ישראל סבא · מעשה המדבר
אוֹי, מַה שֶּׁהָיָה בַּמִּדְבָּר...
אֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל הַגָּמָל, וְעָבַר לְפָנָיו עֲגָלָה וְהוּא נִפְחַד מְאֹד, אָז הוּא קָם בְּכַעַס גָּדוֹל וַאֲנִי לֹא הֶחֱזַקְתִּי עַצְמִי וְהוּא זָרַק אוֹתִי עַד הַשָּׁמַיִם. כֻּלָּם אָמְרוּ: "הוּא נִפְטַר, אֵין שׁוּם תִּקְוָה לְחַיָּיו. הוּא נִפְטַר, הוּא קִבֵּל מַכַּת-מָוֶת!"
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה נֵס, זֶה הָיָה בִּזְמַן הַקַּיִץ, בִּזְמַן שֶׁחוֹתְכִים אֶת הַחִטָּה, אֶת הַקָּצִיר, אָז הָיָה הַר עִם תֶּבֶן וַאֲנִי נָפַלְתִּי עַל הָהָר שֶׁל תֶּבֶן וְנִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים. אַחַר-כָּךְ קִבַּלְתִּי מַחֲלָה בָּעֵינַיִם.
אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, מַחֲלָה כָּזוֹ.. נִסִּים שֶׁאֲנִי רָאִיתִי כָּל יְמֵי חַיָּי אַחַר-כָּךְ בָּעֵינַיִם. הָעֵינַיִם הָיוּ דַּלֶּקֶת, לֹא רָאִיתִי בָּעֵינַיִם כְּלוּם, אָז הָאַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עִוֵּר וַאֲנִי רָאִיתִי שֶׁאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי עִוֵּר כְּמוֹ הָאַבָּא שֶׁלִּי. וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי חָלָשׁ מְאֹד, הָיָה לִי כְּאֵב עֵינַיִם כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, לִסְבֹּל.
זֶה הָיָה כַּמָּה יָמִים וְאַחַר-כָּךְ עָבַר לִי קְצָת הַמַּחֲלָה, אֲבָל לֹא הָיָה לִי כֹּחַ וְלֹא רָאִיתִי בָּעֵינַיִם. אָמְרוּ לִי שֶׁיֵּשׁ קְבוּצָה שֶׁל עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים שֶׁהֵם נוֹסְעִים לִטְבֶרְיָה. נוּ, אֲבָל לֹא הָיָה לִי כֹּחַ וְלֹא אָכַלְתִּי, הָיִיתִי לֹא בֶּן-אָדָם, רַק נִפְטָר...
כָּכָה הָיָה, הָלַכְתִּי אִתָּם וְהָיָה שָׁמָּה אֶחָד סְפָרַדִּי יְהוּדִי שֶׁהָיָה לוֹ חֲנוּת בִּכְפָר, וַאֲנִי בִּזְמַן שֶׁכָּאַב לִי בָּעֵינַיִם הָיִיתִי אֶצְלוֹ וְהוּא הָיָה לוֹ חֲמוֹר וְהוּא הָלַךְ אִתָּם לִטְבֶרְיָה, אָז אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי מִבַּעַל-הַחֲמוֹר שֶׁיִּתֵּן לִי הַחֲמוֹר לִרְכֹּב עָלָיו, אָז הוּא אָמַר לִי: "יֵשׁ לִי חִטִּים עַל הַחֲמוֹר, אֲנִי לֹא יָכוֹל". אָז בָּאוּ גַּזְלָנִים וְלָקְחוּ אֶת הַחֲמוֹר עִם הַחִטִּים.
אֲנִי אָמַרְתִּי: "אֲנִי רוֹצֶה גַּם-כֵּן טְבֶרְיָה, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לַעֲבֹד, אֲנִי רוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אֲנִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר".
הֵם הָיוּ עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים וְהֵם הָלְכוּ כֻּלָּם וְעָזְבוּ אוֹתִי וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, אָז מַה לַּעֲשׂוֹת? וַאֲנִי הָלַכְתִּי עִם אֵיזֶה בֶּגֶד, אָז בָּא עֲרָבִי וְהוּא חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא כֶּסֶף, אָז הוּא עָזַב אוֹתִי עָרֹם וְלָקַח אֶת הַבְּגָדִים וְהָלַךְ.
טוֹב, הֵם הָלְכוּ, אֲבָל אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ, לֹא יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת, לֹא הָיָה לִי נַעֲלַיִם וְהָיִיתִי חוֹלֶה וְהָרַגְלַיִם וְהָעֵינַיִם, עַל-כָּל-פָּנִים הֵם הָלְכוּ וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי. אוֹי, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר...
אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי לֶחֶם בְּלִי מַיִם בְּלִי שׁוּם דָּבָר. נוּ, מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת מִזֶּה?
אֲנִי רָאִיתִי אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא, מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת מִמֶּנִּי, בַּלַּיְלָה יֹאכְלוּ אוֹתִי אֲרָיוֹת וְחַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא יֵדַע מִזֶּה שׁוּם בֶּן-אָדָם. וְצִיַּרְתִּי בְּדַעְתִּי: "הֵם יֹאכְלוּ אוֹתִי, אֲנִי אֶחְיֶה וְהֵם יֹאכְלוּ אֶת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם".
אֲנִי חָשַׁבְתִּי: "מַה, אֵיזֶה צַעַר יִהְיֶה לִי, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת הַמִּטָּה, מֵאֵיפֹה רוֹאִים אוֹתָהּ?" אֵין לִי מַיִם, אֵין לִי לֶחֶם, אֵין לִי כְּלוּם, מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת...
אָז רָאִיתִי שֶׁאֲנִי בְּצָרָה כָּזוֹ, אָז אָמַרְתִּי: "פֹּה אֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע, אֲנִי אֶצְעַק עַד הַשָּׁמַיִם, עַד לֶב הַשָּׁמַיִם, אֲנִי אֶצְעַק בְּכָל כֹּחִי עַד שֶׁאֲנִי אָמוּת!"
צָעַקְתִּי צְעָקוֹת כָּאֵלֶּה.. שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲנִי סִפַּרְתִּי לוֹ: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמַּצָּב שֶׁלִּי מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת מִמֶּנִּי, אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת". אָז אָמַרְתִּי: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה כֹּל יָכוֹל. אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹר לִי. אִם תַּעֲזֹר לִי לָצֵאת מִכָּאן בַּחַיִּים.. אָז אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת כָּל יְמֵי חַיָּי רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם!"
וְקִבַּלְתִּי עָלַי נֶדֶר שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַתִּיר. יֵשׁ נֶדֶר כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר, נֶדֶר עַל-דַּעַת רַבִּים, וַאֲנִי קִבַּלְתִּי עָלַי אוֹתוֹ, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁכָּאן אֲנִי רָחוֹק מֵחַיִּים, אֲבָל אִם אַתָּה תַּעֲזֹר לִי.. אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת כָּל יְמֵי חַיָּי רַק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם!"
נוּ, נוּ, אֲנִי צָעַקְתִּי...
זֶה בַּיַּעַר שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת רָחוֹק מְאֹד, אָז אֲנִי שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת שֶׁל סוּסִים, שֶׁהַסּוּסִים הוֹלְכִים עִם בַּרְזֵלִים, אָז אָמַרְתִּי: "אוּלַי זֶה יְשׁוּעָה!"
וְכָכָה הָיָה, זֶה הָיָה יְשׁוּעָה. בָּאוּ שְׁנֵי סוּסִים עִם רוֹכְבִים וְרָאוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי מֵהַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵינַיִם הָיָה רָטֹב הַבְּגָדִים, וְהֵם הִתְאַנְּחוּ עַל הַמַּצָּב שֶׁלִּי, אָז הֵם אָמְרוּ לִי: "מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילְךָ?"
אָמַרְתִּי: "מָה אֲנִי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מֵהֶם, הֵם רוֹאִים אֶת הַמַּצָּב שֶׁלִּי".
הֵם אָמְרוּ שֶׁהֵם הוֹלְכִים לַכְּפָר וְשָׁמָּה הֵם יֹאמְרוּ שֶׁאֲנִי בּוֹרֵחַ מִן הַצָּבָא, אָז חַיָּלִים מֵהַכְּפָר הֵם כְּבָר יִתְפְּסוּ אוֹתִי. אָז הֵם הֶחֱלִיטוּ: "צְרִיכִים לְהָבִיא אוֹתוֹ לַכְּפָר". וְהֵם הָלְכוּ וְלֹא רָאִיתִי אוֹתָם.
נוּ, בָּאוּ חַיָּלִים וְהֵם תָּפְסוּ אוֹתִי וְלֹא רָצוּ לַעֲזֹב אוֹתִי, וְהֵם רָכְבוּ עַל סוּסִים וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי אֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, אָמַרְתִּי: "מַה, אֲנִי יָכוֹל לָלֶכֶת אַחֲרֵי סוּסִים?" אֲנִי הָלַכְתִּי עַל אַרְבַּע, לֹא הָלַכְתִּי עַל שְׁנַיִם, הָלַכְתִּי עַל יָדַיִם וְרַגְלַיִם. נוּ, אֲנִי יָכוֹל לָלֶכֶת אַחֲרֵי סוּסִים, מַה זֶּה!
וְהֵם יָשְׁבוּ עַל הַסּוּסִים וְהֶרְאוּ לִי: "כָּכָה תֵּלֵךְ אִתָּנוּ".
נוּ, הָלַכְתִּי אִתָּם, אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם יְחַכּוּ עָלַי, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַסּוּסִים וּמְחַכִּים לָצֵאת, וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת הַסּוּסִים אִתָּם וַאֲנִי אַחֲרֵיהֶם...
אֲנִי הָלַכְתִּי אַחֲרֵי הַסּוּסִים, אַחַר-כָּךְ הִפְסַקְתִּי לִרְאוֹת הַסּוּסִים, אֲבָל הָיָה לִי שְׁבִיל, אָז הָלַכְתִּי עַל הַשְּׁבִיל הַזֶּה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם שֶׁרוֹעִים הַבְּהֵמוֹת, עִזִּים. אוֹי, אוֹי, אֵינֶנִּי יָכוֹל לְסַפֵּר הַכֹּל...
אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיִּתְּנוּ לִי מַיִם לִשְׁתּוֹת, אֲנִי הָיִיתִי צָמֵא, אָז הֵם הֵבִיאוּ לִי קֻפְסָא כָּזֶה גְּדוֹלָה עִם לֶבֶּן. הוֹי זֶה הָיָה נֵס, בְּלִי זֶה הָיִיתִי מֵת. כְּאִלּוּ אֲנִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת.
אַחַר-כָּךְ בָּא עֲרָבִי עִם סוּס, אֲבָל הָעֲרָבִי הָיָה עָנִי וְלֹא הָיָה לוֹ סוּס טוֹב רַק כֻּלּוֹ הָיָה פְּצָעִים, אָז בִּקַּשְׁתִּי אוֹתוֹ שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת הַסּוּס, אָמַרְתִּי: "תֵּן לִי, אַתָּה תָּבוֹא לְצֶמַח שָׁמָּה יֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה עֲשִׁירָה, הֵם יִתְּנוּ לְךָ הַרְבֵּה כֶּסֶף אִם תִּקַּח אוֹתִי", אָז הוּא לָקַח אוֹתִי, אַחַר-כָּךְ הוּא הִתְחָרֵט.
עַל-כָּל-פָּנִים הֵם לָקְחוּ אוֹתִי לִטְבֶרְיָה דֶּרֶךְ הַיָּם וַאֲנִי בָּאתִי הַבַּיְתָה. וְשָׁמָּה בִּטְבֶרְיָה - אֵלּוּ שֶׁהָלְכוּ רַגְלִי הֵם סִפְּרוּ שֶׁבָּאוּ גַּזְלָנִים וְלָקְחוּ מֵאִתָּם כָּל מַה שֶּׁהָיָה לָהֶם, אָז אָמְרוּ לָהֶם שֶׁזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם הֵנִיחוּ אוֹתִי וְלֹא עָזְרוּ לִי. הֵם סִפְּרוּ לְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי, לֹא יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם, אֲנִי לְבַד.
וְהָיָה לִי פְּצָעִים עַל הָרַגְלַיִם, הָלַכְתִּי עַל בֹּץ. הָרוֹפְאִים בָּדְקוּ לִי אֶת הָרַגְלַיִם וְאָמְרוּ: "אָסוּר לָלֶכֶת לַמִּקְוֶה, אִם תֵּלֵךְ לַמִּקְוֶה - תָּמוּת".
אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי, "אֲנִי - לֹא מִקְוֶה?!" אָז אֲנִי הָלַכְתִּי לַמִּקְוֶה וְרֵיחַ שֶׁל הָרַגְלַיִם הָיָה נוֹרָא. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לִי, אֲנִי סָבַלְתִּי וְסָבַלְתִּי עַד שֶׁעָבְרָה הַמַּחֲלָה עַד שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים...
אֲנִי רָאִיתִי הַמַּצָּב שֶׁלִּי אֵיפֹה שֶׁאֲנִי נִמְצָא, אָדָם חוֹלֶה לֹא יָכוֹל לָלֶכֶת, בְּלִי מַיִם, בְּלִי לֶחֶם, מַה יִּהְיֶה מִזֶּה? וְגַם-כֵּן חַיּוֹת רָעוֹת. אֲבָל אֲנִי עָשִׂיתִי צְעָקוֹת כָּאֵלּוּ.. אָמַרְתִּי: "אֵין לִי מִמִּי לְהִתְבַּיֵּשׁ, פֹּה אֲנִי יָכוֹל לִצְעֹק". אָז אֲנִי צָעַקְתִּי עַד הַשָּׁמַיִם!
אֲנִי כְּבָר הִתְיָאַשְׁתִּי, אֲבָל אָמַרְתִּי: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה כֹּל יָכוֹל, אִם אַתָּה תּוֹצִיא אוֹתִי בַּחַיִּים מִכָּאן, אָז אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת כָּל יְמֵי חַיָּי רַק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם".
אוֹי, לֹא זָכִיתִי לְקַיֵּם אֶת הַנֶּדֶר, לֹא זָכִיתִי. הָיָה רָעָב, כֵּן.
הָיָה רַב שֶׁהוּא רָאָה מַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל וְהוּא הִתִּיר לִי עִם עוֹד רַבָּנִים אֶת הַנֶּדֶר. אֲנִי סִפַּרְתִּי לוֹ, אָז הוּא אָמַר: "אֶפְשָׁר לְהַתִּיר".
אֲבָל רַק זֶה לְבַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא אוֹתִי מִמָּקוֹם כָּזֶה, מִמְּקוֹם מָוֶת מָקוֹם כָּזֶה, לֹא הָיָה מִי שֶׁיְּטַפֵּל בִּי, מִי שֶׁיַּעֲזֹר לִי, וְנִצַּלְתִּי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִצִּיל אוֹתִי. זֶה אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְסַפֵּר הַכֹּל...
וְהַיְשִׁיבָה, אֲנִי הָיָה לִי כְּתָב יָפֶה, אָז הֵם הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ מִכְתָּבִים, אָז הֵם בִּקְּשׁוּ אוֹתִי לָבוֹא לִכְתֹּב. נוּ, לִכְתֹּב בַּלַּיְלָה.
אֲנִי יָשַׁבְתִּי בַּבֵּית-כְּנֶסֶת, יָשַׁבְתִּי בִּדְאָבוֹן גָּדוֹל, "אֲנִי כְּבָר נָתַתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת יְמֵי חַיָּי וַאֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף, לְהַרְוִיחַ פַּרְנָסָה?" אֲבָל אֲנִי יָשַׁבְתִּי וְכָתַבְתִּי.
פִּתְאוֹם, בְּאֶמְצַע הַכְּתִיבָה, נִכְנַס כֶּלֶב שׁוֹטֶה כָּזֶה שֶׁהָיָה הַמַּיִם הוֹלֵךְ מִפִּיו וְהָעֵינַיִם הָיוּ נוֹרָא מְאֹד, וְהוּא הָיָה רָץ רָץ כָּזֶה מִבִּפְנִים הַבֵּית-כְּנֶסֶת בְּכֹחַ כָּזֶה, וַאֲנִי יוֹשֵׁב וְרוֹאֶה דָּבָר כָּזֶה, אֲנִי רָאִיתִי שֶׁזֶּה כֶּלֶב שׁוֹטֶה, כַּלֶּבֶת, מַה לַּעֲשׂוֹת?
אָז הָיָה עַל-יָדִי אָרוֹן שֶׁל סְפָרִים, הוֹצֵאתִי הַסְּפָרִים וְנִכְנַסְתִּי בָּאָרוֹן וְהָאָרוֹן הָיָה קָטָן מְאֹד. עַל-כָּל-פָּנִים נִכְנַסְתִּי בָּאָרוֹן וְהַכֶּלֶב בָּא לָאָרוֹן וְלָחַם אִתִּי, הוּא רָצָה לִפְתֹּחַ וַאֲנִי מַחֲזִיק שֶׁלֹּא יוּכַל לִפְתֹּחַ.
אֲנִי הָיִיתִי פֹּה וְהַכֶּלֶב בָּא לַכִּוּוּן שֶׁלִּי, זֶה הָיָה עַל-יַד הַקֶּבֶר שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל-הַנֵּס. הַכֶּלֶב בָּא אֵלַי וְרָצָה לִנְשֹׁךְ אוֹתִי, וְרָאִיתִי כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא לֹא מַנִּיחַ אֶת הַכֶּלֶב לָלֶכֶת אֶצְלִי. כֵּן, כָּכָה הָיָה.
נוּ, הַכֶּלֶב עָמַד שָׁמָּה לְיָדִי וְהִסְתַּכֵּל עָלַי וַאֲנִי הִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו, אֲבָל הוּא לֹא יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי. פִּתְאוֹם הוּא הִתְחִיל לָרוּץ הַחוּצָה וְיָצָא מִן הַבֵּית-כְּנֶסֶת, אֲבָל אֲנִי פָּחַדְתִּי שֶׁמָּא שֶׁהוּא יָבוֹא, רַצְתִּי לִסְגֹּר הַדְּלָתוֹת.
הַטַּעַם שֶׁלִּי, זֶה הָיָה לִי בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי נֶדֶר לֹא לַעֲבֹד וַאֲנִי הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב.
אוֹי וֵוי, אֲנִי רָאִיתִי עוֹד דְּבָרִים פִּלְאִיִּים. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַשֵּׁם הִצִּיל אוֹתִי מֵהַכֶּלֶב גַּם-כֵּן. זֶה הָיָה גַּם-כֵּן אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁל הַמִּדְבָּר שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי כָּכָה, אֲנִי בְּיַחַד בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת עִם כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְהוּא יָכוֹל...
פַּעַם אַחַת אֲנִי הָלַכְתִּי בַּשָּׂדֶה, הִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה וְנִפְגַשְׁתִּי עִם שְׁנֵי עֲרָבִים רוֹצְחִים. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ נִצַּלְתִּי, הֵם הָלְכוּ וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים. אֲנִי לֹא מְסַפֵּר שְׁקָרִים, אֲנִי מְסַפֵּר כְּמוֹ שֶׁהָיָה, שְׁנֵי עֲרָבִים, שְׁנֵי רוֹצְחִים כָּאֵלֶה, הֵם הָיוּ יְכוֹלִים לַהֲרֹג אוֹתִי בְּרֶגַע, וְנִצַּלְתִּי!
בְּמִירוֹן, פַּעַם בָּא מְחַבֵּל, אֲבָל הָיָה לִי נֵס מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַמְחַבֵּל הָיָה יָכוֹל לַהֲרֹג אוֹתִי וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַף אֶחָד אֲפִלּוּ אֵיפֹה אֲנִי. אֲבָל הָיָה נֵס שֶׁהַמְחַבֵּל פָּחַד שֶׁאִם הוּא יִתֵּן לִי יְרִיָּה, אָז יִשְׁמְעוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַיְרִיָּה וִיחַפְּשׂוּ אוֹתוֹ. הוּא פָּחַד שֶׁאוּלַי יֵשׁ הַרְבֵּה יְהוּדִים שֶׁמְּחַפְּשִׂים מְחַבְּלִים וְהוֹרְגִים אוֹתָם, אָז הוּא עָשָׂה שְׁתִיקָה וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ עִם הַנֶּשֶׁק וַאֲנִי הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי וְנִצַּלְתִּי מֵהַמְחַבֵּל עִם הַנֶּשֶׁק. הוּא הָיָה יָכוֹל לַהֲרֹג אוֹתִי בְּרֶגַע אֶחָד...
וְכֵן פַּעַם אַחַת אֲנִי רָצִיתִי לְהַגִּיעַ מֵהַכֹּתֶל לְמֵאָה שְׁעָרִים. אֲנִי דִּבַּרְתִּי עִם מִשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹדֵעַ אַנְגְּלִית שֶׁיְּדַבֵּר עִם שׁוֹטֵר אַנְגְּלִי, וְהַשּׁוֹטֵר אָמַר שֶׁהוּא יִקַּח אוֹתִי, וְהִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת. הַשּׁוֹטֵר הָלַךְ עִם נֶשֶׁק, הוּא שׁוֹטֵר עִם נֶשֶׁק וְהוּא מְפַחֵד, אֲנִי לֹא פָּחַדְתִּי.
טוֹב, אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת אִתִּי - הוּא שׁוֹטֵר, אֲבָל הוּא הָלַךְ אִתִּי לְאֵיזֶה קָפֶה וּפִתְאוֹם הוּא נֶעֱלַם. נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, בְּלִי שׁוֹטֵר, בְּלִי נֶשֶׁק. זֶה הָיָה עַל-יַד שַׁעַר שְׁכֶם, לֹא רָחוֹק הַרְבֵּה מִמֵּאָה שְׁעָרִים. עַל-כָּל-פָּנִים אֲנִי הִמְשַׁכְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לְמֵאָה שְׁעָרִים.
זֶהוּ נֵס, אֲנִי לֹא מֵבִין אֶת זֶה, אָז הָיוּ הָעֲרָבִים עוֹשִׂים פְּרָעוֹת. הוּא נִכְנַס אִתִּי לְאֵיזֶה לְקָפֶה וּפִתְאוֹם הוּא נֶעֱלַם, אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, וְהוּא הָלַךְ וְהִשְׁאִיר אוֹתִי בַּקָּפֶה, הוּא חָשַׁב שֶׁיָּבוֹאוּ וְיַהַרְגּוּ אוֹתִי עֲרָבִים. זֶה הָיָה מַלְכֹּדֶת, הוּא עָשָׂה אֶת זֶה בְּכַוָּנָה.
אֲנִי הָיִיתִי אֶחָד וְהוּא אֶחָד, וְהוּא הָיָה לוֹ נֶשֶׁק, הוּא הָיָה יָכוֹל לַהֲרֹג אוֹתִי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִצִּיל אוֹתִי מִמֶּנּוּ וּמֵהָעֲרָבִים...
אֲנִי הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לְהִתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה וְהָיָה לִי פְּחָדִים, פַּעַם אַחַת אֲנִי הָלַכְתִּי לְהִתְבּוֹדֵד וְרָאִיתִי זְאֵב. זְאֵב הוּא כְּמוֹ כֶּלֶב, אֲבָל הוּא עַז, הוּא חָזָק יוֹתֵר וְגָדוֹל יוֹתֵר, הַפָּנִים שֶׁלּוֹ וְהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ.. נוֹפֵל פַּחַד. כִּי מַרְגִּישִׁים שֶׁהִיא חַיָּה שֶׁיְּכוֹלָה לִטְרֹף. אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי רָאִיתִי שֶׁהַזְּאֵב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְלֹא פָּגַע בִּי. אֲנִי הִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו וְהוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי, הוּא פָּחַד מִמֶּנִּי וַאֲנִי פָּחַדְתִּי מִמֶּנּוּ, אָז אֲנַחְנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי. נוּ, מָה יִּהְיֶה פֹּה...
נִגּוּנִים וּתְפִלַּת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה
אַיי, הַנִּגּוּנִים שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ.."
אוֹי מַה שֶּׁזֶּה הָיָה, הָיָה נִגּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, נִגּוּנִים כָּאֵלֶּה.. זֶה הָיָה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים. כָּל הַשָּׁנָה הָיוּ חָיִים מֵהַנִּגּוּנִים שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. כָּל מִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ - הָיָה מַתְחִיל לְנַגֵּן נִגּוּנִים שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.
אֲנַחְנוּ הִתְפַּלַּלְנוּ אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאי, וְאַחַר הַתְּפִלָּה עָבַר זְמַן וַאֲנִי כְּבָר אָכַלְתִּי, וְאַחַר הַסְּעוּדָה יָרַדְתִּי לְצִיּוּן רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְהוּא, רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר, עָמַד לְבַד בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן...
הוּא הָיָה עוֹמֵד בִּרְעָדָה כָּזוֹ, בְּיִרְאָה, בִּדְבֵקוּת כָּזֶה, בְּשִׂמְחָה כָּזֶה, הוּא רָצָה לִרְאוֹת תֵּכֶף אֶת זֶה - "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ".
כָּל הָעוֹלָם לֹא יָדְעוּ אֵיפֹה רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהוּא נִמְצָא לְמַטָּה בַּבֵּית-כְּנֶסֶת, אָז הָלַכְתִּי לִשְׁמֹעַ, לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ שָׁמָּה. אֲנִי בָּאתִי וְרָאִיתִי שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לָזוּז הָלְאָה, "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ".
אַיי, הוּא אָמַר אֵלֶּה הַדִּבּוּרִים, הוּא טָעַן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "מָתַי יִהְיֶה זֶה 'וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ'?"
הָיָה רוֹעֵד כָּל כֻּלּוֹ וְגַם כָּל הַבִּנְיָן רָעַד, "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ". בַּצִּיוּן שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא לֹא הָיָה נִכְנַס עִם נַעֲלַיִם. הָיָה בַּחֹרֶף, בַּקֹּר, כְּשֶׁהָיָה קֹר כָּזֶה.. בְּלִי נַעֲלַיִם, כְּמוֹ בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וְהוּא הָיָה בּוֹכֶה.. אֲנִי לֹא יָכוֹל לְתָאֵר. יְכוֹלִים לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה שֶׁקֶר, אִי אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה, אֵיפֹה יֵשׁ לַגּוּף כָּל-כָּךְ דְּמָעוֹת, כָּל-כָּךְ קוֹל, אֵיךְ!
אֲבָל אֲנִי רָאִיתִי שֶׁבְּכָל פַּעַם הָיָה יוֹתֵר חָזָק הַבְּכִי, הַדְּמָעוֹת. אַדְרַבָּא, הָיָה מִתְגַּבֵּר.
זֶה הָיָה בַּחֹרֶף, קַר מְאֹד, וְהוּא בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וּכְשֶׁהוּא גָּמַר הוּא הָלַךְ מֵהַצִּיּוּן, יָצָא.. כְּמוֹ שֶׁפּוֹתְחִים דֶּלֶת שֶׁל תַּנּוּר, בֵּית-מֶרְחָץ. הָיָה יוֹצֵא חֹם מֵהַצִּיּוּן. וְהַצִּיּוּן הָיָה רָטֹב מֵהַדְּמָעוֹת, וְעַל הַצִּיּוּן הָיָה כְּמוֹ נַחַל, כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹפְכִים מַיִם!
וַאֲנִי עוֹמֵד שָׁם, "אֵיךְ זוֹכִים לָזֶה, אֲנִי רוֹצֶה גַּם-כֵּן לִבְכּוֹת, אֲנִי רוֹצֶה גַּם-כֵּן. מֵאֵיפֹה לוֹקְחִים אֶת זֶה.."
רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, מָשִׁיחַ הָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אִם לֹא הָיוּ מִתְלוֹצְצִים וּמְבַזִּים אֶת בְּרֶסְלֵב. הוּא הָיָה דּוֹאֵג תָּמִיד עַל יִשְׂרָאֵל. תָּמִיד הָיָה לוֹ צַעַר כָּזֶה עַל יִשְׂרָאֵל, "אֵיפֹה, אֵיפֹה עַם יִשְׂרָאֵל, אֵיפֹה הַתּוֹרָה, אֵיפֹה!"
אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָנוּחַ, לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן בְּצַעַר בְּצָרוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל?
וְהַיּוֹם הוּא מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל! לוֹקְחִים כָּל הַכֶּסֶף וְכָל הַכָּבוֹד וְכָל הַגְּדֻלָּה שֶׁל בְּרֶסְלֶב, וַאֲנִי - אֲנִי הַמַּנְהִיג!
יֵשׁ הַרְבֵּה מַנְהִיגִים אֲבָל זֶה לֹא בְּרֶסְלֶב, בְּרֶסְלֶב יֵשׁ מְעַט. אֲבָל זֶה טוֹב, "טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק"!
אוֹי, צָרִיךְ לָלֶכֶת לְכָל הַשַּׁקְרָנִים שֶׁיֵּדְעוּ מַה זֶּה. הַמִּתְנַגְּדִים בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיָה לָהֶם בִּזָּיוֹן, הֵם בָּאוּ לִזְרֹק אֲבָנִים, אָז הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהַנִּגּוּנִים וְהַזְּמִירוֹת, אָז הָלְכוּ בְּלִי אֲבָנִים. נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד...