ישראל סבא · התנגדות על ספרי רבנו ז"ל
אִישׁ חָשׁוּב מְאֹד הָיָה בִּטְבֶרְיָה, הוּא הָיָה מְפֻרְסָם וְהָיָה לַמְדָּן, וַאֲנִי הָיִיתִי שְׁכֵנִים אִתּוֹ בַּיְשִׁיבָה, וְהוּא הָיָה כְּמוֹ אַדְמוֹ"ר שֶׁל הַחֲסִידִים. הֵם בָּאוּ אֵלָיו בְּכָל פַּעַם לִטְבֶרְיָה. הָיָה לוֹ שֵׁם גָּדוֹל פִּרְסוּם גָּדוֹל. וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְהָיָה אֶצְלוֹ אֵיזֶה חֲסִידִים, אֲנִי קָרָאתִי לוֹ בִּשְׁמוֹ, לֹא קָרָאתִי אוֹתוֹ בְּשֵׁם 'רַבִּי', וְאָמַרְתִּי לוֹ: "מַה יִּהְיֶה מִמְּךָ, בַּסּוֹף אַתָּה תִּהְיֶה בְּרֶסְלֵב. תִּלְמַד 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' אָז תֵּדַע מַה זֶּה בְּרֶסְלֵב".
הוּא אָהַב אֶת בְּרֶסְלֵב כְּנַפְשׁוֹ, הוּא קִנֵּא אוֹתִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ: "נוּ, מָתַי תִּהְיֶה בְרֶסְלֵב?" וְהֵם יָדְעוּ כְּבָר שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת בְּרֶסְלֵב.
אָז הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת: "מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי, מַדּוּעַ אֲנִי לֹא גִּבּוֹר, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גִּבּוֹר כָּמוֹךָ!"
הוּא אָמַר: "לֹא רַק כֶּסֶף, אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה". הוּא הָיָה מְכֻבָּד, וְאִם הוּא הָיָה בְּרֶסְלֵב אָז הָיוּ מְגָרְשִׁים אוֹתוֹ. הוּא הָיָה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְהוּא הָיָה חֲסִיד מִשֶּׁלָּהֶם וְהָיָה נֶגְדָּם, הוּא אָמַר: "לֹא, לֹא, רַק בְּרֶסְלֵב!"
פַּעַם אַחַת הוּא רָאָה מַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל, אָז הוּא הָיָה לוֹ קִנְאָה עָלַי, אָז הוּא לָקַח מִמֶּנִּי סֵפֶר 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְנִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלּוֹ בַּיְשִׁיבָה וְלָמַד בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', וְאַחַר-כָּךְ הוּא יָשַׁב בַּפֶּתַח שֶׁל הַבֵּית-כְּנֶסֶת וְלָמַד. אָז נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בַּיְשִׁיבָה: "הוּא לוֹמֵד בְּ'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'!"
אָמְרוּ לוֹ: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?"
"אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד רַק סִפְרֵי בְּרֶסְלֶב, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה!"
אָז סִפְּרוּ לְהָרַב וּלְהַגַּבָּאִים שֶׁל הַיְשִׁיבָה, אָז הֵם אָמְרוּ לוֹ: "טוֹב, אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּרֶסְלֶב, אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת. רַק תֵּדַע שֶׁאַתָּה תְּקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל בֶּער. תִּשְׁאָל אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא מְקַבֵּל, הוּא מְקַבֵּל שְׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ. אַתָּה תְּקַבֵּל שְׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל בֶּער".
אָז הוּא אָמַר לִי: "אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם, גַּם אֲנִי מְקַבֵּל עֶשְׂרִים לִירוֹת לְחֹדֶשׁ וְלֹא מַסְפִּיק לִי, מָה אֲנִי יַעֲשֶׂה עִם שְׁתֵּי לִירוֹת. אָז אִי אֶפְשָׁר", וּבְכָל פַּעַם שֶׁרָאָה אוֹתִי הוּא אָמַר לִי: "אֲנִי מְקַנֵּא אוֹתְךָ, אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן".
וַאֲנִי הָיָה לִי שְׁתֵּי לִירוֹת לְחֹדֶשׁ וְרָקַדְתִּי כָּל הַלַּיְלָה, וְנָסַעְתִּי לְמִירוֹן וְלִירוּשָׁלַיִם, וְהָיָה לִי חַיִּים טוֹבִים...
אָח שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה, אֲנִי הָלַכְתִּי לְבַקֵּר אוֹתוֹ, אָז אָמַרְתִּי לוֹ: "אִם יֵשׁ בְּךָ חַס-וְשָׁלוֹם אֵיזֶה פְּגָם, אֵיזֶה מַחֲלֹקֶת עַל רַבֵּנוּ - תַּשְׁלִיךְ אֶת זֶה!"
וַאֲנִי הֵבֵאתִי לוֹ שְׁלשָׁה סְפָרִים, 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', הַמִּכְתָּבִים 'עָלִים לִתְרוּפָה' וְ'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת', וְאָמַרְתִּי לוֹ: "אִם תַּעֲסֹק בְּאֵלֶּה הַשְּׁלשָׁה סְפָרִים אָז הַמַּחֲלָה תֵּלֵךְ וְאַתָּה תִּחְיֶה שָׁנִים רַבּוֹת".
וְאִשְׁתּוֹ יָשְׁבָה בַּשֻּׁלְחָן וְשָׁמְעָה. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁאוֹמֵר יִשְׂרָאֵל בֶּער, שֶׁיּוֹתֵר לֹא תִּהְיֶה מִתְנַגֵּד עַל בְּרֶסְלֶב".
הוּא אָמַר לִי: "טוֹב, אֲנִי יַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ לִי, אֲנִי אֶשְׁמֹר מְאֹד לִלְמֹד בְּכָל יוֹם בְּהַשְּׁלשָׁה סְפָרִים הָאֵלֶּה, רַק שֶׁאֲנִי אֶחְיֶה".
וְכָכָה הָיָה, הוּא הָיָה לַמְדָּן גָּדוֹל, הָיָה לוֹ מֹחַ טוֹב, מֹחַ גָּדוֹל, וְהוּא אָמַר לִי שֶׁזֶּה רְפוּאָה, שֶׁזֶּה מְחַיֶּה אוֹתוֹ, הוּא לָמַד בְּכָל יוֹם הַרְבֵּה בְּהַשְּׁלשָׁה סְפָרִים וְהוּא מָצָא חִיּוּת בְּכָל יוֹם יוֹם וְהוּא רָאָה שֶׁהוּא מְקַבֵּל רְפוּאָה, הוּא הָיָה חַי וְקַיָּם, בָּרִיא, בָּרִיא לְגַמְרֵי!
אַחַר-כָּךְ בָּא הָאָח הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ לְבַקֵּר אוֹתוֹ וְרָאָה הַשְּׁלשָׁה סִפְרֵי בְּרֶסְלֶב בְּבֵיתוֹ בָּאָרוֹן, הוּא יָדַע שֶׁאֲנִי מְטַפֵּל בּוֹ, אָז אָמַר: "הוֹ, מַה זֶּה, הוּא נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע, הוּא נַעֲשָׂה בְּרֶסְלֶב? אֲנִי אַרְאֶה לוֹ, אֲנִי אֶקַּח אֶת הַסְּפָרִים". אָז הוּא לָקַח אֶת הַסְּפָרִים, וְהַחוֹלֶה חַי יוֹם אֶחָד.. וְנִפְטַר! הוּא בְּלִבּוֹ הָיָה לוֹ הִתְנַגְּדוּת וְהוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר, אָז הוּא קִבֵּל הַתְקָפַת לֵב וְנִפְטַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. זֶה הַדָּבָר יָדוּעַ לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה וּלְכָל הָעִיר. וְהָאָח הַשְּׁלִישִׁי הָיָה בּוֹכֶה כָּל יָמָיו: "מֶה עָשִׂיתִי, מֶה עָשִׂיתִי!"
אֲנִי כַּמָּה שָׁנִים אָמַרְתִּי לַאַח שֶׁלּוֹ שֶׁלָּקַח אֶת הַסְּפָרִים: "תֵּן לִי אֶת הַשְּׁלשָׁה סְפָרִים, תֵּן לִי אֶת הַסְּפָרִים", וְהוּא לֹא רָצָה, הוּא לֹא נָתַן לִי...
פַּעַם אַחַת אֲנִי זוֹכֵר שֶׁרָצִיתִי לַעֲבֹד וְהָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר, וַאֲנִי הָלַכְתִּי וְהָיָה בּוֹר גָּדוֹל וְהָיָה שָׁמָּה נָחָשׁ גָּדוֹל וְעָב מְאֹד, אָמַרְתִּי: "אוּלַי זֶה חֶבֶל, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת נָחָשׁ גָּדוֹל כָּזֶה".
אֲנִי יָרַדְתִּי, וְהָיָה לְיַד הַבּוֹר נָחָשׁ!
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנִי יָצָאתִי וְנִצַּלְתִּי וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם. וְהַנָּחָשׁ, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מֶה הָיָה אִתּוֹ, אֲנִי חוֹשֵׁב.. עָב כָּזֶה צָרִיךְ לֶאֱכֹל.
הוּא גַּם-כֵּן נִפְטַר, כְּמוֹ הַנָּחָשׁ...