ישראל סבא · חלום הים
אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי נָתָן אָמַר שֶׁכָּל מִינֵי שְׁבָחִים שֶׁנַּגִּיד - עוֹד לֹא טִפָּה מִן הַיָּם מִגְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֶת זֶה, אֲנִי אוֹמֵר רַק דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. אֲבָל רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיָה אִתִּי וְכֵן כָּל אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר מֵהֶם, אֲבָל לֹא הַכֹּל, הַכֹּל רַק רַבֵּנוּ. הוּא עָלָה עַל הַכֹּל. הָעִקָּר רַבֵּנוּ!
אוֹי, הַלְוַאי אִם הָיָה אֱמֶת בָּעוֹלָם בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְהָיוּ מְדַבְּרִים מִזֶּה וּמְפַרְסְמִים אֶת שֵׁם רַבֵּנוּ, מַה זֶּה רַבֵּנוּ, הָיָה כְּבָר הַגְּאֻלָּה מִזְּמַן, כְּבָר הָעוֹלָם מִתְקָרְבִים לְרַבֵּנוּ וְהָיָה הַכֹּל מְתֻקָּן. אֲבָל הַשֶּׁקֶר זֶה מַפְרִיד וּמְעַוֵּר אֶת הָעֵינַיִם. אֲבָל אֲנַחְנוּ אָסוּר לָנוּ לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. יָבוֹא זְמַנָּם. תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. יָבוֹא הַזְּמַן שֶׁיַּעֲבִיר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת. רַק אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַשְּׂפָתַיִם. אִם לִלְמֹד בְּסֵפֶר אוֹ לוֹמַר 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר - לוֹמַר בַּשְּׂפָתַיִם. בְּלִי לָשִׂים לֵב, אֲנִי אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם" כְּמוֹ גֵּר. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְבַטֵּל דַּעְתֵּנוּ וְשִׂכְלֵנוּ לְגַמְרֵי, לֹא לְהַרְהֵר וְלֹא לַחֲשֹׁב, רַק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֶה אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן.
אוֹי, אוֹי, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא הָיָה לוֹ תַּלְמִיד כָּזֶה שֶׁהוּא עָמַד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם - רַבִּי נָתָן. הָיָה רַבִּי כָּזֶה וְתַלְמִיד כָּזֶה, יָחִיד בָּעוֹלָם מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם! וְגַם-כֵּן כָּל הַתַּלְמִידִים שֶׁל רַבֵּנוּ. מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה...
רַבִּי נָתָן, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם אֵיךְ הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת רַבִּי נָתָן וַאֲנָשָׁיו. הָיָה שִׁפְלוּת כָּזֶה, אַכְזָרִיּוּת כָּזֶה, אֲפִלּוּ הַגּוֹיִים - אֵין אַכְזָרִיּוּת כָּזֶה.
אֲנִי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר וְאֶת הַזְּקֵנִים שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הֵם הָיָה לָהֶם מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל כָּל דִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ, זֶה לֹא סְתָם. וַאֲנִי זָכִיתִי לִהְיוֹת חָזָק, גִּבּוֹר חָזָק כָּזֶה, אֲנִי עָמַדְתִּי נֶגֶד גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים בְּכָל הָעוֹלָם וּבִירוּשָׁלַיִם. יְרוּשָׁלַיִם הָיָה עִיר שֶׁל גְּאוֹנִים, שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, וְלֹא כָּל אֶחָד הָיָה חָשׁוּב וּמְפֻרְסָם. וְזֶה פֶּלֶא אֵיךְ אֲנִי הָיִיתִי לַדַּיָּן כְּמוֹ בֵּן יָחִיד וְהֶחֱזַקְתִּי אוֹתוֹ. הוּא הָיָה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וַאֲנִי הֶעֱרַכְתִּי אוֹתוֹ לְצַדִּיק וְגָאוֹן. יָשַׁנְתִּי אֶצְלוֹ לָמַדְתִּי אִתּוֹ בַּלַּיְלָה וְהָיָה בֵּינֵינוּ קֶשֶׁר, אַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְהוּא אָמַר לִי: "בְּרֶסְלֶב - לֹא!" כַּמָּה הוּא הִכְנִיס בִּי רַעַל עַל בְּרֶסְלֶב, מַה שֶּׁזֶּה אָמַר, זֶה אָמַר, וַאֲנִי הָיָה לִי אֱמוּנָה בְּכֻלָּם, וְאִם הֵם אוֹמְרִים עַל בְּרֶסְלֶב דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה אָז זֶה נֵס אֵיךְ שֶׁאֲנִי הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָד. וְכֵן עוֹד רַב אֶחָד שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם מְאֹד בְּכָל הָעוֹלָם, הָיָה לוֹ שֵׁם שֶׁהוּא גָּאוֹן וְחָכָם, מַשְׂכִּיל וְנָבוֹן כָּזֶה וְצַדִּיק, אִישׁ צַדִּיק, הָיָה לוֹ כָּל הַשֵּׁמוֹת. וְכֻלָּם הֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ וְעָמְדוּ לְפָנָיו כְּמֶלֶךְ. כָּל מַה שֶּׁהוּא אָמַר אָז צְרִיכִים לְקַיֵּם תֵּכֶף, וַאֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לוֹ כְּלוּם. וְהוּא חָשַׁב: "אֵין אַף אֶחָד מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לִי, זֶה רַק יִשְׂרָאֵל בֶּער!" זֶה דָּבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם.
וַאֲנִי יָדַעְתִּי מִזֶּה, אֲנִי נוֹלַדְתִּי בִּטְבֶרְיָה וְשָׁמַעְתִּי מִזֶּה וְיָדַעְתִּי מִזֶּה. וַאֲנִי עָמַדְתִּי נֶגְדָּם וְנַעֲשֵׂיתִי בְּרֶסְלֶב וְנִתְקָרַבְתִּי לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, אָז הָיָה לִי נִסִּים, אִם הֵם אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בְּרֶסְלֶב, הָאַבָּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בְּרֶסְלֶב, "מָה, אַתָּה מְשֻׁגָּע, מַה זֶּה, אֵיךְ אֶפְשָׁר?"
וְהֵם רָדְפוּ אוֹתִי עַל שֶׁאֲנִי בְּרֶסְלֶב וְדִבְּרוּ אִתִּי: "בְּרֶסְלֶב, אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ מִגְּדוֹלִים מִצַּדִּיקִים קְדוֹשִׁים שֶׁאָסוּר לְהִתְקָרֵב לִבְרֶסְלֶב", וַאֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לָהֶם. זֶה דְּבַר פֶּלֶא כָּזֶה. אֲנִי הָיִיתִי גִּבּוֹר נֶגְדָּם וְנֶגֶד כָּל הַלַּמְדָּנִים. אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל - זָכִיתִי לִגְבוּרָה כָּזֶה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם הַזֶּה גְּבוּרָה כָּזֶה. גְּבוּרָה כָּזֶה אֵיךְ עָמַדְתִּי נֶגֶד גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה, וְגַם נֶגֶד הָאַבָּא וְהָאִמָּא וְנֶגֶד כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
אוֹי יוֹי יוֹי.. זֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי אֲסַפֵּר עוֹד לֹא כְּטִפָּה מִן הַיָּם מַה שֶּׁהָיָה. אֵינָהּ דּוֹמָה רְאִיָּה לִשְׁמִיעָה.
וַאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁזֶּה עִקָּר הוּא הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה. חָכְמָה זֶה גַּם-כֵּן טוֹב, אֲבָל הָעִקָּר הַיְסוֹד, הָעִקַּר הַיַּהֲדוּת, עִקַּר הַתּוֹרָה - הוּא הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ, הָרָצוֹן הֶחָזָק!
אֲנִי הָיִיתִי הַגָּרוּעַ שֶׁל כֻּלָּם, אֲבָל נִיצוֹץ אֶחָד מֵהָאֱמֶת עוֹמֵד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם, כְּנֶגֶד כָּל הַגְּבוּרוֹת, כְּנֶגֶד כָּל הַכֹּחוֹת. וְגַם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רִמֵּז בָּזֶה וְאָמַר: "תְּנוּ לִבְּכֶם לִי, וַאֲנִי אוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ. זֶה דֶּרֶךְ יָשָׁן מְאֹד שֶׁדָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי".
נוּ, צְרִיכִים לָתֵת אֶת הַלֵּב. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי נָתַתִּי אֶת כָּל חַיָּי וְאֶת לִבִּי, אֶת הָאַבָּא וְהָאִמָּא, כָּל הָעוֹלָם, נָתַתִּי הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ. זֶה דְּבַר פֶּלֶא מְאֹד...
וְגַם הַחֲלוֹם שֶׁהָיָה לִי אַחֲרֵי הַפְּטִירָה שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הַחֲלוֹם שֶׁל הַגַּלִּים...
הָיִיתִי בַּיָּם וְהָיָה גַּלִּים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה כְּמוֹ הָרִים. אֲנִי רָאִיתִי שֶׁהוֹלֵךְ הַר שֶׁל מַיִם - אֲבָל הַר, וְהוּא הָלַךְ בְּכַעַס יָשָׁר אֵלַי, אָמַרְתִּי: "אוֹי וֵוי, עוֹד כַּמָּה רְגָעִים הוּא יַגִּיעַ אֵלַי, מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, אָז אֲנִי אָמוּת, אֵין שׁוּם תִּקְוָה. אָז אֲנִי אָמוּת!"
וְכָכָה הָיָה. הוּא הָלַךְ בְּכַעַס, בְּחִפָּזוֹן, הָלַךְ לַהֲרֹג אוֹתִי. הוּא נָפַל עָלַי וְהָיִיתִי מְיֹאָשׁ לְגַמְרֵי, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁאֲנִי עוֹלֶה עַל הָהָר, שֶׁאֲנִי עוֹלֶה בַּמַּיִם, עוֹלֶה, עוֹלֶה, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַסּוֹף וְהוֹצֵאתִי אֶת הָרֹאשׁ וְיָכֹלְתִּי לִנְשֹׁם אֲוִיר וְנִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים.
טוֹב, עָבַר הַגַּל וְנִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהוֹלֵךְ הַר חָדָשׁ, גַּל חָדָשׁ, הוּא הוֹלֵךְ. מַה יִּהְיֶה עַכְשָׁו, לֹא בְּכָל פַּעַם מִתְרַחֵשׁ נִסִּים, מַה יִּהְיֶה עַכְשָׁו מִמֶּנִּי?
נוּ, אֵיךְ הוּא הוֹלֵךְ, הוּא לֹא שׁוֹאֵל אוֹתִי, הוּא הוֹלֵךְ אֵלַי וְנָפַל עָלַי הַר חָדָשׁ. וְגַם-כֵּן הָיָה נֵס שֶׁעָלִיתִי בַּמַּיִם עַל הָהָר עַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הָרֹאשׁ מִן הַמַּיִם וְנִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים. נוּ טוֹב, בָּרוּךְ הַשֵּׁם נִצַּלְתִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֲבָל הַיָּם הוּא רוֹעֵשׁ וְהוֹלְכִים גַּלִּים חֲדָשִׁים, "מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, מַה יִּהְיֶה מִזֶּה!" אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי הַסַּכָּנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי גַּלִּים כָּאֵלֶּה, הָרִים כָּאֵלֶּה, הָיִיתִי מְיֹאָשׁ, רָאִיתִי הַסַּכָּנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ, בְּכָל פַּעַם אֲנִי רוֹאֶה נִסִּים אֲנִי עוֹלֶה עַל הַגַּל, אֲנִי עוֹלֶה בַּמַּיִם עַד שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לַסּוֹף וּמוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ וַאֲנִי נִשְׁאָר בַּחַיִּים, אֲבָל אוּלַי עַכְשָׁו מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה עוֹד, רָאִיתִי וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַסַּכָּנָה אֵיפֹה שֶׁאֲנִי נִמְצָא. חֲלוֹם כָּזֶה...
פִּתְאוֹם, אֲנִי רוֹאֶה בִּנְיָן גָּדוֹל בַּיָּם לֹא רָחוֹק מִמֶּנִּי, בִּנְיָן כָּזֶה, בִּנְיָן גָּדוֹל וְיָפֶה, יֹפִי כָּזֶה.. אָמַרְתִּי: "מַה, אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה, בַּיָּם יֵשׁ בִּנְיָנִים?!" אֲנִי לֹא רָאִיתִי כְּלוּם רַק הַגַּלִּים, וּפִתְאוֹם אֲנִי רָאִיתִי בַּיָּם בִּנְיָן מְפֹאָר וְגָדוֹל. הָיָה לִי תְּמִיהָה: "אֵיךְ אֶפְשָׁר, בַּיָּם אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בִּנְיָן", אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה בִּנְיָן. חָשַׁבְתִּי: "אוּלַי זֶה רֶמֶז עַל שֶׁאֲנִי אֶזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵהַיָּם, כִּי יֵשׁ בִּנְיָן אָז אוּלַי אֲנִי אַגִּיעַ לַבִּנְיָן".
אֲנִי עָשִׂיתִי מַאֲמָצִים גְּדוֹלִים וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן, אֲנִי הָיִיתִי כְּבָר עַל-יַד הַבִּנְיָן וּבָא גַּל וְהוּא סָחַב אוֹתִי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵהַבִּנְיָן, "מַה יִּהְיֶה, אֲנִי יֵשׁ לִי מָקוֹם לְהִנָּצֵל אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל, אֵין לִי כֹּחַ לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן, אֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן, הוּא עַל-יָדִי וַאֲנִי אִי אֶפְשָׁר לִי לְהַגִּיעַ לְהַבִּנְיָן".
עַד שֶׁזָּכִיתִי, עָשִׂיתִי מַאֲמָץ עֶלְיוֹן כָּזֶה וְהִצְלַחְתִּי לִנְגֹּעַ בְּהַמַּעֲקֶה שֶׁל הַבִּנְיָן. כְּמוֹ רַק שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַחֲזִיק בְּהַמַּעֲקֶה הִרְגַּשְׁתִּי: "עַכְשָׁו בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל מַדְרֵגוֹת הַבִּנְיָן, אֵין יָם, אֵין גַּלִּים, אֵין כְּלוּם, עַכְשָׁו אֲנִי יֵשׁ לִי תִּקְוָה!"
נוּ, עָלִיתִי, הָיָה מַדְרֵגוֹת הַרְבֵּה וְהֶחֱזַקְתִּי בְּהַמַּעֲקֶה וְעָלִיתִי בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כָּל רֶגַע הָיָה שָׁוֶה בְּלִי שִׁעוּר, אֲנִי זָכִיתִי לָצֵאת מִסַּכָּנוֹת כָּאֵלֶּה וַאֲנִי נִמְצָא בַּבִּנְיָן בַּמַּדְרֵגוֹת. עָלִיתִי עַל הַמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַסּוֹף, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת שֶׁל הַבִּנְיָן. אֲנִי הִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת שֶׁל הַבִּנְיָן אָז פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַסְתִּי וְהָיָה פְּרוֹזְדוֹר. מִצַּד אֶחָד הָיָה חֲלוֹנוֹת יָפוֹת וּמִצַּד שֵׁנִי הָיָה קִיר עִם דְּלָתוֹת, אָז אֲנִי עָבַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְרָצִיתִי לִפְתֹּחַ לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ שָׁמָּה, וְלֹא פָּתַחְתִּי, לֹא בְּכַוָּנָה אֲבָל לֹא פָּתַחְתִּי. אָמַרְתִּי: "מַה זֶּה, מַדּוּעַ לֹא פָּתַחְתָּ?"
אָז חָשַׁבְתִּי: "עַכְשָׁו אֲנִי אֶפְתַּח, יֵשׁ דְּלָתוֹת הַרְבֵּה". אָז הָלַכְתִּי וְגַם-כֵּן הִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת וְגַם-כֵּן לֹא פָּתַחְתִּי, וְהָיִיתִי בְּכַעַס עָלַי: "מַדּוּעַ לֹא פָּתַחְתָּ?" וְעָבַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְכָכָה אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת, הָלַכְתִּי וְרָצִיתִי לִפְתֹּחַ וְלֹא פָּתַחְתִּי. זֶה חֲלוֹם כָּזֶה...
עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַבִּנְיָן, זֶה כְּבָר כָּל הַבִּנְיָן. אֲנִי עָבַרְתִּי כָּל הַדְּלָתוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַבִּנְיָן שֶׁהָיָה כְּבָר. אֲנִי הִגַּעְתִּי לְהַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה אָז פָּתַחְתִּי, פָּתַחְתִּי וְרָאִיתִי חֶדֶר...
יֵשׁ שָׁמָּה שֻׁלְחָן וְכִסֵּא, וְעַל הַכִּסֵּא יוֹשֵׁב זָקֵן גָּדוֹל, וְזָקָן - יֹפִי כָּזֶה, לָבָן כָּזֶה, חֵן כָּזֶה.. וְגַם הַצּוּרָה שֶׁלּוֹ, הַפָּנִים שֶׁלּוֹ הָיָה חֵן כָּזֶה שֶׁלֹּא רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִין חֵן כָּזֶה, מִין מְתִיקוּת כָּזֶה...
אָז הִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד, רָאִיתִי זָקֵן כָּזֶה וְרָאִיתִי אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, אָז נִתְבַּיַּשְׁתִּי מְאֹד וְנָפַלְתִּי בְּדַעְתִּי: "אֵיךְ יֵשׁ לִי מָקוֹם פֹּה לִהְיוֹת בַּחֶדֶר הַזֶּה וְלִרְאוֹת זָקֵן כָּזֶה, אֵיךְ?" רָצִיתִי לָתֵת שָׁלוֹם לְהַזָּקֵן אֲבָל לֹא מָצָאתִי עֹז בְּנַפְשִׁי, "לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה, אֲנִי אֵיךְ יֵשׁ לִי חֵלֶק כָּזֶה לָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, אֵיךְ יֵשׁ לִי הָעַזּוּת לָתֵת שָׁלוֹם לְהַזָּקֵן הַזֶּה?"
עַל-כָּל-פָּנִים הַזָּקֵן הַזֶּה הוֹשִׁיט אֶת הַיָּד וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְלָקַח לִי אֶת הַיָּד וְהֶחֱזִיק אֶת הַיָּד וּבְאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּבְנַעֲנוּעַ: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם". וְהוּא הִמְשִׁיךְ וְהֶחֱזִיק אוֹתִי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, הִתְקָרְבוּת כָּזֶה.. אֲנִי לֹא הָיָה לִי עַזּוּת כָּזֶה, אֲבָל הוּא עָשָׂה כָּזֶה, אָז מַה יָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת, קִבַּלְתִּי אֶת זֶה. וְנִתְעוֹרַרְתִּי...
אָז אֲנִי זָכַרְתִּי אֶת כָּל הַחֲלוֹם, עַד הַיּוֹם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי אָז. בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע חֲלוֹם נִשְׁכָּח, בִּפְרָט צוּרָה. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכִּסֵּא עִם הַזָּקֵן וְהַזָּקָן וְהַתֵּאוּר שֶׁל הַפָּנִים, אֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עַכְשָׁו אֶת זֶה. אָז הָיָה לִי גַּעְגּוּעִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת, "אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מִי זֶה הָיָה הַזָּקֵן, אֵיזֶה גָּדוֹל, מִי הָיָה הַזָּקֵן שֶׁרָאִיתִי?"
אָז כַּנִּרְאֶה אֲנִי הָיָה לִי גַּעְגּוּעִים, נִרְדַּמְתִּי, וְאָמְרוּ לִי אוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבָה: "אֲנִי אֶקַּח סֵפֶר וַאֲנִי אֶפְתַּח, אוּלַי אֲנִי אֶמְצָא שָׁמָּה אֵיזֶה רֶמֶז מִי זֶה הַזָּקֵן". וְכָכָה עָשִׂיתִי.
נִתְעוֹרַרְתִּי וְלָקַחְתִּי סֵפֶר וּפָתַחְתִּי, זֶה הָיָה סֵפֶר 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן' בִּדְפוּס רִאשׁוֹן. פָּתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְנָתַתִּי אֶת הָעֵינַיִם עַל הַסְּעִיף הַזֶּה שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה: "שֶׁמִּי שֶׁיִּזְכֶּה, אֲנִי אֶתְרָאֶה אֵלָיו בִּדְמוּת זָקֵן!" זֶהוּ, זֶה רָאִיתִי, אָז יָדַעְתִּי כְּבָר שֶׁהַזָּקֵן הוּא רַבֵּנוּ!
חֲלוֹם כָּזֶה...