹת, לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה. בִּפְרָט אֲנַחְנוּ, יֵשׁ לָנוּ מְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה, יְעָרוֹת וְשָׂדוֹת.

אִם הוּא אוֹמֵר "הִתְבּוֹדְדוּת! לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ", צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְקַבֵּל אֶת זֶה, לְקַיֵּם אֶת זֶה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. הוּא אוֹמֵר: "בְּכָל יוֹם שָׁעָה אַחַת הִתְבּוֹדְדוּת, בְּכָל יוֹם". נוּ, זֶה צְרִיכִים אָנוּ לָנוּ לְקַיֵּם אֶת זֶה. אִם לֹא מְקַיְּמִים אֶת זֶה...

צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לְזֶה, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם!"

אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר, כַּמָּה הוּא נָתַן אֶת כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ. הוּא קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְלָקַח הַנַּעֲלַיִם בְּיָדוֹ בְּאֵיזֶה סְמַרְטוּט, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ הַשְּׁכֵנִים שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְהוּא הָלַךְ עִם הַגַּרְבַּיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע שׁוּם אָדָם. אַף אֶחָד לֹא שָׁמַע וְלֹא יָדַע לֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא הָלַךְ וְלא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָזַר. הוּא הָלַךְ לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמָקוֹם מְיֻחָד מִחוּץ לָעִיר...

כָּל הָעוֹלָם עוֹשִׂים צְחוֹק מִזֶּה: "מַה זֶּה, מַה יִּהְיֶה לוֹ מִזֶּה?" בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ זָכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁהוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֵיךְ לִהְיוֹת יְהוּדִים. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, תָּמִיד לִשְׂמֹחַ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רַבִּי כָּזֶה. כֵּן, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ בַּלַּיְלָה לָקוּם בַּחֲצוֹת וְלָלֶכֶת לַיַּעַר. הוּא אוֹמֵר: "חֲצוֹת", אָז צְרִיכִים לָתֵת הַכֹּל - חֲצוֹת!

וְרָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הוּא הָיָה גִּבּוֹר וְלָחַם מִלְחָמוֹת קָשׁוֹת עַל חֲצוֹת. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: "בָּזֶה תָּלוּי כָּל חַיּוּתֵנוּ!" צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ חָלִילָה רוֹצִים לָקַחַת לָנוּ אֶת כָּל הַחַיִּים, וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל שֶׁלֹּא יִקְּחוּ חַס-וְשָׁלוֹם, לֹא לָתֵת.

הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא זֶה שְׁנֵי דְּבָרִים הֶפְכִּיִּים, אוֹ זֶה אוֹ זֶה. כָּל מַה שֶּׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, לְנֶצַח נְצָחִים. זֶה כָּל חַיּוּתֵנוּ! זֶה צְרִיכִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ עַל זֶה וְלֹא לִשְׁמֹעַ לְשׁוּם קוֹל בָּעוֹלָם...

וּפִתְאוֹם, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה תִּקּוּן חֲצוֹת. הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן'. בָּא רַבֵּנוּ וְאָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְקַיֵּם אֶת זֶה, לָקוּם בַּחֲצוֹת.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא אוֹר שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה - יָכוֹל לִזְכּוֹת. לֹא מֵתִים אִם קָמִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֹמֵר: "חֲצוֹת!" צְרִיכִים לִלְמֹד וְלָקוּם בַּחֲצוֹת בְּלִי שׁוּם תֵּרוּץ. הוּא יָדַע שֶׁצְּרִיכִים אֲנַחְנוּ אֶת זֶה. אֲפִלּוּ אִם לֹא זָכִיתִי, אָז אַתְחִיל עַכְשָׁו, הַיּוֹם, מֵחָדָשׁ. אֲבָל לֹא לִישֹׁן חָלִילָה, לִשְׁכֹּחַ דָּבָר כָּזֶה שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל חִיּוּתֵנוּ?!

וְכָל הָעוֹלָם רוֹצִים לִישֹׁן וְלֶאֱכֹל, לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן, שֶׁזֶּהוּ הַחַיִּים, לֹא יוֹדְעִים יוֹתֵר. אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּא וּמְלַמֵּד וְגִלָּה לָנוּ 'חֲצוֹת לַיְלָה'. תָּלוּי בָּזֶה הַכֹּל, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַכֹּל! זֶהוּ! כֵּן.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶּׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת כַּמָּה מְסִירוּת נֶפֶשׁ הָיָה לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּחֲצוֹת. הַגּוּף רוֹצֶה אֶת הַמִּטָּה וְלִישֹׁן, בָּא רַבֵּנוּ - "לֹא, בַּיַּעַר!"

אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ שֵׂכֶל, "מַה יִּהְיֶה לוֹ בַּחֲצוֹת לַיְלָה, יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה? מַה יִּהְיֶה לוֹ מִזֶּה, יִהְיֶה לוֹ כֶּסֶף?"

אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת גְּדוֹלָה תִּקְנוּ לָנוּ שְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת - שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית. בָּא רַבֵּנוּ וְנָתַן לָנוּ גַּם חֲצוֹת. וַחֲצוֹת קָשֶׁה יוֹתֵר מִכֻּלָּם! וְהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה זֶה, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר שֶׁצְּרִיכִים לְקַיֵּם אֶת זֶה. חֲצוֹת! 'שַׁעֲרֵי צִיּוֹן'! תְּהִלִּים!

תְּהִלִּים, תְּפִלּוֹת, וְהִתְבּוֹדְדוּת, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים. צְרִיכִים לְהָבִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר כָּל תְּפִלָּה מֵאִתָּנוּ, וְרוֹצֶה לַעֲזֹר וְעוֹזֵר וְהַכֹּל. תְּפִלָּה! זֶה דָּבָר חָדָשׁ שֶׁל מָשִׁיחַ, זֶה דָּבָר חָדָשׁ שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְצַחֲקִים מִזֶּה, "מָה, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?!" כָּל הָעוֹלָם רְחוֹקִים מִזֶּה לְגַמְרֵי!

הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת', הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', זֶה לִמּוּדִים שֶׁל מָשִׁיחַ. אֵיךְ זוֹכִים לְקַיֵּם הַתּוֹרָה, אֵיךְ זוֹכִים לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם!

מָשִׁיחַ הוּא יַכְנִיס בָּעוֹלָם הָאוֹר שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, מָשִׁיחַ יִהְיֶה תַּלְמִיד רַבֵּנוּ...

'חֲצוֹת' לוֹמַר בַּלַּיְלָה בַּיַּעַר שֶׁאַף אֶחָד לֹא יֵדַע. שֶׁנִּזְכֶּה לָקוּם בַּחֲצוֹת וְלוֹמַר תְּהִלִּים וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלַעֲבֹד הַשֵּׁם. מַה זֶּה, הַכֹּל לֹא כְּלוּם, כָּל הַכֶּסֶף וְכָל הָאֲכִילָה לֹא כְּלוּם. הֶבֶל, הֶבֶל וָרִיק.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ עַל כָּל יוֹם, כָּל יוֹם וְכָל רֶגַע הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֵיךְ זוֹכִים לִהְיוֹת יְהוּדִי. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ כְּשֶׁבָּא לְאוּמַן אַחֲרֵי שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, שָׁמְעוּ אֶת הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא טָעַן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא בָּכָה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ זוֹכִים לִהְיוֹת יְהוּדִי.." כְּאִלּוּ עוֹד לֹא טָעַם טַעַם יְהוּדִי. וְגַם הָיָה בָּעוֹלָם עוֹד אֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם הָלְכוּ בְּדַעַת רַבֵּנוּ וְזָכוּ לָקוּם בַּחֲצוֹת וְלַעֲבֹד הַשֵּׁם. הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ - הֵם, הֵם הָעוֹלָם, הֵם חָיִים חַיִּים טוֹבִים.

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִטָּהֵר וּלְשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת. זֶה תָּלוּי בָּנוּ בְּלִבֵּנוּ, כַּמָּה שֶׁרוֹצִים וּמִתְפַּלְלִים - כָּכָה זוֹכִים לָזֶה.

אֲבָל כָּל הָעוֹלָם לֹא כְּלוּם, עִם כָּל הַתַּאֲווֹת עִם כָּל הַכֶּסֶף לֹא כְּלוּם. הָעִקָּר רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם. כָּל הָעוֹלָם מִתְנַגְּדִים לִבְרֶסְלֶב, אַף אֶחָד לֹא רָצָה לָקַחַת בְּרֶסְלְבֶר לֶחָתָן. מַה יִּהְיֶה, הַבַּת שֶׁלּוֹ תִּסְבֹּל עֲנִיּוּת? הַהוֹרִים הָיוּ אוֹמְרִים לַבַּת שֶׁלָּהֶם: "מַה, רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם? אִם הוּא יֵלֵךְ לַיַּעַר מֵאֵיפֹה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה, מֵאֵיפֹה יִהְיֶה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל? בִּשְׁבִיל מָה הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶּה חַיִּים?! בְּלִי כֶּסֶף זֶה חַיִּים?!"

"מַה זֶּה, הַבַּת שֶׁלִּי תִּתְחַתֵּן עִם בְּרֶסְלֶב?"

הַתְּשׁוּבָה הִיא הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' – זֶהוּ עִקַּר הַחַיִּים! הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', הַתּוֹרָה. אֲבָל הַתּוֹרָה מַה הִיא? הָעִקָּר הוּא הַצַּדִּיקִים הַדְּבֵקִים בַּתּוֹרָה, וְהָעִקָּר הוּא הַצַּדִּיק שֶׁבְּכָל הַצַּדִּיקִים, שֶׁל כֻּלָּם! הוּא נָתַן לָנוּ עַל-יְדֵי רַבִּי נָתָן תּוֹרָה כָּזוֹ...

מִשֶּׁהוּ סִפֵּר לִי שֶׁרָאָה בְּאוּמַן אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ...

הֵם לָקְחוּ סָדִין גָּדוֹל וְכִסּוּ עַצְמָם וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת, כְּאִלּוּ הֵם כְּבָר בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּאִלּוּ כְּבָר אַחַר פְּטִירָה. הֵם צִיְּרוּ לְעַצְמָם מַה שֶּׁיִּהְיֶה בַּקֶּבֶר.

אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁלּוֹ הַכֹּל הָיָה נִמְשָׁךְ מֵהַחִפּוּשׂ אֵיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם. יֶתֶר הָעוֹלָם מְחַפְּשִׂים כֶּסֶף וְכָבוֹד, בְּלִי כְּלוּם. הֶבֶל שֶׁזֶּה הֶבֶל.

הָיָה לוֹ כִּיס, אֵיזֶה כִּיס לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַן אֶת הַנַּעֲלַיִם בְּאֵיזֶה סְמַרְטוּט, בְּאֵיזֶה מַגֶּבֶת בְּהַכִּיס, וְעָבַר כָּל הַמָּקוֹם שֶׁיְּשֵׁנִים שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ הַחֲבֵרִים הַשְּׁכֵנִים, וְהָלַךְ לַיַּעַר. כָּל הָעוֹלָם יָשְׁנוּ, רַק רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָלַךְ לַיַּעַר...

הוּא זִמֵּר אֵיזֶה נִגּוּן וְהָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד רַבִּי יִשְׂרָאֵל. רִקּוּדִים עָשׂוּ גַּם בַּיַּעַר, נִגּוּן וְרִקּוּדִים, כֵּן.

הוּא מָצָא אֶת יִשְׂרָאֵל בֶּער בִּטְבֶרְיָה, הוּא בָּא מִצְּפָת לִטְבֶרְיָה וּמָצָא אוֹתִי שָׁמָּה וּבָא לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְקָנָה לֶחֶם לֶאֱכֹל, וְזֶה הָיָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה שֶׁל עַכְשָׁו.

מַה זֶּה, אֵיזֶה עוֹלָם זֶה, בִּשְׁבִיל מָה כָּל זֶה? כָּל הָעוֹלָם רוֹדְפִים אַחַר כֶּסֶף וְכָבוֹד. מַה יִּהְיֶה מִזֶּה? הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא כְּלוּם. לֹא יִשָּׁאֵר כְּלוּם מֵהַשֵּׁנָה, מֵהָאֲכִילָה, מֵהַכֶּסֶף, מַה זֶּה!

(רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאַל בְּעִנְיַן הַנְהָגַת-הַבַּיִת וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם).

אִם רוֹצִים בֶּאֱמֶת - יוֹדְעִים הַכֹּל! יֵשׁ 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' - יֵשׁ כְּבָר עוֹלָם. 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', אִם לֹא הָיָה לָנוּ חַס-וְשָׁלוֹם 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת'...

'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' - זֶה אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ!

אִם רוֹצִים אֱמֶת, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָנוּ מַלְאָךְ שֶׁל אֱמֶת וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ עַל כָּל דָּבָר עַל כָּל יוֹם תָּמִיד. הַמַּלְאָךְ תָּמִיד נִמְצָא בַּלֵּב וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַכֹּל!

מַלְאָךְ, מַלְאָךְ, מַלְאָךְ...

כָּכָה שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל עָלָיו-הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָעוֹלָם הָיוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ וְדִבְּרוּ יַחַד כָּל הַיּוֹם: "פַּרְנָסָה, פַּרְנָסָה, פַּרְנָסָה", בָּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש וְאָמַר: "פַּרְנָסָה? רַק בִּטָּחוֹן!" שׁוֹין (מַסְפִּיק), כְּבָר הוּא נָתַן לְכֻלָּם פַּרְנָסָה.

כָּל אֶחָד צוֹעֵק: "פַּרְנָסָה, פַּרְנָסָה, פַּרְנָסָה".

מַה, מַה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה, "פַּרְנָסָה – רַק בִּטָּחוֹן!"

רַק בִּטָּחוֹן...

אֲנִי רָאִיתִי בָּאוּ אוֹרְחִים מִירוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה לָהֶם כֶּסֶף, אָז רַבִּי יִשְׂרָאֵל נָתַן לָהֶם צְדָקָה בְּכֶסֶף. אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי, רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֹא סִפֵּר לִי. יֵשׁ לוֹ יְלָדִים וְהוּא בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ אֵיזֶה כְּסָפִים, הוּא לָקַח אֶת הַכֶּסֶף, הוּא הָיָה לוֹ יְלָדִים קְטַנִּים בַּבַּיִת שֶׁצְּרִיכִים לֶאֱכֹל, הוּא לֹא חָשַׁב כְּלָל עַל הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, הוּא חָשַׁב לוֹ אֵיךְ לְקַיֵּם מִצְוָה, הוּא הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֵיזֶה מִצְוָה עַד שֶׁמָּצָא.

רַבִּי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר עִם הָאוֹרֵחַ הַזֶּה וְהֵבִין שֶׁאֵין לוֹ אֲפִלּוּ סְעוּדָה אַחַת, אֵין לוֹ כְּלוּם, הוּא עָנִי, אָז רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה לוֹ כֶּסֶף הַרְבֵּה וְנָתַן כָּל הַכֶּסֶף לָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֶאֱכֹל. וְהָאִישׁ הַזֶּה חָשַׁב שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא מִילְיוֹנֶר, הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הוּא נוֹתֵן לוֹ כָּל-כָּךְ כֶּסֶף, אָז הָאִישׁ הַזֶּה שָׁאַל אוֹתִי: "תַּגִּיד לִי, רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא עָשִׁיר? הוּא נָתַן לִי הַרְבֵּה כֶּסֶף. נוּ, וְאֵיךְ אִם לֹא עָשִׁיר, אֵיךְ יִתֵּן אִם אֵין לוֹ?"

אָמַרְתִּי לוֹ, דִּבַּרְתִּי לוֹ אֵיזֶה עָשִׁיר הוּא...

הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה שְׁמוֹ משֶׁה וְהוּא בָּא לִטְבֶרְיָה, הוּא הָיָה אוֹרֵחַ, גֵּר, וְהוּא לֹא יָדַע כְּלָל מִי הוּא רַבִּי יִשְׂרָאֵל. עַל-כָּל-פָּנִים הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה לַמְדָּן, הוּא לָמַד בְּהַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה בְּ'מֵאָה שְׁעָרִים', אָז אָמַר: "אִם-כֵּן, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גַּם-כֵּן בְּרֶסְלֶב, זֶה חַיִּים, חַיִּים טוֹבִים. מַה, רַק לִלְמֹד?" הָאִישׁ הַזֶּה רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל.

אַחַר-כָּךְ אֲנַחְנוּ חָזַרְנוּ לִירוּשָׁלַיִם, הָאִישׁ הַזֶּה גַּם-כֵּן הָיָה גָּר בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה לוֹ דִּירָה, וְהוּא נָתַן אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ וְהַכֹּל מַה שֶּׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ לִבְרֶסְלֶב. הוּא נַעֲשָׂה בְּרֶסְלֶב כָּזֶה.. וְהוּא צָחַק מֵהַלּוֹמְדִים, מִכֻּלָּם.

זֶה דָּבָר חָדָשׁ, הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים, הָעוֹלָם יוֹדְעִים רַק לִלְמֹד גְּמָרָא, אֲבָל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת?!

בַּתְּחִלָּה רַבִּי יִשְׂרָאֵל בָּא לִטְבֶרְיָה, הוּא מָצָא אוֹתִי, אֲנִי מָצָאתִי אוֹתוֹ, אֲנִי הָיִיתִי כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה, בְּיַחַד, בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, בֶּאֱמֶת. פִּתְאוֹם.. נֶעֱלַם!

"אֵיפֹה רַבִּי יִשְׂרָאֵל?" אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, בְּכָל הַיְּעָרִים, אֲנִי חִפַּשְׂתִּי, "אֵיפֹה רַבִּי יִשְׂרָאֵל?"

חִפַּשְׂתִּי וְחִפַּשְׂתִּי.. עַד שֶׁרָאִיתִי מֵרָחוֹק אִישׁ. יֵשׁ אֶחָד, יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב כָּכָה מִפֹּה לְפֹה, וּמִפֹּה לְפֹה. וְרָאִיתִי אֵיךְ שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ מָה הוּא אוֹמֵר עַל זֶה, עַל זֶה. הוּא לֹא אָמַר לִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד, הוּא הָלַךְ. אֲבָל אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי, "מַה זֶּה, אֵיפֹה הוֹלֵךְ?"

וְחִפַּשְׂתִּי, חִפַּשְׂתִּי, חִפַּשְׂתִּי.. עַד שֶׁרָאִיתִי מֵרָחוֹק אָדָם מִסְתּוֹבֵב אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וְהוּא הוֹלֵךְ עִם אֶחָד וּמְדַבֵּר אִתּוֹ, מְיַעֵץ אִתּוֹ, כֵּן. כְּמוֹ גַּנָּב, פִּתְאוֹם נֶעֱלַם, לֹא יוֹדְעִים אֵיפֹה הוּא. כָּכָה צְרִיכִים לִהְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְסַפֵּר בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת: "אֵצֶל זֶה נֶעֱלַם בֵּן, אֵצֶל זֶה נֶעֱלַם חָתָן, אֵצֶל זֶה נֶעֱלַם מַה שֶּׁנֶּעֱלַם", לֹא יָדְעוּ אֵיפֹה הֵם. נֶעֱלַם, נֶאֶבְדוּ! עַד שֶׁאָמְרוּ: "יֵשׁ בַּעַל-תְּפִלָּה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר 'הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא כְּלוּם'. הוּא לוֹקֵחַ אוֹתָם לַיַּעַר וְשָׁמָּה הֵם אוֹמְרִים רַק 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וּתְהִלִּים וּמִתְבּוֹדְדִים וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים הַשֵּׁם תָּמִיד".

אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מֵהִתְבּוֹדְדוּת, לֹא יָדַעְתִּי, זֶה הָיָה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם עַד שֶׁכְּבָר נִתְקָרַבְתִּי אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי הַכֹּל, לֹא יָדַעְתִּי. אֲנִי תָּמִיד עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, פִּתְאוֹם נֶעֱלַם, הוּא אֵינֶנּוּ, נֶאֱבַד!

וְהִתְחַלְתִּי לְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָאתִי. חִפַּשְׂתִּי וְחִפַּשְׂתִּי וְחִפַּשְׂתִּי.. עַד שֶׁרָאִיתִי מֵרָחוֹק מֵאֵיזֶה יַעַר מִסְתּוֹבֵב אָדָם מִפֹּה לְפֹה, מִפֹּה לְפֹה, כַּנִּרְאֶה שֶׁעִם עוֹד אֶחָד, הוּא מְדַבֵּר אִתּוֹ וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: "מָה אַתָּה אוֹמֵר, מַה לַּעֲשׂוֹת? אוּלַי כָּכָה, כָּכָה?"

אֲנִי נִתְקָרַבְתִּי, אֲנִי רָאִיתִי הוּא לֹא רוֹצֶה מִמֶּנִּי כְּלוּם, "אִם יֵשׁ לְךָ שֵׂכֶל - תֵּלֵךְ אִתִּי לַיַּעַר. אִם אַתָּה לֹא רוֹצֶה יְעָרוֹת - לֵךְ, לֵךְ לְחַפֵּשׂ כֶּסֶף".

אוֹי, אוֹי רַבִּי נָתָן, רַבִּי נָתָן.. הוּא הִשְׁלִיךְ כָּל הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, אֶת הָאַבָּא וְהַמִּשְׁפָּחָה - רַק רַבֵּנוּ. וְהוּא זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, הוּא זָכָה שֶׁעַל-יָדוֹ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מֵרַבֵּנוּ. אִם לֹא הָיָה רַבִּי נָתָן בָּעוֹלָם לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים כְּלָל מֵרַבֵּנוּ. לוּלֵא רַבִּי נָתָן לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מֵרַבֵּנוּ כְּלָל, אִם הוּא לֹא הָיָה מְגַלֶּה טִפָּה מִן הַיָּם אֶת מַה שֶּׁהוּא רָאָה. רַבִּי נָתָן עָשָׂה הַמִּכְתָּבִים - 'עָלִים לִתְרוּפָה', וְהַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְ'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', וְהוּא הוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ רַבִּי בָּעוֹלָם.

אִם יֵשׁ לְךָ שֵׂכֶל תִּקְנֶה הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְתַגִּיד הַרְבֵּה 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְתִמְצָא חִיּוּת, חַיִּים נִצְחִיִּים, חַיִּים שֶׁנִּקְרָא חַיִּים!

זֶה הַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁמְּחַפְּשִׂים רַק כֶּסֶף. לֹא, לֹא, כְּמוֹ כְּלוּם. מַה, כֶּסֶף יִשָּׁאֵר וְהוּא יִפָּטֵר. שְׁנֵי דְּבָרִים אֵין לָהֶם קִיּוּם: הַכֶּסֶף וְהָאָדָם. אוֹ כֶּסֶף אוֹ אָדָם!

מָה, אַתָּה רוֹצֶה כֶּסֶף? לֵךְ לְחַפֵּשׂ כֶּסֶף. כָּל הָעוֹלָם רוֹצִים כֶּסֶף וְכָל הָעוֹלָם מְחַפְּשִׂים כֶּסֶף, לֵךְ עִם כָּל הָעוֹלָם. אֶצְלִי לֹא תִּמְצָא כֶּסֶף...

רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא לֹא הָיָה לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם לֶאֱכֹל וְהוּא הָיָה שָׂמֵחַ, "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד". הוּא עָשָׂה כָּל אֶחָד בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. הָיָה לוֹ פִּנְקָס וְהוּא רָשַׁם הַכֹּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הַכְנָסָה, וְנָתַן חֹמֶשׁ בְּכָל חֹדֶשׁ מֵהַכֶּסֶף שֶׁנָּתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נוּ, לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף, כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף, הוּא אָמַר: "אֲנִי יֵשׁ לִי דְּאָגָה עִם חוֹבוֹת?! הַחֹמֶשׁ שֶׁלִּי הוּא יְשַׁלֵּם הַכֹּל".

כְּשֶׁהוּא בְּחוֹב - "הַחֹמֶשׁ יְשַׁלֵּם!"

פַּעַם הוּא הִתְלוֹנֵן בְּפָנַי, הוּא כְּבָר כָּל-כָּךְ בְּחוֹב לְהַחֹמֶשׁ, הָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, הוּא חַיָּב כֶּסֶף הַרְבֵּה לְהַחֹמֶשׁ, הוּא אָמַר: "יֵשׁ לִי חֹמֶש, חֹמֶשׁ שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כָּל הַחוֹבוֹת. הַחֹמֶשׁ הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל".

הוּא הָלַךְ כְּמוֹ הָיָה לוֹ חוֹב שֶׁל כֶּסֶף, הוּא חִפֵּשׂ אוּלַי יַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה מִצְוָה, הוּא הָלַךְ לְחַפֵּשׂ, הוּא מָצָא בְּכָל פַּעַם. וְנַעֲשׂוּ מְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ, "אִם יֵשׁ לוֹ חֲסִידִים כָּאֵלֶּה.. אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּרֶסְלֶב, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת לַמְדָּן, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּרֶסְלֶב!"

הוּא הָיָה לוֹ פִּנְקָס קָטָן וְהוּא הָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל, הוּא רָשַׁם כָּל פְּרוּטָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ וְכָל הַכְנָסָה וְהוֹצָאָה וְהוּא עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה הוּא כֶּסֶף הוּא חַיָּב, וְהָיָה תָּמִיד שָׂמֵחַ. הוּא רָקַד וְהוּא נִגֵּן, וְהוּא הָיָה שָׂמֵחַ כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ כָּל הַכֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם.

הָיָה לוֹ אַרְבַּע בָּנוֹת וּבֶן יָחִיד. הַבֵּן יָחִיד הָיָה שְׁמוֹ מָרְדְּכַי. הַבֵּן יָחִיד הוּא הָיָה יֶלֶד קָטָן, אֲבָל הוּא נִתְגַּדֵּל, נִתְגַּדֵּל, וְנִתְגַּדֵּל, וְנַעֲשָׂה בַּר-מִצְוָה.

וְזֶה הַבֵּן יָחִיד הָיָה לוֹ אָחוֹת יוֹתֵר קְטַנָּה, הִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת צְנוּעָה כָּזֶה.. שֶׁאֵין לְדַבֵּר, אֵין דִּבּוּרִים לְדַבֵּר. הִיא חָשְׁבָה שֶׁאֲנִי אָח. אֶסְתֵּר שְׁמָהּ הָיָה.

הוּא הַבֵּן יָחִיד הָיָה לוֹ שְׁמוֹ מָרְדְּכַי, וְגַם הָיָה לוֹ בַּת שֶׁשְּׁמָהּ אֶסְתֵּר. וְהִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת כָּזֶה.. כְּמוֹ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.

אַיי, הָיָה לָהּ כְּבָר בַּת שֶׁבַע-שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְהִיא הָיְתָה צְנוּעָה כָּל-כָּךְ, טוֹבָה כָּל-כָּךְ...

לֹא רָאִיתִי צְנִיעוּת כָּזֶה, אֱמֶת כָּזֶה.. שֶׁהֵם הָיוּ קְשׁוּרִים אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הָיָה לָהֶם בַּבַּיִת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים!

וּמָרְדְּכַי נַעֲשָׂה אַחַר בַּר-מִצְוָה, הָיָה חוֹלֶה.. וְנִפְטַר. וְגַם-כֵּן אֶסְתֵּר, אֶסְתֵּר נִפְטְרָה!

וּמָרְדְּכַי.. נִפְטַר שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל. וְהוּא יָדַע שֶׁהוּא נִפְטַר, וְגַם רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִפְטַר. וְכֻלָּם נִפְטְרוּ, מֵתוּ. וְגַם לֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. וְהוּא וְהַיְלָדִים הָיוּ שְׂמֵחִים וּמְרַקְּדִים שֶׁיֵּשׁ רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם...

פַּעַם אַחַת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בַּבַּיִת, הוּא הָלַךְ לַדֶּרֶךְ וְהִשְׁאִיר בַּיִת בְּלִי כֶּסֶף בְּלִי לֶחֶם וְיֵשׁ אִשָּׁה וִילָדוֹת וִילָדִים. הוּא הִשְׁאִיר לִי הַבַּיִת רֵיק, אֵין כֶּסֶף וְאֵין פֹּה כְּלוּם, וַאֲנִי בָּחוּר, הָיִיתִי בָּחוּר, אֲנִי הָיִיתִי בַּבַּיִת כְּמוֹ יֶלֶד, וְהוּא עָזַב אוֹתִי בַּבַּיִת.

נוּ, וַאֲנִי הָיִיתִי שָׁמָּה וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל אֵינֶנּוּ, אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל, הֵם הָיוּ חֲמִשָׁה יְלָדִים וְרוֹצִים לֶאֱכֹל וַאֲנִי אֵין לִי לֹא כֶּסֶף וְלֹא לֶחֶם, וְלֹא הָיָה לָהֶם. אֲנִי הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל וְאָמַרְתִּי: "מַדּוּעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא נוֹתֵן לִי כֶּסֶף בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים?" אָז הָלַכְתִּי לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת, לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּרַחֲמוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לִי לֶחֶם לָתֵת לַיְלָדִים. הָלַכְתִּי מֵחֲנוּת לַחֲנוּת, הִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, וְכֻלָּם אָמְרוּ: "מָה, בַּבֹּקֶר יֵשׁ כֶּסֶף? מָה, אַתָּה מְשֻׁגָּע! עוֹד לֹא מָכַרְתִּי כְּלוּם, יֵשׁ לִי כֶּסֶף? עֲדַיִן אֵין לִי עַכְשָׁו כֶּסֶף".

נוּ, קִבַּלְתִּי צַעַר גָּדוֹל, אֲנִי צָרִיךְ לִקְנוֹת בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, "מַה זֶּה, מַה יִּהְיֶה עִם הַיְלָדִים?" אָז הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ עוֹד, מָצָאתִי אִישׁ אֶחָד וּבְנוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם חֲנוּת שֶׁל סְחוֹרָה לִמְכֹּר, אֲבָל עַכְשָׁו בַּבֹּקֶר לֹא מוֹכְרִים, אֵין כֶּסֶף בַּבֹּקֶר.

הֵם בָּאוּ מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי, אֲנִי הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, פָּחַדְתִּי שֶׁהוּא יִקַּח אוֹתִי בְּכַעַס וְיִזְרֹק אוֹתִי לַחוּץ. אֲנִי הָלַכְתִּי אֵלָיו, אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ: "יֵשׁ לִי בַּיִת עִם יְלָדִים קְטַנִּים, אֲנִי צָרִיךְ לִקְנוֹת".

הוּא שָׁמַע, הוּא הָלַךְ לְהַקֻּפָּה וְנָתַן לִי כֶּסֶף הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל כָּל הַחֲנֻיּוֹת, מַסְפִּיק לִקְנוֹת אֹכֶל טוֹב לַיְלָדִים, וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי שָׂמֵחַ מְאֹד מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ לִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בִּשְׁבִיל לָתֵת לַיְלָדִים אֵיזֶה לֶחֶם וְשֶׁמֶן. הוּא לֹא מַכִּיר אוֹתִי, הַשְׁגָּחָה מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ...

אֲבָל רַבִּי יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ אֵין לוֹ יְלָדִים, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ כְּלוּם. הַיְלָדִים אֵין לָהֶם מִמַּה לֶּאֱכֹל וְהוּא הָלַךְ לְמִירוֹן וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי עִם הַיְלָדִים. יֵשׁ לוֹ יִשְׂרָאֵל בֶּער, יִשְׂרָאֵל בֶּער יֶשְׁנּוֹ, יִשְׂרָאֵל בֶּער יִקְנֶה, יִרְאֶה כֶּסֶף וְיִקְנֶה בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים. פַּרְנָסָה אוֹמֵר רַבֵּנוּ: "רַק בִּטָּחוֹן"...

אַחֲרֵי הַפְּטִירָה אֲנִי רָאִיתִי אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל...

אֲנִי הָלַכְתִּי אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה לְהַגִּיד לָהּ שַׁבָּת שָׁלוֹם, מַה רוֹצִים הַיְלָדִים, מַה נִּשְׁמָע. הִיא קָבְרָה כָּל הַיְלָדִים וְגַם הַבֵּן יָחִיד - מָרְדְּכַי, הוּא הָיָה הַגָּדוֹל, הוּא גַּם-כֵּן מֵת.

כְּשֶׁחָזַרְנוּ מֵהַקְּבוּרָה, מֵהַבֵּית-הַקְּבָרוֹת, כָּל הַיְלָדִים נִפְטְרוּ וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל גַּם-כֵּן נִפְטַר. הִיא אָמְרָה לִי: "יִשְׂרָאֵל בֶּער, מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל זֶה, יִשְׂרָאֵל בָּא, וְעָשָׂה לִי קִדּוּשׁ, וְהָלַךְ! רָאִיתָ בָּעוֹלָם דָּבָר כָּזֶה?"

