ישראל סבא · הולך וגדל
רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְהַחֲבֵרִים בִּנְסִיעָה לְקִבְרוֹת צַדִּיקִים בִּטְבֶרְיָה, מְשׂוֹחֲחִים מֵעִנְיַן הֲקָמַת בֵּית-דְּפוּס לְהַדְפָּסַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקְּדוֹשִׁים...
אַי יַי יַי.. מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר אֵיךְ הָיָה נִרְאֶה טְבֶרְיָה וִירוּשָׁלַיִם, הַיּוֹם זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ פָּרִיז, טְבֶרְיָה כְּבָר נַעֲשָׂה כְּמוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ, חֲבָל שֶׁטְּבֶרְיָה הַיּוֹם לֹא כְּמוֹ אָז. וְגַם-כֵּן תֵּל-אָבִיב הָיָה נִרְאֶה כְּמוֹ כְּפָר קָטָן שֶׁל עֲרָבִים, וְהוּא נִבְנָה לְאַט לְאַט, עוֹד בַּיִת, עוֹד בִּנְיָן, עוֹד בִּנְיָן...
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁלִּפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים נִפְתַּח בִּטְבֶרְיָה מָלוֹן עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, מָלוֹן מְיֻחָד, וַאֲנִי הָיִיתִי אוֹפֶה, אָז בַּעַל-הַמָּלוֹן רָצָה אֶת הָאוֹפֶה הֲכִי מֻמְחֶה וַהֲכִי טוֹב, וַאֲנִי הָיָה לִי מַאֲפִיָּה בִּטְבֶרְיָה, אָז אָמְרוּ לוֹ: "יֵשׁ אֶת אוֹדֶסֶר, 'מַאֲפִיַּת אוֹדֶסֶר'". אָז הוּא שָׁלַח אַחֲרַי וַאֲנִי בָּאתִי וְהוּא קָנָה אֶצְלִי לֶחֶם, חַלָּה.
נוּ, וְכֻלָּם הָיוּ מְקַנְאִים אוֹתִי, "יִשְׂרָאֵל בֶּער הַבְּרֶסְלְבֶר הוּא עָלָה לְעֵילָא לְעֵילָא. אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ עֲנִיִּים, אֵין לָנוּ כֶּסֶף, וְיִשְׂרָאֵל בֶּער הַבְּרֶסְלְבֶר יֵשׁ לוֹ מַאֲפִיָּה. רַק מַאֲפִיָּה יֵשׁ לוֹ? זֶה בֵּית-חֲרשֶׁת לְכֶסֶף", וְכֻלָּם הִתְקַנְּאוּ בִּי. וַאֲנִי יֵשׁ לִי נִסִּים שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂיתִי עִוֵּר, אֲנִי לֹא רָצִיתִי לִבְכּוֹת, לֹא רָצִיתִי שֶׁיֵּרְדוּ כָּל-כָּךְ דְּמָעוֹת - אֲנִי פָּחַדְתִּי שֶׁאֶהְיֶה עִוֵּר, חָשַׁבְתִּי: "מַה, דְּמָעוֹת כָּאֵלֶּה מֵהָעֵינַיִם זֶה נוֹרָא מְאֹד, זֶה לוֹקֵחַ הַמְּאוֹר עֵינַיִם". אֲנִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לַחֲשׂב שֶׁיִּהְיֶה דְּמָעוֹת, הַדְּמָעוֹת יָצְאוּ מֵאֲלֵיהֶן מִגֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי, "בִּשְׁבִיל מַה הַכֶּסֶף?" אֲבָל אֵיךְ עוֹצְרִים אֶת הַבְּכִי?
וּבַעַל-הַמָּלוֹן הוּא הָיָה יוֹדֵעַ סֵפֶר וְהוּא אָהַב לִשְׁמֹע דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֲנִי דִּבַּרְתִּי אִתּוֹ מֵרַבֵּנוּ וְהוּא הִתְרַשֵּׁם וַאֲנִי הָיִיתִי אֶצְלוֹ יָחִיד בָּעוֹלָם. אָז הָיָה לוֹ מְכוֹנָה כָּזוֹ שֶׁל דְּפוּס שֶׁל קוֹל, טֵייפּ, זֶה הָיָה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים וּמְכוֹנָה כָּזוֹ עָלְתָה הַרְבֵּה כֶּסֶף, אֲבָל הוּא הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, אָז הוּא אָמַר לִי: "אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה מְזַמֵּר בְּשַׁבָּת 'אֵשֶׁת-חַיִל' וּזְמִירוֹת, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ".
אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי, אֲנִי חָשַׁבְתִּי: "נוּ, הוּא רוֹצֶה רַק לִשְׁמֹעַ", אָז אֲנִי זִמַּרְתִּי 'אֵשֶׁת-חַיִל'.
אַחַר-כָּךְ בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא הוּא קָרָא אוֹתִי וּפָתַח אֶת מַכְשִׁיר הַהַקְלָטָה, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי שָׁר. אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה, מַה זֶּה!
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בָּאתִי לְמִירוֹן וּבָא אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הִירְשׁ לֵייבּ, וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם, הוּא אָמַר לִי: "מַה נִּשְׁמָע אֶצְלְךָ?"
אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי יֵשׁ לִי מַאֲפִיָּה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת!"
הוּא אָמַר לִי: "אַתָּה מְשֻׁגָּע? אַתָּה צָרִיךְ לָתֵת לְכָל טְבֶרְיָה לֶחֶם? עֲזוֹב אֶת זֶה!"
אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי, הָיִיתִי בַּעַל-חוֹב, אָז מָכַרְתִּי אֶת הַמַּאֲפִיָּה כִּמְעַט בְּחִנָּם, בְּלִי כֶּסֶף, אָמַרְתִּי: "אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָהּ!"
מָכַרְתִּי אֶת הַמַּאֲפִיָּה וּבָאתִי לִירוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה לִי כֶּסֶף וְלֹא הָיָה לִי לֶחֶם בַּבַּיִת בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, וַאֲנִי הָלַכְתִּי לָעֲבוֹדָה וְעָלְתָה עָלַי עֲגָלָה מְלֵאָה עִם לֶחֶם עַל הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל הָרַגְלַיִם, וְנִשְׁבְּרוּ כָּל הָעֲצָמוֹת, וְלֹא הָיָה לִי לֹא רֶגֶל וְלֹא כֶּסֶף וְלֹא לֶחֶם, וְנִסִּים אֵיךְ נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים!
נוּ, אֲנִי מָכַרְתִּי הַמַּאֲפִיָּה וְהַבֵּן שֶׁלִּי נַחְמָן הָיָה לוֹ מַחֲלָה קָשָׁה וְהָלַךְ כָּל הַכֶּסֶף וְנִשְׁאַר מֵהַבַּיִת רַק אֲבָנִים. לֶחֶם לֹא הָיָה וְכֶסֶף לֹא הָיָה, וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְבַקֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם, הִתְבַּיַּשְׁתִּי...
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁלֹּא הִרְגַּשְׁתִּי טוֹב עִם עַצְמִי כִּי לֹא הִצְלַחְתִּי לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, "מַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִמֶּנִּי!"
אָז עָבַרְתִּי בִּטְבֶרְיָה בַּשּׁוּק וְשָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁעוֹן שֶׁמְּעוֹרֵר טוֹב, "זֶה טוֹב בִּשְׁבִילִי". אֲבָל אֵין לִי כֶּסֶף, מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? אֲבָל קֹדֶם כֹּל נִכְנַסְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁעוֹן, נִכְנַסְתִּי וְנִתְלַהַבְתִּי: "שָׁעוֹן כָּזֶה שֶׁהוּא מְעוֹרֵר כָּל חֲמִשָּׁה רְגָעִים בְּקוֹלוֹת כָּאֵלּוּ", אָז אָמַרְתִּי לְבַעַל-הַחֲנוּת: "אֲנִי צָרִיךְ לְזֶה הַשָּׁעוֹן, אֲבָל אֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי כֶּסֶף, אֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ". אֲבָל הוּא הֶאֱמִין לִי, הוּא הֵבִין שֶׁאֲנִי לֹא אֶגְזֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַשָּׁעוֹן, אָז הוּא אָמַר: "קַח, קַח אֶת הַשָּׁעוֹן!"
אֲנִי בָּאתִי הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, "יֵשׁ לִי שָׁעוֹן כָּזֶה שֶׁהוּא יְעוֹרֵר אוֹתִי בַּחֲצוֹת לַיְלָה.."
נוּ, הִגִּיעַ זְמַן חֲצוֹת וְהַשָּׁעוֹן הָיָה מְעוֹרֵר, וַאֲנִי כָּל מַה שֶּׁהוּא מְעוֹרֵר יוֹתֵר - אֲנִי רָצִיתִי לִישֹׁן יוֹתֵר, אָז לֹא קַמְתִּי. אָמַרְתִּי עַל עַצְמִי: "רָשָׁע כָּזֶה, יֵשׁ לְךָ שָׁעוֹן כָּזֶה וְאַתָּה לֹא קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה. מַה זֶּה אִתְּךָ, מַה יִּהְיֶה מִמְּךָ!"
אָז אָמַרְתִּי: "לֹא, הַשָּׁעוֹן לֹא מַסְפִּיק, אֲנִי אֶקְנֶה שְׁנֵי פַּחִים שֶׁל נֵפְט וַאֲנִי אַעֲמִיד אֶת הַשָּׁעוֹן עַל הַפַּחִים, אָז יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל אֲפִלּוּ בְּכָל טְבֶרְיָה". אָז קָנִיתִי שְׁנֵי פַּחִים וְנָתַתִּי אֶת הַשָּׁעוֹן עַל הַפַּחִים, וְכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹרֵר אוֹתִי יוֹתֵר - אֲנִי רוֹצֶה לִישֹׁן יוֹתֵר. הָיָה כָּל-כָּךְ מָתֹק הַשֵּׁנָה...
אַחַר-כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה מֵהָרֶכֶב הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּא לִטְבֶרְיָה...
אָמְרוּ שֶׁבָּא מֵאַנְגְּלִיָּה אוֹטוֹבּוּס כָּזֶה שֶׁהוּא רָץ בִּמְהִירוּת כָּזֶה עַל הָאֲוִיר. אָז בָּאָה כָּל הָעִיר לִרְאוֹת אֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה. אָז רָאוּ שֶׁהַבַּעַל-הָרֶכֶב יָרַד מֵהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל הַמָּלוֹן וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָרֶכֶב, וְהִתְחִיל לְעוֹרֵר אֶת הָאוֹטוֹ 'לָלֶכֶת'! הֵם שָׁמְעוּ שֶׁהָאוֹטוֹ מַתְחִיל 'לָלֶכֶת', אָז רָאוּ כֻּלָּם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּכָל מָקוֹם, וְעֵינַיִם אֵין לוֹ, מַה יִּהְיֶה? נַעֲשָׂה בְּרִיחָה, כָּל אֶחָד בָּרַח שֶׁהָאוֹטוֹ לֹא יִהְיֶה עָלָיו. אֲנִי הָיִיתִי גַּם-כֵּן בְּתוֹךְ הָעִיר שֶׁדָּהֲרוּ לִרְאוֹת אֶת הַפֶּלֶא שֶׁל הָרֶכֶב. נוּ, רַק כְּשֶׁהִתְחִיל הָרֶכֶב 'לָלֶכֶת', אָז נַעֲשָׂה בְּרִיחָה כָּזוֹ...
וְגַם-כֵּן רָאִיתִי פַּעַם הָרִאשׁוֹן מְשֻׁגָּע, אַנְגְּלִי מְשֻׁגָּע...
אֲנִי הָלַכְתִּי לַיְשִׁיבָה, לְמַטָּה הָיָה מִסְעָדָה שֶׁל חַמֵּי-טְבֶרְיָה, וּכְשֶׁהָאַנְגְּלִים כָּבְשׁוּ אֶת הַתּוּרְכִּים הָיָה הַמִּשְׂרָד שֶׁלָּהֶם שָׁמָּה. אָז אֲנִי הוֹלֵךְ לַיְשִׁיבָה וַאֲנִי רוֹאֶה בַּמִּשְׂרָד שֶׁלָּהֶם שֶׁאַנְגְּלִי אֶחָד מְשֻׁגָּע הוּא מַחֲזִיק אֵיזֶה חֲתִיכַת בַּרְזֶל לְיַד הָאֹזֶן וּמְדַבֵּר וּמְצַחֵק כְּמוֹ מְשֻׁגָּע.. מַה זֶּה, מְשֻׁגָּע! אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ טֶלֶגְרַף, אֲבָל טֶלֶפוֹן לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ, אָז הוּא מַחֲזִיק חֲתִיכַת בַּרְזֵל וּמְדַבֵּר אֵלָיו וּמְצַחֵק. מַה זֶּה, לֹא מְשֻׁגָּע, עִם מִי מְדַבֵּר? אֵין אַף אֶחָד...
פַּעַם אַחַת קְרוֹבַת מִשְׁפָּחָה מִפָּרִיז בָּאָה אֵלֵינוּ, אָז הִיא מְסַפֶּרֶת לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה וּלְאִמָּא שֶׁלִּי: "אֶצְלֵנוּ בְּפָּרִיז יֵשׁ מְקָרֵר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַקֶּרַח וְלֹא צְרִיכִים לִקְנוֹת!" אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי הָלַכְתִּי לִקְנוֹת קֶרַח בְּבֵית-חֲרשֶׁת, אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה, בַּבַּיִת אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת קֶרַח?
נוּ, אֲנִי שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ: "הַבֵּית-חֲרשֶׁת לְקֶרַח הוּא גָּדוֹל וְיֵשׁ פּוֹעֲלִים, וְהַמְקָרֵר קָטָן, אֵיךְ הוּא עוֹשֶׂה קֶרַח!"
אָז הִיא אָמְרָה לִי: "אַל תִּתְפַּלֵּא, בְּבֵיתִי יֵשׁ מְקָרֵר כָּזֶה, אֲנִי יֵשׁ לִי מְקָרֵר כָּזֶה בַּבַּיִת שֶׁלִּי!"
אֲנִי לֹא רָצִיתִי לְהַאֲמִין, דָּבָר כָּזֶה? אֲבָל גַּם-כֵּן אִם הָיוּ אוֹמְרִים לִי לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁבְּרֶסְלֵב יִהְיֶה לוֹ קִיּוּם אַחֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה, הָיִיתִי חוֹשֵׁב: "מְשֻׁגָּעִים, הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה הֵם מְדַבְּרִים, אֵיךְ אֶפְשָׁר דָּבָר כָּזֶה!" הָיָה פַּחַד לִנְגֹּעַ בְּסִפְרֵי בְּרֶסְלֵב! הָיוּ מַחֲמִירִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם לֹא רָצוּ לֹא רַק לִנְגֹּעַ בַּסֵּפֶר, הֵם לֹא נָגְעוּ אֲפִלּוּ בַּשֻּׁלְחָן שֶׁהַסֵּפֶר הָיָה מוּנָח עָלָיו, הֵם הָיוּ 'מַחֲמִירִים גְּדוֹלִים'. נוּ, וְעַכְשָׁו קוֹנִים סִפְרֵי בְּרֶסְלֵב, קוֹנִים בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
אֲנִי הָיָה קָשֶׁה לִי: "טוֹב, סִפְרֵי בְּרֶסְלֵב זֶה כָּל הַגְּאֻלָּה, אֲבָל אֵיךְ יָבוֹא הַגְּאֻלָּה אִם לֹא רוֹצִים לִנְגֹּעַ בְּסֵפֶר בְּרֶסְלֵב? רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָתַי, אֵיךְ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה אִם לֹא רוֹצִים לִנְגֹּעַ בְּסִפְרֵי בְּרֶסְלֵב, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלֹא מַדְפִּיסִים, אֵיךְ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה? מַה יִּהְיֶה, מַה יִּהְיֶה!"
וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר הָיָה לוֹ מָקוֹם מְצֻיָּן - מִירוֹן, זֶה הָיָה אֶצְלוֹ הַגַּן עֶדֶן, הַגַּן עֶדֶן! נוּ, וְהוּא עָזַב אֶת מִירוֹן וְעָזַב אֶת צְפַת וְעָזַב אֶת הַמִּשְׁפָּחָה, יֵשׁ לוֹ דָּבָר אֶחָד: יִשְׂרָאֵל בֶּער! בִּטְבֶרְיָה יֵשׁ אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יִשְׂרָאֵל בֶּער, שָׁמָּה הַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ עַכְשָׁו, הוּא צָרִיךְ לְקָרֵב אוֹתִי. וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ בְּהַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא קָנָה אֶת הַלֶּחֶם וְאָכַל אֶצְלֵנוּ: "זֶה מִן הַשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ אֶתְכֶם אֵלַי, אֲנִי עוֹבֵר עָלַי מִלְחָמוֹת קָשׁוֹת, אֲנִי צָרִיךְ מִי שֶׁיַּדְרִיךְ אוֹתִי. אֲנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁלֹּא תַּעַזְבוּ אוֹתִי!"
עָבַר הַזְּמַן וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁכֻּלָּם מִתְבַּיְּשִׁים, כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר הַזְּמַן יוֹתֵר - בְּרֶסְלֵב נַעֲשֶׂה חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, הוֹלֵךְ וְגָדֵל!
מַדְפִּיסִים, מַדְפִּיסִים וְקוֹנִים, זֶה סִימָנִים עַל הֶעָתִיד. אֲבָל הַבְּחִירָה עֲדַיִן יֶשְׁנָּה, מָשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא. רַק אוֹמְרִים מָשִׁיחַ בָּא, אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יִהְיֶה עוֹלָם אַחֵר, עוֹלָם כָּזֶה.. עוֹלָם חָדָשׁ. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה עוֹלָם חָדָשׁ לְגַמְרֵי, עוֹלָם שֶׁל רַבֵּנוּ!
בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכִים לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל דִּבּוּרִים כְּאֵלֶּה, זֶה כְּבָר הַגְּאֻלָּה. כָּל הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּרַבֵּנוּ, הַכֹּל, הַכֹּל, בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְהַכֹּל. כֵּן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִי אֵיךְ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה, אֵין סְפָרִים לִקְנוֹת, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ אֵיזֶה סֵפֶר אָז מְפַחֲדִים לִנְגֹּעַ, אוּלַי יַחְשְׁדוּ בּוֹ שֶׁהוּא נוֹטֶה לִבְרֶסְלֵב, אָז אֵיךְ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה? אֲבָל אֲנִי לֹא נִתְיָאַשְׁתִּי, אֲנִי הָיָה לִי כִּסּוּפִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ שֶׁלִּבִּי אוֹמֵר לִי: "לֹא, לֹא, אַל תִּתְיָאֵשׁ. יָבוֹא הַזְּמַן!"
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בִּבְנֵי-בְּרַק בַּסֻּכָּה וּמְדַבְּרִים דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה שֶׁזֶּה הַמְתָּקָה לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל בְּנֵי-בְּרַק, לְכָל יְרוּשָׁלַיִם, לְכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְכָל הָעוֹלָם. כָּל דִּבּוּר שֶׁמְּדַבְּרִים מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא הַמְתָּקָה גְּדוֹלָה לְכָל הָעוֹלָם!
אוֹי וֵוי, אוֹי וֵוי, מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, מַה שֶּׁיֵּשׁ, מַה שֶּׁיֵּשׁ.. פֶּלֶא כָּזֶה כְּמוֹ רַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם. כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו זֶה כָּל תִּקְוָתֵנוּ וְכָל חִיּוּתֵנוּ וְכָל יְשׁוּעָתֵנוּ וְכָל חַיֵּינוּ, הַכֹּל.
הַלְוַאי, יִהְיֶה זְמַן שֶׁכָּל הָעוֹלָם יִתְקַשְּׁרוּ וְיִתְקָרְבוּ לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְיִמְסְרוּ נַפְשָׁם לְקַיֵּם כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁגִּלָּה בִּסְפָרָיו, כִּי זֶה כָּל תִּקְוָתֵנוּ וְכָל חִיּוּתֵנוּ. הָעוֹלָם עוֹד לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל הוּא יֵדַע. הָאֱמֶת לֹא מִתְבַּטֵּל, הָאֱמֶת נַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר חָזָק...