ישראל סבא · הסכמתו של רב משה פיינשטיין
יֵשׁ בִּבְרֶסְלֶב שֶׁהֵם אוֹמְרִים עַל הַפֶּתֶק מַה שֶּׁאוֹמְרִים, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהַגִּיד, אֲבָל הֵם אוֹמְרִים כָּכָה. יֶשְׁנּוֹ רַב מְפֻרְסָם מְאֹד בִּבְרֶסְלֵב, אֲבָל הוּא שַׁקְרָן. הוּא רָצָה לְבַטֵּל אֶת הַפֶּתֶק בִּשְׁבִיל גַּאֲוָה. אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ טוֹב, אִם אֲנִי אוֹמֵר שַׁקְרָן אֲנִי לֹא אוֹמֵר סְתָם. אֲנִי חַס-וְשָׁלוֹם לֹא אַגִּיד עַל שׁוּם בַּר-יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ. אֲבָל הוּא פָּחַד שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ יִפָּגַע, אָז הוּא חָשַׁב: "מַה זֶּה, יִשְׂרָאֵל בֶּער קִבֵּל מִכְתָּב מֵרַבֵּנוּ, וְאֵיפֹה אֲנִי, אֲנִי יֵשׁ לִי שֵׁם וּפִרְסוּם כָּזֶה", אָז הוּא אוֹמֵר שֶׁמִּשֶּׁהוּ נָתַן אֶת זֶה בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר (צוֹחֵק)...
עַל-כָּל-פָּנִים מִי שֶׁמְּקַבֵּל - מְקַבֵּל; מִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְקַבֵּל - לֹא יְקַבֵּל. לֹא מַכְרִיחִים. אֲנִי מָצָאתִי אֶת זֶה בְּנִסִּים כָּאֵלֶּה, בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְרָאִיתִי מַה שֶּׁרָאִיתִי. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי נִצַּלְתִּי מֵהַפִּרְסוּם וְהַכָּבוֹד, לֹא נִכְנַס בִּי אֵיזֶה הִתְפָּאֲרוּת, אֵיזֶה גַּדְלוּת, אֲנִי הָיִיתִי שָׁפֵל בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, זֶה רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שִׁפְלוּת כָּזֶה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְנַקֶּה אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי גַּאֲוָה, מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת, וְהוּא יְתַקֵּן אוֹתָנוּ, יְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם. כָּכָה הוּא אָמַר. אֲהָהּ! רַבִּי כָּזֶה, רַבִּי כָּזֶה...
אֲנִי יוֹדֵעַ, אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁחַס-וְשָׁלוֹם אֲנִי לֹא חָשׁוּד לְשַׁקֵּר, מַה יִּהְיֶה לִי מִזֶּה? חַס-וְשָׁלוֹם אֵין מַה לַּחֲשֹׁב עַל זֶה. אֲנִי לֹא אַגִּיד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ, שֶׁקֶר אֲנִי שׂוֹנֵא וְלֹא יָכוֹל לִסְבֹּל הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ. לֹא הִמְצֵאתִי מִלִּבִּי וּמֹחִי הַפִּתְקָא, לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה, זֶה הָיָה מֵאֵת הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם.
הַפֶּתֶק אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱמֶת! אֱמֶת רַק אֱמֶת! בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר! אָסוּר לְזַלְזֵל בָּזֶה. לְהַאֲמִין, לֹא לְזַלְזֵל, לְהַאֲמִין!
כֻּלָּם, כָּל הָעוֹלָם רְחוֹקִים מִזֶּה. אֲנִי לֹא אַסְכִּים לְזַלְזֵל בָּזֶה. לְהִזָּהֵר לְזַלְזֵל בָּזֶה. הָעוֹלָם מְזַלְזְלִים בָּזֶה, הֵם לֹא רוֹצִים לְקַבֵּל. יַגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ הָאֱמֶת. צְרִיכִים אֱמוּנָה בֶּאֱמֶת.
רַבֵּנוּ הַקָדוֹשׁ גִּלָּה מִי הוּא, הוּא נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, הוּא הָרַבִּי שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. הוּא יְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם, יְתַקֵּן כֻּלָּם. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר עַצְמוֹ, כִּי אֲפִלּוּ בְּהַתִּקּוּנִים יֵשׁ גַּם-כֵּן חִלּוּקִים, הָעוֹלָם לֹא הֶפְקֵר, לַעֲשׂוֹת חַס-וְשָׁלוֹם מַה שֶּׁרוֹצֶה וְאַחַר-כָּךְ יִרְצֶה כָּבוֹד וּפִרְסוּם?
וְזֶה נֵס שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב שֶׁפַיינְשְׁטֵיין נָתַן הַסְכָּמָתוֹ. בְּלִי זֶה הָיוּ מַחֲרִיבִים אוֹתָנוּ, כֵּן. עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ הַסְכָּמָה, הֵם מִתְרַגְּזִים וְהֵם אוֹמְרִים מַה שֶּׁאוֹמְרִים, אֲבָל לֹא בְּאֹפֶן כָּזֶה - לְהַשְׁמִיד. בָּא פַיינְשְׁטֵיין וְנָתַן הַמְלָצָה, וְזֶה עִנְיָן גָּדוֹל, זֶה "גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר!"
הֵם אוֹמְרִים מַה שֶּׁאוֹמְרִים אֲבָל לֹא כָּל-כָּךְ בְּרַעַשׁ וּבְתַקִּיפוּת, רַק בַּחֲלִישׁוּת. מַה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִצְעֹק? פַיינְשְׁטֵיין נָתַן הַסְכָּמָה! אִם לֹא זֶה לֹא הָיָה לָנוּ כְּלוּם! הֵם עָמְדוּ עָלֵינוּ בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ, לִמְחֹק אוֹתָנוּ, "מַה זֶּה, פֶּתֶק, מַה זֶּה!"
עַל-כָּל-פָּנִים הוּא צוֹעֵק פַיינְשְטֵיין, אֲבָל מִי שׁוֹמֵעַ לוֹ...
רַב משֶׁה פַיינְשְׁטֵיין הוּא כְּבָר הָיָה בְּדַרְכּוֹ, הוּא הָיָה לִיטָאִי, אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ וְהוּא לֹא הִכִּיר אוֹתִי, רַק נָתְנוּ לְהַבֵּן שֶׁלּוֹ הַמִּכְתָּב, אָז הוּא בָּא לְהָאַבָּא שֶׁלּוֹ וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. אָז הָאַבָּא, רַב משֶׁה פַיינְשְׁטֵיין, אָמַר לוֹ: "זֶה.. אַל תִּצְחַק מִזֶּה! זֶה פֶּלֶא, פֶּלֶא גָּדוֹל!"
וְאָז רַב משֶׁה פַיינְשְׁטֵיין הוּא רָצָה לִרְאוֹת אֶת הַפֶּתֶק הַמְּקוֹרִי וְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ.
הַפֶּתֶק מַזְכִּיר אוֹתָנוּ שֶׁיֵּשׁ גּוֹאֵל, שֶׁיֵּשׁ מָשִׁיחַ. אֲבָל הַיְּהוּדִים שֶׁלֹּא מַאֲמִינִים הֵם לֹא רוֹצִים לְקַבֵּל הַגְּאֻלָּה. אֲבָל רוֹאִים עַכְשָׁו שֶׁהִגִּיעַ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. זֶה רַק הַתְחָלָה, יָבוֹאוּ וְיָבוֹאוּ וְיָבוֹאוּ וְיָבוֹאוּ, אֲנַחְנוּ יְהוּדִים, הַתּוֹרָה יַעֲלֶה וְיַעֲלֶה וְיַעֲלֶה, כֻּלָּם יַעַסְקוּ רַק בַּתּוֹרָה שֶׁל רַבִּי נַחְמָן - 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', 'לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת', 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת'.
נוּ, אוּלַי יִהְיֶה בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הַשָּׁנָה? (צוֹחֵק)...