"הוּא בָּא וְעָמַד עַל-יַד הַשֻּׁלְחָן, וְרָקַד, וְעָשָׂה לִי קִדּוּשׁ, וְהָלַךְ!"

הִיא סִפְּרָה לִי שֶׁהוּא בָּא וְעָשָׂה לָהּ קִדּוּשׁ וְיוֹתֵר אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ. זֶה הָיָה אַחֲרֵי הַקְּבוּרָה, הוּא בָּא וְעָשָׂה קִדּוּשׁ לָאִשָּׁה. הוּא יָדַע שֶׁהוּא נִפְטָר, אָז מִי יַעֲשֶׂה קִדּוּשׁ? אָז הוּא עָשָׂה קִדּוּשׁ, וְהָלַךְ. אִם הָיִיתָ שָׁמָּה, הָיִיתָ שׂוֹתֶה אֶת כָּל הַיַּיִן שֶׁל הַקִדּוּשׁ...

אֲנַחְנוּ הָיִינוּ תָּמִיד בְּיַחַד אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָאִיתִי אֶת הַבְּכִיָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹפְכִים פַּח מַיִם מֵהַדְּמָעוֹת שֶׁלּוֹ...

אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁהָיִינוּ בְּיַחַד וְסָבַלְנוּ מַה שֶּׁסָּבַלְנוּ...

כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁאִם הָיָה בִּזְמַן רַבֵּנוּ הָיָה חִדּוּשׁ!

הוּא עָשָׂה רִקּוּדִים עַל הַחֲתוּנָה שֶׁלִּי, הַמִּכְנָסַיִם נָפְלוּ וְהוּא רָקַד עִם הַמִּכְנָסַיִם בַּיָּד, כֵּן.

וְהוּא רָקַד בְּמִירוֹן, לֵיל-שַׁבָּת אַחֲרֵי הַחֻפָּה, וְהָלַךְ.

אַחֲרֵי הַקְּבוּרָה, אַחֲרֵי הַהַלְוָיָה, הוּא בָּא לַבַּיִת וְעָשָׂה קִדּוּשׁ וְהָלַךְ. הוּא רָקַד אַחֲרֵי הַחֻפָּה, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה בָּרַשְׁבִּ"י עַל-יַד הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, הוּא רָקַד. וְגַם-כֵּן הָיָה הָעוֹלָם שֶׁבָּאוּ מֵהַמִּשְׁפָּחָה, וְהוּא רָקַד עַד שֶׁנָּפְלוּ לוֹ הַמִּכְנָסַיִם וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁנָּפְלוּ לוֹ הַמִּכְנָסַיִם, הוּא עָמַד עַל-יַד הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָשָׂה קִדּוּשׁ, וְהוּא אָמַר קִדּוּשׁ, וְאָז הָלַךְ לוֹ...

(רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר בְּרֶסְלְבֶר, ב"ר יְהוּדָה לֵייבּ זצ"ל, ט' חֶשְׁוָן תרע"ט, בֵּית הָעַלְמִין הַיָּשָׁן, טְבֶרְיָה).

הַסִּפּוּר שֶׁל גִּיטֶע'לֶה, אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן יְהוּדָה הַלֵּוִי קָרְדוֹנֶר זצוק"ל

אֲנִי הִגַּעְתִּי מִחוּץ לָאָרֶץ (בְּרִיסְק) יַלְדָּה קְטַנָּה, אֵינִי זוֹכֶרֶת חוּץ לָאָרֶץ. אֲנִי הִתְחַלְתִּי תֵּכֶף לִקְדֹּחַ, הָיִיתִי חוֹלָה כַּמָּה שָׁנִים עַד שֶׁנִּתְרַפֵּאתִי לְגַמְרֵי. אִמָּא שֶׁלִּי שֶׁתִּזָּכֵר אָמְרָה שֶׁהָעוֹלָם הוּא כְּלָל לֹא וְשֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה. יָשַׁבְנוּ בִּשְׁכֵנוּת עִם הַגָּדוֹל ר' אַבְרָהָם בֶּן ר' נַחְמָן שֶׁעָשָׂה 'בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים'. הַגִּיל שֶׁלִּי כְּשֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר בָּא מִחוּץ לָאָרֶץ הָיָה 13 שָׁנָה וְהַגָּדוֹל ר' אַבְרָהָם בֶּן ר' נַחְמָן אָמַר שֶׁאֶקַּח אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְבַעַל, אֲנִי לֹא רָצִיתִי אָז לִשְׁמֹעַ כִּי עֲדַיִן הָיִיתִי יַלְדָּה. רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ לָתֵת גֵּט לְאִשְׁתּוֹ כִּי הִיא לֹא יָכְלָה לָלֶדֶת יְלָדִים, וְהוּא לָקַח אוֹתִי, הָיִיתִי אָז בַּת 15 שָׁנָה. ר' אַבְרָהָם הָיָה הַשַּׁדְּכָן וַאֲנִי הִתְחַתַּנְתִּי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר. נָסַעְתִּי עַל הַחֲמוֹרִים תִּשְׁעָה יָמִים כִּי לֹא הָיוּ אוֹטוֹבּוּסִים, אֲנִי הִגַּעְתִּי לְמִירוֹן לִבְכּוֹת שָׁם, לֹא הָיוּ לִי מִרְצָפוֹת בַּבַּיִת וְלֹא הָיוּ מִטּוֹת, הַמִּטּוֹת הָיוּ שְׁקָעִים שֶׁבַּקִּירוֹת וְזֶה הָיָה טוֹב מְאֹד בִּשְׁבִילִי. הָיִיתִי מְבַשֶּׁלֶת סִיר מָרָק, עַד שֶׁהִתְבַּשֵּׁל הַמָּרָק לָקַח הַרְבֵּה מְאֹד זְמַן. כְּשֶׁהָיוּ רִקּוּדִים לְאַחַר הָאֹכֶל הָיָה נֶחְמָד מְאֹד, זֶה הָיָה קוֹמְפּוֹט טָעִים. עַד הַיּוֹם אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ עִם קוֹמְפּוֹט.

אַחַר-כָּךְ הִתְחִילָה הַמִּלְחָמָה (מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּרְצָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב שְׁנַת תרע"ד) עִם הָאַנְגְּלִים, וְלֹא הָיָה אֹכֶל וְלֹא קְצָת מַיִם חַמִּים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹת יֶלֶד, הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת הָלוֹךְ וָשׁוֹב אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּלִי אֹכֶל וּבְלִי מַיִם בִּשְׁבִיל יְלָדִים קְטַנִּים וַעֲזוּבִים, וְהָיִיתִי הוֹלֶכֶת אוּלַי אֶמְצָא אֵיזֶה מָקוֹם לְחַמֵּם קְצָת מַיִם. בְּאוֹתָם יָמִים הָיוּ גּוֹזְלִים וְרוֹצְחִים אֲנָשִׁים לְאוֹר הַיּוֹם, הָעוֹלָם הָיָה הֶפְקֵר, לֹא הָיָה לָנוּ מַנְהִיג שֶׁיַּרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה אֵיךְ לִנְהֹג בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. הָעִקָּר, צָרִיךְ לְהַחֲזִיק רַק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ וְצָרִיךְ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה וְלוֹמַר "גַּם זוּ לְטוֹבָה", כִּי כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם נוֹתֵן - הַכֹּל טוֹב.

אַחַר-כָּךְ הוּא (רַבִּי יִשְׂרָאֵל) נָסַע לִטְבֶרְיָה לִבְכּוֹת, בֵּינְתַיִם הוּא כְּבָר שָׁמַע שֶׁהָאַנְגְּלִים נִכְנָסִים, אָז הוּא אָמַר שֶׁתִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת גְּדוֹלָה עַל הָעוֹלָם וְשֶׁהוּא חַיָּב לִהְיוֹת נָע וְנָד. הוּא רָצָה לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה מֵעַל הַיַּהֲדוּת, אָז אֲנִי הִתְיַשַּׁבְתִּי בְּבַיִת קְטַנְטַן וְהוּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁהָה בּוֹ בַּיּוֹם לֹא נִשְׁאַר בַּלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ הוּא רָאָה שֶׁהִגִּיעָה מַחֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁהָאָדָם חַי 24 שָׁעוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וַאֲנִי אָז חָלִיתִי בְּחוֹלִירָע, וְהוּא בִּקֵּשׁ עָלַי וְנַעֲשֵׂיתִי בְּרִיאָה.

אַחַר-כָּךְ מֵתוּ אֶצְלִי הַיְלָדִים וְאַחַר-כָּךְ הוּא מֵת כַּעֲבוֹר שְׁלשָׁה יָמִים. לִפְנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה חוֹלֶה הוּא אָמַר שֶׁהוּא יִהְיֶה כַּפָּרָה עַל הָעִיר עִם יְלָדָיו, וְהוּא נַעֲשָׂה חוֹלֶה בְּמַחֲלַת הַחוֹלִירָע וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַחוֹלִים בְּשַׁבָּת לִפְנוֹת עֶרֶב, לֹא נָתְנוּ לְאַף אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס אֵלָיו, רַק אֲנִי הִתְגַּנַּבְתִּי דֶּרֶךְ הַחֲלוֹן, אָז הוּא אָמַר: "תְּנִי לִי מְעַט מַיִם עַל הַיָּדַיִם, אֲנִי אֶלְמַד תּוֹרָה. אֵינִי דּוֹאֵג שֶׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ עִם זָקָן וּפֵאוֹת וְהַיִּסּוּרִים יְכַפְּרוּ לִי עַל הָעֲווֹנוֹת, וַאֲנִי מְאֹד שָׂמֵחַ".

אַתְּ יְכוֹלָה לְתָאֵר לְעַצְמֵךְ אֵיךְ חָיִיתִי דֶּרֶךְ כָּל הַצָּרוֹת שֶׁלִּי, רַק שֶׁהָרַבִּי (רַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב) חִזֵּק אוֹתִי וְהוּא הוֹצִיא אוֹתִי מִכָּל הַצָּרוֹת וְהוּא גַּם עַכְשָׁו יוֹצִיא אוֹתִי. אֲנִי גַּם נִשְׁאַרְתִּי אַחַת לְבַד וְאַחַר-כָּךְ הִתְיַשַּׁבְתִּי בַּהַכְנָסַת אוֹרְחִים עִם נָשִׁים סְפָרַדִּיּוֹת, הָיוּ לִי צָרוֹת גְּדוֹלוֹת, לֹא הָיָה לִי אֲפִלּוּ מַה לִּלְבּשׁ. הַהַכְנָסַת אוֹרְחִים נָתְנוּ לְכֻלָּן שְׂמָלוֹת לִלְבּשׁ רַק לִי לֹא נָתְנוּ וְאוֹתִי זָרְקוּ מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת. אֲנִי בָּכִיתִי מְאֹד, אָז הָאִישׁ הַזֶּה נַעֲשָׂה חוֹלֶה מְאֹד וְהוּא כְּבָר עָמַד לָמוּת, הוּא שָׁלַח לִקְרֹא לִי שֶׁאֶמְחֹל לוֹ וְהוּא גַּם נַעֲשָׂה בָּרִיא. הוּא נָתַן לִי שְׂמָלוֹת וְזָהָב וְהוּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְהוּא נַעֲשָׂה בָּרִיא, וְהוּא נָתַן הַרְבֵּה צְדָקָה, בַּכֶּסֶף שֶׁנָּתַן לִי הֶעֱמַדְתִּי מַצֵּבָה לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל וְלַיְלָדִים שֶׁלִּי.

הַיְלָדִים שֶׁלִּי מְפֻזָּרים בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - בִּצְפָת שׁוֹכְבִים שְׁנַיִם, בִּטְבֶרְיָה שׁוֹכְבִים שְׁנַיִם, בִּירוּשָׁלַיִם שׁוֹכְבִים שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ לִי עִם ר' נָתָן.

כָּל הָעִנְיָן שֶׁלִּי הָיָה שֶׁהַבַּעַל-דָּבָר זוֹרֵק אוֹתְךָ לְתוֹךְ הַיָּם. הָיִיתִי כָּל הַיּוֹם בְּקִבְרֵי צַדִּיקִים וּבָכִיתִי שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה לִי דַּעַת נְקִיָּה שֶׁאֲקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה, הַתְּפִלּוֹת רִפְּאוּ אוֹתִי וְהָרַבִּי רִפֵּא אוֹתִי.

הָיִיתִי צְרִיכָה לְקַבֵּל חֲלִיצָה וְלִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ, הַהוֹרִים שֶׁלִּי חָיוּ עֲדַיִן, הֵם הָיוּ עֲנִיִּים, לֹא הָיָה לָהֶם כֶּסֶף, וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ. נָסַעְתִּי לְמִירוֹן אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאִי וּבִקַּשְׁתִּי הַרְבֵּה שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ, לֹא הָיָה לִי כֹּחַ, הָיִיתִי שְׁבוּרָה לְגַמְרֵי. אֲנִי סִפַּרְתִּי הַכֹּל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְהוּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן, עָזַר לִי בְּכֹחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה. אַחַר-כָּךְ לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה, כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה נָתְנוּ לִי זָהָב לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה וְאֵינִי יוֹדַעַת מִי. בָּאתִי הַבַּיְתָה לְאַבָּא שֶׁלִּי, אָז הוּא אָמַר לִי שֶׁכְּבָר נוֹשַׁעְתִּי שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ. הוּא פָּגַע יְהוּדִי וְהַיְהוּדִי אָמַר: "תֵּן לִי הַכְּתֹבֶת שֶׁל הָאָח שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל". וַאֲזַי נָתַתִּי לוֹ הַכְּתֹבֶת וְהוּא כָּתַב לַבֵּן שֶׁלּוֹ שֶׁיְּחַפֵּשׂ אֶת הָאָח וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ, אָז הוּא כָּתַב שֶׁהָאָח נֶהֱרַג בַּמִּלְחָמָה. כָּךְ הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַנְהִיג, דֶּרֶךְ בָּהּ אָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, אֲנִי לֹא רָצִיתִי לִנְסֹעַ מִירוּשָׁלַיִם.

דִּבְּרוּ אִתִּי שִׁדּוּכִים טוֹבִים וַאֲנִי רָצִיתִי רַק בְּרֶסְלְבֶר, בְּנוֹ שֶׁל ר' פִּנְחָס יְשַׁעְיָה לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם פַּרְנָסָה וַאֲנִי הִצְטָרַכְתִּי לְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה. הוּא הָיָה מְבֻגָּר מִמֶּנִּי בְּהַרְבֵּה וַאֲנִי לֹא הִשְׁגַּחְתִּי, וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי לָצֵאת מִדֶּרֶךְ הָרַבִּי, הָרַבִּי רִפַּא אוֹתִי מִכָּל הַצָּרוֹת. כָּל הָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ יְלָדִים, וְעִם תְּפִלָּה פָּעַלְתִּי בַּקָּשָׁה לִשְׁנֵי יְלָדִים לְשָׁנִים מְעָטוֹת.

וּבְכֵן עָלַיִךְ לָדַעַת שֶׁאֵלֶּה חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וְשֶׁשׂוֹרֵר חשֶׁךְ גָּדוֹל, צָרִיךְ לִזְכּוֹת לַבֹּקֶר, כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ: כְּמוֹ שֶׁהַשּׁוֹמֵר מְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה יוֹם, כָּךְ יֵשׁ לָנוּ צִפִּיּוֹת לְאוֹר הַשְּׁכִינָה. וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת צָרִיךְ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה, נַעֲשִׂים נְקִיִּים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא נָבוֹא בְּחֶרְפָּה לָעוֹלָם הַבָּא, חֲזָקָה וְחַזְּקִי עַצְמֵךְ. כְּשֶׁעָבְרוּ שֶׁבַע הַמֵּימוֹת אֲנִי תָּמִיד כּוֹפַפְתִּי אֶת הָרֹאשׁ עַד שֶׁחָלְפוּ הַגַּלִּים. הָרַבִּי אוֹמֵר: כְּשֶׁבָּאוֹת הַצָּרוֹת צָרִיךְ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיק עַצְמֵנוּ חָזָק כִּי אֵלֶּה חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. הָיוּ הַרְבֵּה תַּנָּאִים שֶׁלֹּא רָצוּ לִחְיוֹת אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כִּי כְּשֶׁצָּרָה אַחַת תֵּלֵךְ תָּבוֹא צָרָה שְׁנִיָּה. יִהְיוּ מַחֲלוֹת רָעוֹת, רַק בַּאֲשֶׁר יִהְיוּ מְנֻקִּין מֵהַיִּסּוּרִים יִזְכּוּ לִרְאוֹת אֶת הַגְּאֻלָּה.

אֲנִי סוֹבֶלֶת כְּבָר חָמֵשׁ שָׁנִים בֶּחָזֶה וְיוֹצֵא מִמֶּנִּי דָּם. בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן חָלִיתִי בְכַמָּה מַחֲלוֹת, וַאֲנִי מְצַפָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַצָּרָה. הַדָּקְטוֹרִים מְיָאֲשִׁים אוֹתִי, וַאֲנִי מְצַפָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא הוֹצִיא אוֹתִי מִכָּל הַצָּרוֹת וְהוּא יוֹצִיא אוֹתִי מִצָּרוֹת אֵלֶּה גַּם.

חָזָק! צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה צָרוֹת סְתָם. כָּךְ צָרִיךְ רַק לְהִתְחַזֵּק וּלְקַוּוֹת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. הַחֲזִיקִי עַצְמֵךְ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה. הָרַבִּי הוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ הוּא יִהְיֶה מֵלִיץ ישֶׁר בִּשְׁבִילֵנוּ. צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ חָזָק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּיַחַד לְבַקֵּשׁ שֶׁהַבַּעַל-דָּבָר לֹא תִּהְיֶה לוֹ אֲחִיזָה בָּנוּ. הָעִקָּר הוּא תְּפִלָּה. אֲנִי עֲדַיִן לֹא רָאִיתִי שׁוּם יוֹם טוֹב לְנֶגֶד עֵינַי, רַק צָרוֹת.

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ שֶׁהָאֱמוּנָה תִּתְחַזֵּק וְזֶהוּ עִקַּר הַתְּפִלּוֹת, וְכָל הָעוֹלָם הוּא כְּלָל לֹא, זֶה כְּמוֹ בַּחֲלוֹם. הָעִקָּר צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁהוּא יְהוּדִי. כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יֵדְעוּ שֶׁכָּל הַצָּרוֹת הָיוּ כֻּלָּן לְטוֹבָה.

וּבְכֵן אֵינִי מְאַחֶלֶת לְאַף אֶחָד, יֵשׁ לִי עַכְשָׁו מַחֲלָה שֵׁשׁ שָׁנִים וְהַיִּסּוּרִים שֶׁלִּי גְּדוֹלִים מְאֹד, אֶלָּא שֶׁהַבִּטָּחוֹן שֶׁלִּי גָּדוֹל מְאֹד. וְעִקָּר מַה שֶּׁבָּאִים צָרוֹת עַל אֲנָשִׁים הוּא שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר "גַּם זוּ לְטוֹבָה". נִבְרָאִים לָעוֹלָם הַזֶּה לִסְבֹּל רַק צָרוֹת, חַזְּקִי עַצְמֵךְ תָּמִיד וֶהֱיִי מְרֻצָּה כִּי כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עַל אֲנָשִׁים הֵן כֻּלָּן לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן אֶת מַתְּנַת הַצָּרוֹת, מִסְּתָמָא מַגִּיעַ לִי. צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק וּלְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה זֶה טוֹב, מִתְנַקִּים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בָּאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית. שִׂימִי אֶת עַצְמֵךְ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה. קַבְּלִי אֶת הַיִּסּוּרִים בְּאַהֲבָה, כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִסְפְּרוּ אֶת כָּל הַצָּרוֹת.

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה