ישראל סבא · ילד בן שנה
אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר הַכֹּל, אֲבָל הָאֱמֶת הוּא כָּכָה...
אֲנִי זוֹכֵר הַטַּעַם וְהַמַּשָּׂא שֶׁהָיָה לִי. לֹא הָיָה לִי לֶחֶם, לֹא אֲנִי וְלֹא הַיְלָדִים, שָׁנִים לֹא הָיָה לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל. אֲנִי הָלַכְתִּי מִמֵּאָה שְׁעָרִים לְ'שַׁעֲרֵי חֶסֶד' עִם רַגְלַיִם חוֹלִים וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי: "אֲנִי צָרִיךְ לֶחֶם בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים". אֲנִי חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיְּרַחֵם, מִי שֶׁיִּתֵּן לִי לֶחֶם רַק. וְכָכָה הִשְׁאַרְתִּי הַיְלָדִים, וְהָלַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל וְחָזַרְתִּי.. וְאֵין לֶחֶם. לֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא הָיָה לִי כְּלוּם...
אֲנִי טָעַמְתִּי הַטַּעַם אֵיךְ יְלָדִים בּוֹכִים: "לֶחֶם, לֶחֶם, לֶחֶם!"
יֶלֶד קָטָן מְבַקֵּשׁ לֶחֶם וְלֹא הָיָה לִי לָתֵת לוֹ. כָּכָה אֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם, רַק אֵיזֶה חֲתִיכָה שֶׁיַּרְגִּישׁ הַטַּעַם הַלֶּחֶם. אוֹי אֵיזֶה טַעַם זֶה...
רָאִיתִי כְּשֶׁהַיְלָדִים פָּתְחוּ אֶת פִּיהֶם: "לֶחֶם, לֶחֶם, לֶחֶם!"
יֶלֶד אֶחָד, יֶלֶד קָטָן.. הוּא מֵת מֵרָעָב!
הוּא נַעֲשָׂה נָפוּחַ, הוּא מֵת...
יֶלֶד אֶחָד בֶּן שָׁנָה נִפְטַר אֶצְלִי, הַיֶּלֶד הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, הוּא הָיָה גִּבּוֹר, הוּא נִפְטָר מֵרָעָב. כַּמָּה בְּכִיּוֹת הוּא בָּכָה: "לֶחֶם, לֶחֶם, לֶחֶם!"
הוּא נַעֲשָׂה נָפוּחַ כַּמָּה יָמִים, וְהַמַּרְאֶה שֶׁל הַגּוּף הָיָה כְּמוֹ הַר שֶׁל זָהָב, וְנַעֲשָׂה רָגִיל.. עַד שֶׁהוֹצִיא נִשְׁמָתוֹ וְהִרְגִּישׁ טַעַם מִיתָה מֵרָעָב! כָּךְ וְכָךְ הָיָה!
אֲנִי רָאִיתִי שֶׁהוא מֵת כָּל יוֹם וָיוֹם, לֹא רַק שֶׁהוּא מֵת יוֹם אֶחָד, בְּכָל יוֹם הוּא מֵת. בְּכָל לַיְלָה הוּא בָּכָה: "לֶחֶם, לֶחֶם, לֶחֶם", כָּל הַלַּיְלָה הוּא בָּכָה, אֲנִי שׁוֹמֵעַ וְאֵין לִי לָתֵת לוֹ. מִי יָכוֹל לְדַבֵּר לְסַפֵּר מַה שֶּׁעָבַר עַל בְּרֶסְלֵב!
הוּא סָבַל רָעָב כָּזֶה.. אֲנִי לֹא מְגַזֵּם אֲנִי לֹא מְשַׁקֵּר, אֲנִי לֹא מְגַזֵּם וְלֹא מְשַׁקֵּר חַס-וְשָׁלוֹם. זֶה עוֹד אֵינוֹ כְּטִפָּה מִן הַיָּם מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי עַל זֶה שֶׁאֲנִי בְּרֶסְלֵב. אֵיפֹה נִשְׁמָע בָּעוֹלָם דָּבָר כָּזֶה! אֲנִי לֹא יָכוֹל לְסַפֵּר וּלְתָאֵר הַמַּצָּב כְּמוֹ שֶׁהָיָה!
כְּשֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אֶת עַצְמִי הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת שֶׁסָּבַלְתִּי רָעָב כָּזֶה, הַיֶּלֶד שֶׁלִּי הוּא סָבַל גֵּיהִנָּם בַּחַיִּים, רָעָב זֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ מִכָּדוּר. רָעָב זֶה נוֹרָא מְאֹד. יֶלֶד בֶּן שָׁנָה יֵשׁ לוֹ כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁל כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְהוּא הִרְגִּישׁ שֶׁזֶּה חָסֵר לוֹ, הוּא צָרִיךְ לֶחֶם, וְהוּא בָּכָה עַד שֶׁמֵּת. זֶה מִיתָה קָשָׁה מְאֹד יוֹתֵר מִן הַכֹּל - רָעָב. יֵשׁ פָּסוּק: "טוֹבִים חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב". חַלְלֵי חֶרֶב - הוּא מֵת, נִפְטָר. אֲבָל חַלְלֵי רָעָב.. זֶה רַחֲמָנָא לִצְּלַן הַטַּעַם הַזֶּה.
אֲנִי הָיִיתִי בִּטְבֶרְיָה, וְאִשְׁתִּי וְהַיֶּלֶד, וַאֲנִי בָּאתִי וְרָאִיתִי אֶת הַצַּעַר הַזֶּה שֶׁל חַלְלֵי רָעָב. זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר בַּמֹּחַ מַה שֶׁזֶּה, זֶה צַעַר כָּזֶה מַה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם. אֲפִלּוּ חַלְלֵי חֶרֶב הֵם טוֹבִים מֵחַלְלֵי רָעָב.
אֲנִי סָבַלְתִּי מַה שֶּׁאֵין בָּעוֹלָם דָּבָר כָּזֶה! מִיתָה כָּזֶה אֵין בָּעוֹלָם, רַק בִּשְׁבִיל בְּרֶסְלֵב!
אַיי, אַיי, אַיי.. אֲנִי הָיִיתִי בְּסַכָּנָה, סָבַלְתִּי חֶרְפַּת רָעָב כָּזֶה, רָעָב כָּזֶה, אֲנִי וְהַיְלָדִים. זֶה לֹא עַל חִנָּם, זֶה הַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲנִי אֵין לִי טְעָנוֹת לְשׁוּם אֶחָד, רַק אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת זֶה, לַעֲבֹר אֶת זֶה, וְזֶה הָיָה לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. זֶה הָיָה לִי לְכַפָּרַת עֲווֹן וְלִקְנוֹת דְּבָרִים טוֹבִים. אֲנִי מַרְגִּישׁ עַכְשָׁו הַטּוֹבָה הַזֶּה, כֵּן.
מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה עֳנָשִׁים כַּמָּה צָרוֹת אֲנִי פָּטַרְתִּי לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי זֶה שֶׁהַיֶּלֶד סָבַל מִיתָה כָּזֶה. הַבֵּן קָרְאוּ לוֹ נַחְמָן, הוּא מֵת וְיֶלֶד אַחֵר נוֹלַד וְקָרְאוּ לוֹ גַּם נַחְמָן, הָרִאשׁוֹן נַחְמָן מֵת מֵרָעָב.
אוֹי יוֹי יוֹי, מַה שֶּׁאֲנִי סָבַלְתִּי בְּחַיָּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר. מִי יָכוֹל לְתָאֵר וּלְסַפֵּר? הָיָה מַה שֶּׁהָיָה, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְסַפֵּר...
הָיִינוּ בְּשִׁפְלוּת יוֹתֵר מֵהַיְהוּדִים אֵצֶל הַגּוֹיִים. בְּשִׁפְלוּת גָּדוֹל, בְּבִזָּיוֹן גָּדוֹל. הֵם הָיוּ אוֹמְרִים: "מָה, הוּא לוֹמֵד 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' שֶׁל רַבִּי נָתָן". אֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם הִתְגַּבַּרְתִּי וְעָמַדְתִּי בְּבִזָּיוֹן כָּזֶה...
לְכָל הַדּוֹרוֹת, לְנֶצַח נְצָחִים, לְכָל הַדּוֹרוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ לְסַפֵּר לְתָאֵר מַה שֶּׁסָּבַלְנוּ!
לֹא הָיָה לָנוּ נָשִׁים לְהִתְחַתֵּן, כָּל הַנָּשִׁים לֹא רָצוּ בְּרֶסְלֵב, הָיוּ אוֹמְרִים: "מַה, בְּרֶסְלֵב? הֵם לֹא צְרִיכִים לֹא כֶּסֶף וְלֹא כָּבוֹד וְלֹא שׁוּם דָּבָר, בִּשְׁבִיל מָה לְהִתְחַתֵּן? מַה, אֵיזֶה חַיִּים זֶה?"
לֹא, חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב אוֹמְרִים: "כֶּסֶף לֹא כְּלוּם, לֹא צְרִיכִים כֶּסֶף. וְכָבוֹד לֹא כְּלוּם, לֹא צְרִיכִים כָּבוֹד. כָּבוֹד לֹא וְכֶסֶף לֹא". נוּ, מַה כֵּן צְרִיכִים?
כָּל הָעוֹלָם לֹא רָצוּ לָקַחַת בְּרֶסְלֵב לְשִׁדּוּךְ, "הוּא בְּרֶסְלֵב? נוּ, נֵלֵךְ.."
אֵין דִּבּוּרִים לְדַבֵּר, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְתָאֵר לְדַבֵּר, כַּמָּה שֶׁתִּשְׁמְעוּ זֶה עוֹד לֹא כְּטִפָּה מִן הַיָּם מַה שֶּׁהָיָה מַה שֶּׁסָּבַלְנוּ רַק עַל זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ בְּרֶסְלֶב. עוֹד לֹא כְּטִפָּה מִן הַיָּם...
בִּטְבֶרְיָה וּבִצְפָת וּבִירוּשָׁלַיִם הָיָה שְׁנֵי בְּרֶסְלֶבִים, רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר וְיִשְׂרָאֵל בֶּער!
הֵם צָחֲקוּ מֵאִתָּנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּלִבֵּנוּ צָחֲקְנוּ מֵהֶם. 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְ'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם, אֲנַחְנוּ צָחַקְנוּ מִכֻּלָּם, אֲנַחְנוּ הִדְפַּסְנוּ!
"עוֹד יִהְיֶה מַה לְּסַפֵּר מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי". רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "יִהְיֶה מַה לְּדַבֵּר, מַה לְּסַפֵּר מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי, אֵיזֶה גִּבּוֹרִים הֵם!"
"כְּשֶׁיִּרְאוּ כָּל הָעוֹלָם הָעֶרֶךְ שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי שֶׁהֵם מוּכָנִים לִסְבֹּל הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת. אֵיזֶה גִּבּוֹרִים הֵם, אֵיזֶה חַיָּלִים הֵם, חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב - אֵיזֶה גִּבּוֹרִים הֵם! הֵם לֹא רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם, לֹא רוֹצִים לֹא שֵׁם וְלֹא רַעַשׁ!"