אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › סגלות ורפואות

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · סגלות ורפואות

מעשה הרחלים

מִשְׁפָּחָה שֶׁבְּנָם אָמוּר הָיָה לַעֲבֹר נִתּוּחַ, הִגִּיעָה לְהִתְיַעֵץ עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל...

גָּדוֹל הַשֵּׁם וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רְפוּאָה בְּלִי נִתּוּחַ וּבְלִי רְפוּאוֹת!

אֲנִי הָיִיתִי חוֹלֶה גָּדוֹל וְכָל הָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁצְּרִיכִים נִתּוּחַ, "נִתּוּחַ, מֻכְרָחִים נִתּוּחַ!"

וְגַם הָרוֹפֵא הַשֵּׁנִי הַגָּדוֹל אָמַר: "אֵיךְ אֶפְשָׁר, יֵשׁ לוֹ גִּדּוּל, צָרִיךְ לְנַתְּחוֹ, וְאִם לֹא - אָז זֶה יִגְדַּל, יִגְדַּל, יִגְדַּל. מֻכְרָחִים לְנַתְּחוֹ!"

וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָרוֹפֵא: "לֹא, אֲנִי לֹא רוֹצֶה נִתּוּחַ!"

אָז לֹא עָשִׂיתִי נִתּוּחַ וְעָבַר בְּשָׁלוֹם, בִּשְׁלֵמוּת, בְּלִי נִתּוּחַ. עָבְרָה הַמַּחֲלָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי נִתּוּחַ כְּלָל!

לוּ הָאָדָם הָיָה זוֹכֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ - הָיָה לוֹ רְפוּאָה. אֲבָל הוּא לֹא מִתְגַּבֵּר, הוּא לֹא גִּבּוֹר. צְרִיכִים לִהְיוֹת גִּבּוֹר. דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הֵם מְסֻגָּלִים, הֵם מְבִיאִים עַל הָאָדָם יְשׁוּעוֹת כָּאֵלֶּה וְחָכְמוֹת וְדַעַת כָּזֶה שֶׁעוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם דָּבָר כָּזֶה, כֵּן.

הָיָה מַעֲשֵׂה נִסִּים אֵיךְ נוֹלְדָה הַבַּת שֶׁלִּי...

הַלֵּידָה הָיְתָה בַּבַּיִת, זֶה הָיָה בָּעִיר הָעַתִּיקָה עַל-יַד הַכֹּתֶל, וְהָיְתָה בַּבַּיִת הַמְיַלֶּדֶת פֵייגֶלֶ'ה.

נוּ, הָיָה קִשּׁוּי בַּלֵּידָה וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן בְּלִי נִתּוּחַ. וַאֲנִי הָיִיתִי בַּבַּיִת, אֲנִי שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי אֵיךְ שֶׁהָרוֹפְאִים שׁוֹאֲלִים לְפֵייגֶלֶ'ה: "מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת עַכְשָׁו?"

אָז הִיא אָמְרָה: "לְחַכּוֹת!"

הֵם כְּבָר אָחֲזוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁלָּהֶם בַּיָּד לַעֲשׂוֹת הַנִּתּוּחַ, וְאִם הָיְתָה מִשֶּׁהִיא אַחֶרֶת שָׁמָּה הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָרוֹפְאִים שֶׁיַּעֲשׂוּ נִתּוּחַ. אֲבָל הִיא, פֵּייגֶלֶ'ה, הִיא כְּבָר הָיְתָה בַּבַּיִת וְהִיא אָמְרָה לָרוֹפְאִים הֲכִי גְּדוֹלִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: "לְחַכּוֹת! לְחַכּוֹת! לְחַכּוֹת!" אָז הֵם לֹא עָשׂוּ כְּלוּם, הֵם חִכּוּ!

וּבְכָל פַּעַם הֵם שָׁאֲלוּ אֶת פֵייגֶלֶ'ה: "פֵייגֶלֶ'ה, מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת עַכְשָׁו, מַה לַּעֲשׂוֹת?" אָז הִיא אָמְרָה: "לְחַכּוֹת!"

הַבֵּית-כְּנֶסֶת הָיָה קָרוֹב מְאֹד לַבַּיִת שֶׁלִּי, וְרַב שְׁלֹמֹה וֶקְסְלֶר וַאֲנִי וְעוֹד כַּמָּה חֲבֵרִים עָשִׂינוּ רִקּוּדִים בִּשְׁבִיל שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִים.. עַד שֶׁהַבַּת שֶׁלִּי הִתְחִילָה לָצֵאת בְּנִסִּים גְּדוֹלִים, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַבַּת שֶׁלִּי פֹּה. הִיא יָצְאָה בְּלִי נִתּוּחַ...

הָיָה דּוֹקְטוֹר אֶחָד מִטְּבֶרְיָה, הוּא הָיָה כְּבָר זָקֵן גָּדוֹל, הוּא הָיָה מְרַפֵּא אֶת כָּל טְבֶרְיָה, וְהוּא הָיָה הַדּוֹקְטוֹר שֶׁל אָחִי וַאָחִי הָיָה פָּקִיד גָּדוֹל אֶצְלוֹ, אָז אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי אוֹתוֹ שֶׁהוּא יִרְאֶה אוֹתִי. חֲמִשִּׁים שָׁנָה הַדּוֹקְטוֹר הַזֶּה הָיָה הַדּוֹקְטוֹר שֶׁלִּי - וְעַכְשָׁו אֲנִי הַדּוֹקְטוֹר שֶׁלּוֹ. אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתוֹ אֵיךְ שֶׁיִּתְנַהֵג אִתִּי...

רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הוּא אָכַל לֶחֶם עִם תֵּה, בְּלִי סֻכָּר, וְהוּא הָיָה תָּמִיד בָּרִיא. הוּא לֹא יָדַע מֵרוֹפְאִים, אִם צָרִיךְ רוֹפְאִים, אִם יֵשׁ רוֹפְאִים, זֶה לֹא שַׁיָּךְ לוֹ. הוּא הָיָה בָּרִיא תָּמִיד וְשָׂמֵחַ תָּמִיד!

רַב נַפְתָּלִי כֹּהֵן הָיָה לוֹ מַחֲלָה קָשָׁה מְאֹד, טִפּוּס, מַחֲלָה מְדַבֶּקֶת. אָז הוּא לֹא רָצָה לְרוֹפֵא וְהַשְּׁכֵנִים אָמְרוּ: "מַה, הוּא יֵשׁ לוֹ חֹם גָּדוֹל, הוּא לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא. תָּבִיאוּ רוֹפֵא!"

אָז אִשְׁתּוֹ הָלְכָה וְהֵבִיאָה רוֹפֵא, וְהָרוֹפֵא בָּא לְרַב נַפְתָּלִי וְעָמַד עַל-יַד הַדֶּלֶת, אָז רַב נַפְתָּלִי אָמַר לוֹ: "מַלְאַךְ הַמָּוֶת, צֵא מִן הַבַּיִת שֶׁלִּי!"

וְהָרוֹפֵא הִתְלוֹנֵן וְאָמַר לוֹ: "אֵיפֹה הַדֶּלֶת?"

הָרוֹפֵא הָיָה בְּכַעַס גָּדוֹל, הוּא אָמַר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַב נַפְתָּלִי: "מַה זֶּה, אֵיזֶה דָּבָר זֶה, אֲנִי רוֹפֵא כְּבָר שָׁנִים וְלֹא שָׁמַעְתִּי דִּבּוּר כָּזֶה!"

אָז הִיא אָמְרָה לוֹ: "הוּא יֵשׁ לוֹ חֹם גָּדוֹל, הוּא לֹא יוֹדֵעַ מַה הוּא מְדַבֵּר".

יֵשׁ רוֹפְאִים שֶׁהֵם שֶׁקֶר. הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם רוֹפְאִים וְלֹא יוֹדְעִים כְּלוּם. הָרוֹפְאִים יוֹדְעִים מַה זֶּה רְפוּאָה?! הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה שֶּׁזֶּה רְפוּאָה, הֵם שַׁקְרָנִים, לֹא רוֹפְאִים. הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם רוֹפְאִים וְהֵם שַׁקְרָנִים. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא קוֹרֵא לָרוֹפְאִים - רוֹצְחִים!

(רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָל לְגַבֵּי יַלְדָּה שֶׁנִּכְוְתָה מִמַּיִם רוֹתְחִים)

הַתַּמְצִית שֶׁל תֵּה וִיסוֹצְקִי, תַּעֲשֶׂה מִיץ וְתִתֵּן עַל מְקוֹם הַכְּוִיָּה, אָז תֵּכֶף יֵלֵךְ. זֶה תֵּכֶף יִקַּח אֶת כָּל הַכְּוִיָּה, אֶת הַכְּאֵבִים וְהַכֹּל, זֶה יוֹתֵר מִכָּל הָרְפוּאוֹת, מִכָּל הָרוֹפְאִים.

הָעִקָּר הוּא הַמִּיץ שֶׁל תֵּה וִיסוֹצְקִי, בְּלִי שׁוּם פַּחַד, הוּא תֵּכֶף מְרַפֵּא, מְחַדֵּשׁ, הַכֹּל!

(רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָל לְגַבֵּי סְגֻלּוֹת בְּנוֹשֵׂא הָאֲכִילָה, וְהַנְהָגוֹת שׁוֹנוֹת עַל-פִּי רַבֵּנוּ)

כָּבֵד שֶׁל פָּרָה זֶה טוֹב, הוּא מְחַזֵּק וּמְרַפֵּא כָּל הַגּוּף, זֶה אֵיבָר מְחַזֵּק אֵיבָר, רַגְלַיִם מְחַזְּקִים הָרַגְלַיִם.

הַכָּבֵד שֶׁל פָּרָה יוֹתֵר טוֹב מִשֶּׁל תַּרְנְגוֹלִים, פָּרָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ יוֹתֵר.

בָּצָל יָרֹק מֻתָּר, יְרֻקִּים אֵין לָהֶם כָּל-כָּךְ רַעַל.

בֵּיצִים מַשְׁמִינִים אֶת הַגּוּף. יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים שֶׁלֹּא טוֹב יוֹתֵר מִבֵּיצָה אַחַת בְּיוֹם, אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה לֹא כְּלָל. אִם הַגּוּף רוֹצֶה בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, אָז אוּלַי אֵין דָּבָר. יֶשְׁנּוֹ מֶרְחָק גָּדוֹל מִבֵּיצָה לְבֵיצָה - בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב.

יֵשׁ בְּ'סֵפֶר הַמִּדּוֹת': לְהִסְתַּכֵּל עַל אֶתְרוֹג זֶה רְפוּאָה לָעֵינַיִם.

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְכַבֵּד וְלִשְׁמֹר הַבְּגָדִים שֶׁלָּנוּ, זֶה דָּבָר חָשׁוּב.

מִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַחוֹלֶה, פָּטוּר מִתְּפִלָּה וּמִתְּפִלִּין.

זֶה בְּקַבָּלָה לְכָל אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ, שֶׁבְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים הָאוֹרֵחַ לֹא יִשְׁכַּב עַל הַמִּטָּה עַד שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת יִשְׁכַּב עָלֶיהָ וְיִבְדֹּק שֶׁזֶּה טוֹב.

סְגֻלָּה לִרְפוּאָה לְכָל חוֹלֶה לִישֹׁן בִּמְעָרָה שֶׁל צַדִּיק.

אָחִי בִּנְיָמִין הָיָה חוֹלֶה, הָיָה לוֹ שִׁגָּעוֹן וְהוּא הָיָה חוֹלֶה גָּדוֹל, וְהוּא יָשַׁן בְּאֵיזֶה מְעָרָה שֶׁל הַתַּנָּאִים לְבַד וְהָיָה לוֹ רְפוּאָה כָּל יָמָיו, נַעֲשָׂה בָּרִיא לְגַמְרֵי!

הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה בְּמְעָרָה שֶׁל תַּנָּאִים, אֲבָל אֲנִי מְכַוֵּן לָזֶה עַל רַבֵּנוּ זַ"ל גַּם-כֵּן, אֵיזֶה חוֹלֶה הָיָה כָּל הַלַּיְלָה עִם רַבֵּנוּ בְּאוּמַן, בְּתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁל רַבֵּנוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא קָבוּר, וְהָיָה לוֹ רְפוּאָה...

(רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָל לְגַבֵּי אֲנָשִׁים זְקֵנִים וְחוֹלִים בְּבָתֵּי-חוֹלִים)

כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקֶרֶב הָאָדָם צְרִיכִים לִהְיוֹת מְקֻשָּׁר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהַתּוֹרָה. כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ, נְשָׁמָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת שֶׁיֵּצֵא אוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא. לַעֲזֹב אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַד שֶׁיָּבוֹא הַזְּמַן הַקָּרוֹב הַנָּכוֹן. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן, אָז הָרוּחַ חַיִּים יוֹצֵא מֵעַצְמוֹ. אִם מַגִּיעַ הָרֶגַע לְהִפָּטֵר - אֲפִלּוּ אִם יִתֵּן מִילְיוֹנִים, הוּא לֹא יָכוֹל לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ רֶגַע כְּלָל. זֶה הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם, כָּל רֶגַע שֶׁל חַיִּים.

לֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר לְקָרֵב אוֹ לְרַחֵק, לֹא! אָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם פְּעֻלּוֹת, זֶה טוֹב מְאֹד לִחְיוֹת פֹּה עוֹד רֶגַע, עוֹד רֶגַע. מַה שֶּׁזֶּה אֵין לָנוּ שׁוּם הֲשָׂגָה, שׁוּם תְּפִיסָה - אֵיךְ דָּבָר קָדוֹשׁ כָּזֶה נִמְצָא בָּעוֹלָם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים. הַחֶשְׁבּוֹן לְמַעְלָה, כָּל רֶגַע הוּא בְּיַד הַשֵּׁם, לֹא בְּיָדֵינוּ, הַחֶשְׁבּוֹן בְּיַד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כָּל רֶגַע שֶׁחָיִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בֶּאֱמוּנָה, בֶּאֱמֶת - לֹא עוֹשִׂים שׁוּם דָבָר, יָבוֹא הַזְּמַן. אָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת לְמַהֵר אוֹ לְאַחֵר. אָסוּר.

אָסוּר לִהְיוֹת 'חָכָם', זֶה נִקְרָא הוֹרֵג נֶפֶשׁ לְרֶגַע, לִשְׁנֵי רְגָעִים, לְחָמֵשׁ רְגָעִים - הוֹרֵג נֶפֶשׁ, זֶה נוֹרָא מְאֹד. אָסוּר לְמַהֵר. אָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת, זֶה הַכֹּל!

אֵלּוּ שֶׁרוֹצִים לְקַבֵּל אֵיזֶה דְּבָרִים מִן הַנִּפְטָר הֵם חוֹשְׁשִׁים, הֵם חוֹשְׁבִים אֵיךְ לְפַטֵּר אוֹתוֹ מַהֵר, אֲבָל לֹא עוֹזֵר לָהֶם. רַק בִּזְמַן שֶׁרְצוֹן הַבּוֹרֵא לִטֹּל הַנְּשָׁמָה - אָז טוֹב.

כָּל זְמַן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן חַיִּים צָרִיךְ לָתֵת לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּת וְלִישֹׁן וְלָנוּחַ. כָּל רֶגַע שֶׁל חַיִּים זֶה עִנְיָן שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, זֶה רַחֲמָנוּת, צְדָקָה וָחֶסֶד. צְדָקָה וָחֶסֶד זֶה הַמִּדָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, זֶה הַתּוֹרָה - צְדָקָה וָחֶסֶד, לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ אִם הוּא צָרִיךְ אֵיזֶה דָּבָר, לַעֲזֹר לוֹ, לְרַחֵם, רַחֲמָנוּת. אֲבָל לֹא לִפְחֹד.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל כָּל הַחוֹלִים וְעַל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵבִים, שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָם כָּל אֶחָד מִכָּל צָרָה...

אַתָּה מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם בְּרַשְׁבִּ"י? תַּזְכִּיר אוֹתִי לִרְפוּאָה, בִּזְכוּת זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לְךָ, "הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הוּא נֶעֱנֶה תְּחִלָּה".

אֲנִי לֹא יָכוֹל לִנְסֹעַ לְרַשְׁבִּ"י וּלְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הוּא עוֹשֶׂה מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, הוּא לֹא עוֹזֵב אוֹתָנוּ...

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה