אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › חלום הקצין

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · חלום הקצין

יותר מכל הפלאות!

הַלַּיְלָה הָיָה לִי חֲלוֹם, הַחֲלוֹם הָיָה בִּטְבֶרְיָה וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר בָּא אֵלַי מֵחֶבְרוֹן לִטְבֶרְיָה וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: "יִשְׂרָאֵל בֶּער נַעֲשָׂה בְּרֶסְלֵב וְזֶה סַכָּנָה לְכָל הָעוֹלָם, צְרִיכִים לַהֲרֹג אוֹתוֹ וְאֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר!"

וּפִתְאוֹם בָּא אֵלַי לַחֵדֶר קָצִין גָּדוֹל וְהוּא הָיָה עִם הַרְבֵּה קְצִינִים תַּחְתָּיו, וּבָא אֵלַי זֶה הַקָּצִין הַגָּדוֹל וְהֶרְאָה לִי בְּאֶצְבַּע וְאָמַר לִי בְּגַאֲוָה גְּדוֹלָה: "תֵּן אֶת הַפֶּתֶק!"

אָמַרְתִּי לוֹ: "מַדּוּעַ, מַה יֵּשׁ, מַה נּוֹרָא כָּל-כָּךְ, מָה אַתָּה מְפַחֵד כָּל-כָּךְ מֵהַפֶּתֶק?"

"מָה אַתָּה שׁוֹאֵל, תֵּן אֶת הַפֶּתֶק!"

אָמַרְתִּי לוֹ: "לָמָה אַתָּה רוֹצֶה אֶת הַפֶּתֶק, מַה יֵּשׁ בַּפֶּתֶק?"

אָז הוּא אָמַר לִי: "אַתָּה שׁוֹאֵל מַה יֵּשׁ לְפַחֵד? אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁזֶּה, אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהַפֶּתֶק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, הוּא יְשַׁגַּע אֶת כָּל בְּנֵי-בְּרַק וְ אֶת כָּל הָעוֹלָם. קֹדֶם הוּא יְשַׁגַּע אֶת כָּל בְּנֵי-בְּרַק, וְאַחַר-כָּךְ יְשַׁגַּע אֶת כָּל הָעוֹלָם! הוא יְשַׁגַּע אֶת כָּל הָעוֹלָם, הוּא יַהֲרֹג אֶת כָּל הָעוֹלָם וּבְנֵי-בְּרַק!"

בְּנֵי-בְּרַק הָיָה הָעִיר הַגְּדוֹלָה שֶׁל כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכָל בְּנֵי-בְּרַק הָיוּ מִתְנַגְּדִים עַל בְּרֶסְלֵב, כָּל הָעוֹלָם הָיוּ מִתְנַגְּדִים. אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, לא זוֹכֵר אֵיפֹה נָתַתִּי אֶת זֶה".

אָז הוּא אָמַר לִי: "אֲהָהּ! אַתָּה לֹא זוֹכֵר? יֵשׁ לִי דֵּי חַיָּלִים, הֵם יְחַפְּשׂוּ עַד שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתוֹ. נְחַפֵּשׂ בְּכָל מָקוֹם!"

אָז אֲנִי פָּחַדְתִּי שֶׁאוּלַי הֵם יִקְחוּ אֶת הַפֶּתֶק, הָיָה לִי פַּחַד גָּדוֹל, צַעַר גָּדוֹל, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? "חַס-וְשָׁלוֹם מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הֵם יִמְצְאוּ.."

אָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁאַחַד הַחֲסִידִים בָּא אֵלַי בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֶחְמֹל עָלָיו וְאֶתֵּן לוֹ עַל הַלַּיְלָה אֶת הַפֶּתֶק, הוּא רוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ, "רַבִּי יִשְׂרָאֵל, תֵּן לִי רַק הַלַּיְלָה לִקְרֹא וְלִרְאוֹת אֶת הַפֶּתֶק", אָז אֲנִי נָתַתִּי לוֹ לְלַיְלָה אֶחָד אֶת הַפֶּתֶק וְהוּא הָלַךְ. אָז בָּרוּךְ הַשֵׁם הָיָה לִי קְצָת מְנוּחָה, הַפֶּתֶק לֹא בִּבְנֵי-בְּרַק וְלֹא פֹּה, הוּא אֵצֶל הֶחָסִיד בַּבַּיִת וְלֹא יוֹדֵעַ מִזֶּה שׁוּם אֶחָד, רַק אֲנִי. אִם-כֵּן הֵם יְכוֹלִים לְחַפֵּשׂ.

נוּ, נוּ, אֲנִי הָיִיתִי חָזָק, אֲנִי הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהֵם לֹא יִמְצְאוּ, הַקָּצִין לֹא יוֹדֵעַ כְּלַל מֵהֶחָסִיד שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת הַפֶּתֶק, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: "הֶחָסִיד הוּא לָקַח אֶת הַפֶּתֶק וְהֵם לא יוֹדְעִים. עַכְשָׁו הוּא יָכוֹל לְחַפֵּשׂ בְּכָל מָקוֹם". אָז הֵם הָלְכוּ הַרְבֵּה קְצִינִים עִם הַרְבֵּה חַיָּלִים לְחַפֵּשׂ אֶת הַפֶּתֶק.

הוֹי, כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי שֶׁהַפֶּתֶק הוּא אֵצֶל הֶחָסִיד בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ הָיָה לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, הֵם יְחַפְּשׂוּ וִיחַפְּשׂוּ, אָז שֶׁיְּחַפְּשׂוּ...

הַפֶּתֶק הַקָּדוֹשׁ וּשְׁאָר כִּתְבֵי רַבֵּנוּ הָעַתִּיקִים

וְהַפֶּתֶק הוּא כֻּלּוֹ פֶּלֶא מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. אִם רוֹאִים אֶת הַפֶּתֶק בְּצִלּוּם, רוֹאִים שֶׁזֶּה לֹא פָּשׁוּט, מַרְגִּישִׁים שֶׁזֶּה לֹא פָּשׁוּט. הוּא הָיָה מוּנָח בָּאָרוֹן וְאַחַר-כָּךְ עָבַר עָלָיו סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלּוּ.. הוּא הָיָה בְּפוֹלַנְיָה, וְזֶה הָיָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. הֵם שָׁמְעוּ מִזֶּה, אָז הֵם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לִשְׁלֹחַ לָהֶם שֶׁהֵם יוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַפֶּתֶק. וְהֵם הַפּוֹלָנִים, דָּבָר שֶׁלֹּא נִרְאֶה לָהֶם הָיוּ קוֹרְעִים אֶת זֶה וְקוֹרְאִים לִי: "אַל תִּהְיֶה שׁוֹטֶה, אַתָּה מְחַלֵּל הַשֵּׁם, אֵיךְ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נִסִּים כָּאֵלֶּה, בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, בַּחשֶׁךְ הַזֶּה?"

בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לַשֵּׁם שֶׁהֵם הֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ וְקִבַּלְתִּי אֶת זֶה בַּחֲזָרָה מֵהַדֹּאַר. זֶה הָיָה נֵס, נֵס.

הֵם קִבְּלוּ. אִם לֹא, אָז הָיוּ קוֹרְעִים אֶת זֶה. כֵּן, הֵם הָיוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת. וְעַכְשָׁו אֲנִי מַרְגִּישׁ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁעָשִׂיתִי שְׁגִיאָה כָּזֶה.. זֶה הָיָה מַמָּשׁ שִׁגָּעוֹן, אֵיךְ שָׁלַחְתִּי אֶת זֶה בַּדֹּאַר לְפוֹלַנְיָה. אֲבָל אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְסָרֵב לַחֲבֵרִים כָּאֵלֶּה, אָז שָׁלַחְתִּי אֶת זֶה, וְהָיָה נֵס שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת זֶה בַּחֲזָרָה וְהוּא נִמְצָא חָי, הוּא נִמְצָא בָּעוֹלָם. וְאָז לֹא הָיָה אֲפִלּוּ צִלּוּם, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כְּלוּם. אִם חָלִילָה לֹא הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת זֶה בַּחֲזָרָה.. לֹא הָיָה, כְּאִלּוּ כְּלָל לֹא הָיָה בָּעוֹלָם! עַכְשָׁו, אֲפִלּוּ חַס-וְשָׁלוֹם אִם הַמְּקוֹרִי לֹא יִתְקַיֵּם, עַל-כָּל-פָּנִים יֵשׁ צִלּוּמִים, הַצִּלּוּם זֶה אוֹתוֹ דָּבָר, רוֹאִים מַמָּשׁ הָאוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַפֶּתֶק.

הַצִּלּוּם הוּא כְּמוֹ הַמְּקוֹרִי!

עַכְשָׁו בָּרוּךְ הַשֵּׁם הָעוֹלָם כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ מִכְתָּב, יֵשׁ צִלּוּם, מְדַבְּרִים מִזֶּה. צְרִיכִים לָקַחַת אֲוִירוֹן שֶׁיִּפְרַח בְּכָל הָעוֹלָם וְיַרְאֶה לְכָל הָעוֹלָם אֶת הַפֶּתֶק וּבַעַל-הַפֶּתֶק!

הַפֶּתֶק הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי, אֲנִי רוֹאֶה פְּלָאוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹת מַה שֶּׁזֶּה, אֲבָל בְּכָל יוֹם חָדָשׁ שֶׁבָּא, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לִי מַה שֶּׁזֶּה, אוֹי וֵוי וֵוי...

חֲבָל , חֲבָל, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, אִם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים טִפָּה מִן הַיָּם מֵרַבֵּנוּ - הָיִינוּ מַפְקִירִים עַצְמֵנוּ עַל כָּל רֶגַע לֹא לְהוֹצִיא הָעֵינַיִם וְהָרֹאשׁ מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ. צְרִיכִים לִהְיוֹת בָּקִי בָּהֶם. זֶהוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, כָּל תֵּיבָה, כָּל עִנְיָן, כָּל תּוֹרָה שֶׁל רַבֵּנוּ.

כָּל דִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ הוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, הַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', הַתּוֹרוֹת, הַשִּׂיחוֹת וְהַ'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן'. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹר כָּל רֶגַע שֶׁאֲנַחְנוּ חָיִים, לָשִׂים כָּל כֹּחֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ בְּהַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת', בְּהַ'לִּקּוּטֵי עֵצוֹת', וְשֶׁזֶּה יִהְיֶה מוּנָח בְּכָל אֵבָרִים, בְּכָל הַמֹּחַ, בַּלֵּב, בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם! לֹא בִּשְׁבִיל...

וּבְכֵן, הָעִקָּר לְהוֹצִיא מִזֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ, אֲבָל בֶּאֱמוּנָה. יְכוֹלִים לִלְמֹד וְלִהְיוֹת עִוֵּר, לֹא רוֹאֶה כְּלוּם. אִם לוֹמְדִים בִּשְׁבִיל גַּאֲוָה, "אֲנִי בְּרֶסְלֶב, אֲנִי בָּקִי בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'", זֶה כָּבוֹד גָּדוֹל. אֲבָל צְרִיכִים לִלְמֹד לֹא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד, רַק בִּשְׁבִיל לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְקַיֵּם דְּבָרָיו. הָעִקָּר לִלְמֹד בִּשְׁבִיל שֶׁנֵּדַע לִלְחֹם - תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה, אֵיךְ לִלְחֹם וּלְנַצֵּחַ, לְהַכְנִיעַ אֶת הָרָע.

יֵשׁ עֲדַיִן עִנְיָנִים פִּלְאִיִּים נֶעֱלָמִים מְאֹד, אֲבָל לֹא נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם. בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַיּוֹם כָּל אֶחָד, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד יָכוֹל לִקְרֹא בְּכָל בֵּית-כְּנֶסֶת, זֶה סִימָנִים עַל הַגְּאֻלָּה. אֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים, אֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ כְּבָר כָּל הַתִּקּוּנִים וְהָרְפוּאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל-יְדֵי רַבֵּנוּ נַחְמָן, רַק רַבֵּנוּ נַחְמָן!

אוֹי, אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה, אָז צְרִיכִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ, לְהַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ אֶת דִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, הַתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ וְהַתְּפִלּוֹת וְהַהֲלָכוֹת. יֵשׁ סֵפֶר 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת', 'לִקּוּטֵי עֵצוֹת'...

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד בַּסֵּפֶר 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת בָּקִי בְּזֶה שֶׁיְּכוֹלִים לְהַגִּיד בְּעַל-פֶּה יָשָׁר וְהָפוּךְ. אֲפִלּוּ הָפוּךְ - כָּל-כָּךְ בְּקִיאוּת צְרִיכִים עַל זֶה. כִּי זֶה כָּל חִיּוּתֵנוּ, כָּל דִּבּוּר הוּא כָּל חִיּוּתֵנוּ! כָּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ - אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד!

אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ בְּלִי שִׁעוּר. אֵיךְ נַעֲשָׂה רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר וְאֵיךְ נַעֲשׂוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כָּל אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ וְאַנְשֵׁי רַבִּי נָתָן שֶׁהָיוּ קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה, אַנְשֵׁי אֱמֶת כָּאֵלּוּ? וְאֵיךְ אִם לֹא עַל-יְדֵי הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְהַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם. רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר זָכָה רַק עַל-יְדֵי הַ'לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְ'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְ'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת'!

עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם הַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְהַ'לִּקּוּטֵי עֵצוֹת' וְ'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן', עוֹד לֹא. אֲנַחְנוּ זוֹכִים, הַכֹּל מוּכָן - 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' וְ'עָלִים לִתְרוּפָה'. הָיָה מִכְתָּבִים מֵ'עָלִים לִתְרוּפָה', אֲבָל הָיָה אֵצֶל רַבִּי יִצְחָק, הַבֵּן שֶׁל רַבִּי נָתָן, כְּתַב-יָד. נוּ, וַאֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ כְּבָר 'עָלִים לִתְרוּפָה' וְ'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' וִ'ימֵי מוֹהַרֲנַ"ת' וְעוֹד. כֵּן, מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ...

אֲנִי זוֹכֵר לִפְנֵי שְׁמוֹנִים שָׁנָה, רַב שְׁלֹמֹה וֶקְסְלֶר, הוּא הָיָה לוֹ דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה עַל רַבֵּנוּ, אֲבָל לֹא נִתְגַּלָּה, וְהָיָה עוֹד הַרְבֵּה כְּתָבִים שֶׁלֹּא זָכִינוּ, אֲנִי רָאִיתִי, הָיָה מַעְיָנוֹת, כֵּן. בִּזְמַן רַב שְׁלֹמֹה וֶקְסְלֶר, לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הֵם הָיוּ אֵצֶל רַב שְׁמוּאֵל הוּרְבִיץ, הָיָה כְּתָבִים מֵרַבִּי נָתָן, הָיָה שֶׁהָלַךְ לְאִבּוּד...

הָיָה לִי 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' בִּכְתַב-יָד שֶׁל רַבִּי נָתָן וְגַם-כֵּן הָיָה לִי הַרְבֵּה כְּתָבִים שֶׁהֵם הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו רַעַשׁ בְּכָל הָעוֹלָם. הָיָה חָסִיד אֶחָד שֶׁהוּא הָיָה שׁוֹחֵט בַּאֲמֶרִיקָה, הוּא הָיָה לִפְנֵי יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה, וְהָיוּ אִתּוֹ עוֹד כַּמָּה אַבְרֵכִים וַחֲסִידִים שֶׁל פּוֹלַנְיָה, וְהוּא בָּא אֵלַי וְאָמַר לִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתִי.

טוֹב, הֵם נָסְעוּ אֵלַי לְמִירוֹן וּבִקְּשׁוּ אוֹתִי לָתֵת לָהֶם אֶת הַכְּתָבִים לְהִתְעוֹרְרוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וַאֲנִי, יִשְׂרָאֵל בֶּער, חָשַׁבְתִּי: "חֲסִיד בְּרֶסְלֵב הוּא מְבַקֵּשׁ כְּתָבִים לְהִתְעוֹרְרוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וַאֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ?" אָז נָתַתִּי לוֹ אֶת הַכְּתָבִים וְהֵם לֹא הֶחֱזִירוּ לִי אֶת הַכְּתָבִים. אֲנִי הִלְוֵיתִי לְךָ, מַדּוּעַ לֹא תַּחֲזִיר לִי בַּחֲזָרָה?

זֶה הָיָה כְּתַב-יַד שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי, חֲבֵרוֹ שֶׁל רַבִּי נָתָן, זֶה הָיָה כְּמוֹ 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' שֶׁכָּתַב רַבִּי נַפְתָּלִי, אֲבָל הָיָה שָׁמָּה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ בָּעוֹלָם, וְאִם הָיָה נִמְצָא עַכְשָׁו הָיוּ מַדְפִּיסִים. כָּל מַה שֶּׁרַבִּי נָתָן הֵבִיא בֵּ'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' זֶה סוֹדוֹת שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם, אֲבָל בַּכְּתָבִים הָאֵלֶּה הָיָה סוֹדוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם, זֶה הָיָה סוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַרְעִישׁ כָּל הָעוֹלָם.. וְנֶעֱלָם!

הָיָה לָהֶם תְּאוּנַת דְּרָכִים עִם הָאוֹטוֹ שֶׁלָּהֶם וְהַכְּתָב הָיָה אִתָּם. הֵם נִצְּלוּ בְּנֵס, וְהַכְּתָב נֶעֱלַם...

וְגַם-כֵּן הָיָה לִי כְּתָבִים מִכְּתַב-יָד שֶׁל רַבִּי נָתָן, כְּתָבִים עַל מַה שֶּׁסָּבְלוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הָרְדִיפוֹת שֶׁסָּבְלוּ. אֲנִי זוֹכֵר אֵיזֶה סִפּוּר: הָיָה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח בְּאֵיזֶה שָׁנָה, וּבָאוּ לִבְרֶסְלֵב הַרְבֵּה חַיָּלִים, הָיָה כַּמָּה גְּדוּדִים. נוּ, וְאָז הָיָה הָעִיר מְחֻיֶּבֶת לְהַחֲזִיק כָּל הַחַיָּלִים שֶׁל רוּסְיָה בַּבָּתִּים שֶׁל הַיְּהוּדִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, בְּכָל בַּיִת - חַיָּלִים.

וְהַמִּתְנַגְּדִים מָצְאוּ דָּבָר טוֹב עַל חֲסִידוּת בְּרֶסְלֵב - הֵם נָתְנוּ שֹׁחַד לַגֶּנֶרָל וְלַאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיִּתְּנוּ חַיָּלִים בְּבֵית רַבִּי נָתָן. וְזֶה הָיָה קָרוֹב לְפֶסַח, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת פֶּסַח, לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת מֵחָמֵץ.

טוֹב, הַמִּתְנַגְּדִים הֵם עָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, לָתֵת הָרַבֵּה חַיָּלִים דַּוְקָא בְּבֵית רַבִּי נָתָן, וּבֵית רַבִּי נָתָן סָבְלוּ מִזֶּה, הוֹלֵךְ חַג הַפֶּסַח וּצְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חַג הַפֶּסַח וְאֵיךְ? יֵשׁ חַיָּלִים, אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. הַמִּתְנַגְּדִים נָתְנוּ שֹׁחַד. בְּרוּסְיָה הָעִקָּר זֶה שֹׁחַד.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגֹדֶל חַסְדּוֹ לְמַעַן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עָשָׂה נֵס, פִּתְאוֹם הִגִּיעָה פְּקֻדָּה לַחַיָּלִים שֶׁיֵּלְכוּ מִבְּרֶסְלֵב. אָז כָּל הַחַיָּלִים הָלְכוּ מִבְּרֶסְלֵב, לֹא רַק מִבֵּית רַבִּי נָתָן, הֵם הָלְכוּ מִכָּל בְּרֶסְלֵב...

גַּם רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הִדְפִּיס וְהָיָה יֹפִי כָּזֶה הַדְּפוּס שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, כְּרִיכָה כָּזֶה וּנְיָר כָּזֶה לֹא רוֹאִים יֹפִי כָּזֶה. אֲנִי הָלַכְתִּי לַחֲנוּת וְהָיָה לִי אֵיזֶה גְּרוּשִׁים, אֵיזֶה פְּרוּטוֹת, נָתַתִּי לַמוֹכֵר. בָּרוּךְ הַשֵּׁם שִׁלַּמְתִּי לוֹ וְהוּא נָתַן לִי אֶת הַסֵּפֶר 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' וְאָמַר: "מָתַי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הַכֶּסֶף - תָּבִיא", כָּכָה הָיָה, הוּא נָתַן לִי.

אֵיך הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי וַאֲנִי מָצָאתִי סֵפֶר כָּזֶה מֵהַדְּפוּס שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, יֹפִי כָּזֶה וּכְרִיכָה כָּזֶה.. וְהַמּוֹכֵר נָתַן לִי, הוּא הֵבִין שֶׁאֲנִי צָרִיךְ מְאֹד אֶת זֶה הַסֵּפֶר וְהָיָה לוֹ מִלְחָמָה חֲזָקָה בַּלֵּב, אִם הוּא מוֹכֵר לִי אֶת הַסֵּפֶר - אֵין אַחֵר. הוּא הָיָה יָכוֹל לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה כִּי לֹא הָיָה לְהַשִּׂיג, אָז לֹא הִדְפִּיסוּ, כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁלֹּא מַדְפִּיסִים סִפְרֵי בְּרֶסְלֵב כִּי לֹא קוֹנִים. 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', מִי יַגִּיד 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת'?

גַּם-כֵּן הָיָה לִי 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' מִכַּמָּה דְּפוּסִים מִחוּץ לָאָרֶץ, הָיָה כָּל-כָּךְ יֹפִי הַדְּפוּס. יֹפִי כָּזֶה, חֵן כָּזֶה, הִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה...

הָיָה לִי כַּמָּה סְפָרִים, שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה סְפָרִים, אֲבָל אֲנִי קָנִיתִי וְנָתַתִּי וְלֹא נִשְׁאַר לִי אֶחָד. נָתַתִּי מַתָּנָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, לְבַר-מִצְוָה, לְחָתָן וּלְעוֹד אֵרוּעִים. נָתַתִּי מַתָּנוֹת וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי. אֲנִי אָהַבְתִּי אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, "מַה, יֵּשׁ לוֹ בַּר-מִצְוָה וַאֲנִי לֹא אֶתֵּן לוֹ מַתָּנָה?" כֶּסֶף אֵין לִי, אָז לָקַחְתִּי סֵפֶר 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', וְנָתַתִּי אוֹתוֹ...

יֶשְׁנּוֹ מַעְיָן אֶחָד, מַעְיָן כָּל-כָּךְ מָתֹק, אֲנִי הָיִיתִי שָׁמָּה עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וְהַמַּיִם כָּל-כָּךְ טוֹבִים, הַמַּיִם הֵם כְּמוֹ מַיִם מִגַּן-עֵדֶן. וְגַם הוּא נוֹתֵן פֵּרוֹת כָּאֵלּוּ כָּל-כָּךְ טְעִימִים שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כָּל-כָּךְ טוֹבִים וּמְתוּקִים כָּאֵלֶּה, יֵשׁ לָהֶם כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וַאֲנִי הָלַכְתִּי שָׁמָּה, וְאַחַר-כָּךְ עָבַרְתִּי בְּוָאדִי עַמּוּד וְנֶאֱבַד מִמֶּנִּי הַסֵּפֶר 'מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ'. בְּוָאדִי עַמּוּד - שָׁמָּה יֵשׁ הַרְבֵּה מַעְיָנוֹת.

הַצַּעַר שֶׁלִּי.. אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר, אִם נֶאֱבַד אֵין לִקְנוֹת, לֹא מַדְפִּיסִים, נֶעֱלַם לִי הַסֵּפֶר אֵיפֹה שֶׁיֵּשׁ מַעְיָנוֹת וּמַיִם. עַל-כָּל-פָּנִים אֲנִי בָּכִיתִי כָּל-כָּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לִי שֶׁמָּצָאתִי אוֹתוֹ בַּמַּיִם. הַסֵּפֶר הָיָה עַל אֵיזֶה אֶבֶן וְהָיָה מַיִם. אֲנִי כְּבָר נִתְיָאַשְׁתִּי.. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לִי שֶׁמָּצָאתִי אוֹתוֹ.

אוֹי מִי יָכוֹל לְסַפֵּר, מִי יָכוֹל לְתָאֵר הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי כְּשֶׁאֲנִי זָכִיתִי לִמְצֹא אֶת הַסֵּפֶר 'מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ'...

בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי בֶּן-יְשִׁיבָה אֲנִי הָיָה לִי חָבֵר שֶׁלָּקַח אֶת כָּל הַסְּפָרִים שֶׁלִּי, סִפְרֵי רַבֵּנוּ וְרַבִּי נָתָן - 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְעוֹד סְפָרִים, וְנָתַן אוֹתָם בְּאֵיזֶה תֵּיבָה, וְהָיָה חֲלוֹן גָּבוֹהַּ מְאֹד עַל-יַד הַגַּג לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהוּא נָתַן בַּחֲלוֹן הַזֶּה אֶת הַתֵּיבָה עִם הַסְּפָרִים. וַאֲנִי הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה הַסְּפָרִים, אֲנִי רַק יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לִי. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלַי שֶׁהוּא גִּלָּה לִי שֶׁהוּא עָשָׂה כָּכָה, וְהוּא לָקַח סֻלָּם גָּדוֹל וְהוֹרִיד אֶת הַסְּפָרִים וְנָתַן לִי אֶת הַתֵּיבָה עִם הַסְּפָרִים בַּחֲזָרָה, וְהוּא בִּקֵּשׁ סְלִיחָה שֶׁהוּא עָשָׂה זֹאת וְצִעֵר אוֹתִי.

הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה כִּי הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, אֲנִי צָרִיךְ בְּכָל יוֹם סִפְרֵי רַבֵּנוּ. הוּא רָאָה בְּעֵינָיו שֶׁאֲנִי הָיִיתִי יָחִיד נֶגֶד כָּל הַיְשִׁיבָה וַאֲנִי הָיִיתִי חָזָק מְאֹד וְהוּא אָהַב אוֹתִי מְאֹד. הָיִינוּ כֻּלָּם חֲבֵרִים, אֲבָל הֵם הָיוּ מִתְנַגְּדִים עַל בְּרֶסְלֵב, אֲבָל אַף-עַל-פִּי כֵן הָיָה בֵּינֵינוּ יְדִידוּת וְאַהֲבָה.

אֲבָל אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹר הַזְּמַן מְאֹד!

חָשׁוּב כָּל רֶגַע לֹא לְאַבֵּד, לֹא לֵילֵךְ לְאִבּוּד אַף רֶגַע, רַק תָּמִיד לִהְיוֹת שָׁקוּעַ בַּמֹּחַ, בְּהַלֵּב, בְּהַדִּבּוּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָהֶם כְּמוֹ הַנְּשִׁימָה, כָּל דִּבּוּר. אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים, אֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָנוּ. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹר כָּל רֶגַע, כָּל יוֹם וְכָל רֶגַע לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיק.

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה יוֹתֵר. יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ!

לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל בִּדְמָעוֹת בְּכָל לֵב, בְּכָל כֹּחַ: "רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי, יֵשׁ 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' כָּזֶה בָּעוֹלָם, מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, מַדּוּעַ אֲנִי רָחוֹק כָּל-כָּךְ.."

וְגַם-כֵּן אֲנַחְנוּ לֹא שׁוֹמְרִים אֶת הַזְּמַן, לֹא שׁוֹמְרִים הַתּוֹרָה, זֶה הָעִקָּר בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מֵרַבֵּנוּ. בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַחֲשִׁיבִים, אֲנַחְנוּ לֹא מַכְנִיסִים בְּלִבֵּנוּ אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְהַ'לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת' וְכָל שְׁאָר הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ. אִם הַיְנוּ זוֹכִים לָזֶה הָיִינוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וְהָיִינוּ לוֹמְדִים הַרְבֵּה גְּמָרָא וְהָיִינוּ מְבִינִים, הָיָה מֵאִיר בָּנוּ הַגְּמָרָא, מַה שֶּׁיֵּשׁ. לֹא כְּמוֹ שֶׁל עַכְשָׁו, לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, לֹא יוֹדְעִים גְּמָרָא. הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם גְּאוֹנִים וְהֵם אוֹמְרִים חַס-וְשָׁלוֹם עַל בְּרֶסְלֶב כָּל מִינֵי דְּבָרִים. נוּ, נוּ, יָבוֹא הַזְּמַן...

בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְדַבְּרִים דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה שֶׁכָּל הָעוֹלָם רְחוֹקִים מִזֶּה לְגַמְרֵי. אֲבָל יָבוֹא הַזְּמַן שֶׁכָּל הָעוֹלָם יֵדְעוּ מִזֶּה וִיסַפְּרוּ וִידַבְּרוּ מִזֶּה. יִהְיֶה יְשִׁיבוֹת הַרְבֵּה שֶׁיִּלְמְדוּ לֹא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד, רַק בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹד הַשֵּׁם, "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? הַשֵּׁם צְבָאוֹת - הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד!"

יִהְיֶה יְשִׁיבוֹת רַק לִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ!

יֵשׁ 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', בָּרוּךְ הַשֵּׁם אַשְׁרֵינוּ! יֵשׁ 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת' - אַשְׁרֵינוּ! וְיֵשׁ 'שִׂיחוֹת הָרַ"ן' וְיֵשׁ 'לִקּוּטֵי עֵצוֹת' - אַשְׁרֵינוּ! הַכֹּל - אַשְׁרֵינוּ! רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִשְׁאִיר הַכֹּל, מִבְּחִנָּתֵנוּ זֶה גַּם-כֵּן נִסִּים. נִסִּים גְּדוֹלִים מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ עֲדַיִן...

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה