אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › בוא אלי

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · בוא אלי

להתפלל באמונה

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרֵר נִגּוּן שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בַּר נַחְמָן,

"בְּךָ רַבֵּנוּ נָגִילָה, בְּךָ רַבֵּנוּ נִשִׂמְחָה,

בְּךָ רַבֵּנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ.."

הוֹי, אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים טִפָּה מִן הַיָּם אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְרַמֵּז לָנוּ בִּרְמָזִים קְצָרִים, מְרַמֵּז לָנוּ: שִׂמְחָה, שִׂמְחָה, שִׂמְחָה, שִׂמְחָה. רִקּוּדִים, רִקּוּדִים, רִקּוּדִים.

רַבִּי אַבְרָהם בַּר נַחְמָן הוּא עָשָׂה נִגּוּנִים, הוּא הָיָה אִישׁ קָדוֹשׁ צַדִּיק, אִישׁ אֱמֶת, אֱמֶת בָּרוּר, לֹא שֶׁקֶר. הוּא עָשָׂה בְּכָל פַּעַם נִגּוּן אַחֵר. זֶה הַנִּגּוּן שֶׁל רַבִּי אַבְרָהם בַּר נַחְמָן, הָעוֹלָם לֹא יוֹדְעִים, הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הָיָה קַיָּם. לֹא, רַבִּי אַבְרָהָם בַּר נַחְמָן הוּא גִּלָּה אֶת הַנִּגּוּן הַזֶּה. הֵבִיאוּ נִגּוּן חָדָשׁ וְהוּא שָׁמַע אֶת הַנִּגּוּן, אָז הוּא לָקַח אֶת הַנִּגּוּן, "זֶה טוֹב בִּשְׁבִיל לְנַגֵּן 'בְּךָ רַבֵּנוּ נִשִׂמְחָה'", וְהוּא הוֹסִיף אֶת הַמִּלִּים וְעַד הַיּוֹם נִשְׁאָר הַנִּגּוּן וְכָל הָעוֹלָם מְנַגְּנִים עַכְשָׁו "בְּךָ רַבֵּנוּ נָגִילָה", הֵם יוֹדְעִים שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הוּא שֶׁל בְּרֶסְלֵב!

הוּא הִכְנִיס חִיּוּת לָרְחוֹקִים, חָפְשִׁיִּים. הוּא הִכְנִיס בָּהֶם אוֹר גָּדוֹל. אֲפִלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ, אֲבָל בְּרַבֵּנוּ - "בְּךָ רַבֵּנוּ נָגִילָה". זֶה מַשְׁמָעוּת הַרְבֵּה, אֲנַחְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ - אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה, שׁוּם תַּקָּנָה, שׁוּם רְפוּאָה, אֵין רְפוּאָה! מַה, לְמַחֲלוֹת כָּאֵלֶּה יֵשׁ רְפוּאָה? אֲבָל הוּא, רַבִּי אַבְרָהָם בַּר נַחְמָן, הוּא מָצָא שֶׁרַבֵּנוּ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת כָּל הַמַּחֲלוֹת, אָז הוּא לָקַח אֶת זֶה הַנִּגּוּן וְהוּא הֵאִיר בְּלִבֵּנוּ אוֹר גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם, אָז כְּבָר יְכוֹלִים לִשְׂמֹחַ - "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ!"

אִם לֹא - הָיָה כָּל הָעוֹלָם חֻרְבָּן! הָיָה מִתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם בִּכְפִירָה וְלֹא הָיָה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, בְּדִבּוּר אֶחָד שֶׁלּוֹ הוּא מַכְנִיס אֱמוּנָה בְּכָל הָעוֹלָם, מַכְנִיס תִּקּוּנִים בְּכָל הָעוֹלָם, רְפוּאוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, יְשׁוּעוֹת בְּכָל הָעוֹלָם, לְכָל אֶחָד. בּוֹא אֵלַי, רַק בּוֹא אֵלַי.. לְאוּמַן!

אוֹי, אֲנַחְנוּ מִצַּד אֶחָד נָפַלְנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מְאֹד, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה לָנוּ אֶת זֶה, הוא גִּלָּה שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם אֶפִּיקוֹרְסוּת, כְּפִירָה. זֶה חַס-וְשָׁלוֹם יוֹתֵר גָּרוּעַ מִן הַכֹּל - אֵין אֱמוּנָה, כְּפִירָה. אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁמֻּכְרָח לָרֶדֶת לְזֶה הָעוֹלָם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֶה הָרוֹפֵא! הוּא יָכוֹל לְהָאִיר בָּנוּ אֱמוּנָה וּתְשׁוּבָה וּרְפוּאוֹת, לְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ.

בְּכָל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ הוּא יָכוֹל לִכְבּשׁ כָּל הָעוֹלָם!

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא רַק מְחַזֵּק אוֹתָנוּ, מְחַיֶּה אוֹתָנוּ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, "אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן". מִי מְתַקֵּן? רַבֵּנוּ! הוּא גִּלָּה אֶת זֶה, "קִלְקַלְתָּ? בֹּא אֵלַי - אֲנִי אֲתַקֵּן!"

הַלּוֹמְדִים הֵם לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, רַק גַּאֲוָה וְכָבוֹד וְכֶסֶף, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא רַק אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. וְהוּא רוֹפֵא אוֹתָנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ, רַק בּוֹא אֵלַי, אֲנִי יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אוֹתְךָ...

אֵיךְ כָּאן אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לְיוֹתֵר מִכָּל הַדּוֹרוֹת, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עוֹד לֹא נִתְגַּלָּה בָּעוֹלָם, הוּא הָיָה בַּשָּׁמַיִם, אֲבָל פֹּה הוּא הָיָה רָחוֹק מְאֹד. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא רָאָה מַחֲלוֹת כָּאֵלֶּה כְּמוֹ בְּדוֹרוֹת הָאֵלּוּ וְרַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אוֹתָם, "בְּךָ רַבֵּנוּ נָגִילָה, בְּךָ רַבֵּנוּ נִשְׂמְחָה".

לוּלֵא רַבֵּנוּ, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי חַס-וְשָׁלוֹם לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ כְּלוּם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִן הַתּוֹרָה, מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. אוֹי, רַק בֹּא אֵלַי, תִּתְקָרֵב אֵלַי, אֲנִי עָשִׂיתִי 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', בִּשְׁבִילְךָ, פְּלָאוֹת כָּאֵלּוּ, מְתִיקוּת כָּזֶה, בְּכָל שִׂיחָה הוּא כּוֹלֵל כָּל הַתּוֹרָה!

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר אֶת זֶה. מָה, אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה? רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁזֶּה אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן!

וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּבַשׁ כָּל הָעוֹלָם, נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, זֶה תּוֹרָה שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, מִי יָדַע מִזֶּה בָּעוֹלָם? שׁוּם צַדִּיק לֹא גִּלָּה אֶת זֶה, לֹא יָדַע מִזֶּה. לֹא רָשׁוּם בְּשׁוּם גְּמָרָא מַה זֶּה נַ נַחְ. רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ גִּלָּה אֶת זֶה, שֶׁהוּא נַחְמָן, זֶה פֵּרוּשׁ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן, תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת!

שׁוּם צַדִּיק לֹא יָדַע מִזֶּה, מַה זֶּה נַחְמָן, עַכְשָׁו רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ מְגַלֶּה לָנוּ מַה זֶּה נַחְמָן - נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, בָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה וְכָל הָאֱמוּנָה וְכָל הָאֱמֶת וְכָל הָאוֹרוֹת!

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ גִּלָּה זֶה, עוֹד לֹא הָיָה שׁוּם הִתְגַּלּוּת מִזֶּה בָּעוֹלָם, עַכְשָׁו הוּא בְּעַצְמוֹ גִּלָּה מִי הוּא זֶה - נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן, אַתֶּם יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן...

יֵשׁ כְּבָר 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת', עַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה, הִתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר קְצָת פִּרְסוּם רַבֵּנוּ. מִשֶּׁהוּא שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה, פֶּתֶק מִן הַשָּׁמַיִם? לֹא שָׁמַעְנוּ אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם פֶּתֶק כָּזֶה, "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי". נוּ, זֶה דָּבָר חָדָשׁ, נִגּוּן חָדָשׁ בָּעוֹלָם - נַ נַחְ. כָּל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲלִים "מַה זֶּה נַ נַחְ?" הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה, אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה אֶת זֶה - שֶׁהוּא זֶה נַ נַחְ!

כֻּלָּם יִתְפַּלְּאוּ: "מַה זֶּה נַ נַחְ?" כָּל הַחֲכָמִים, הַחִילוֹנִיִּים, הַחִילוֹנִיִּים כָּל הָעוֹלָם, לֹא יוֹדְעִים מַה שֶּׁזֶּה - נַ נַחְ. וּלְאַט לְאַט הֵם יֵדְעוּ, הֵם יִשְׁאֲלוּ: "מַה זֶּה, אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מַה זֶּה נַ נַחְ, אֵיזֶה נִגּוּן זֶה?" וּכְשֶׁהֵם יֵדְעוּ וְיִתְקָרְבוּ לְרַבֵּנוּ, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה עוֹלָם חָדָשׁ!

יֵשׁ חָדָשׁ, כָּל הָעוֹלָם שׁוֹאֵל: "מַה זֶּה נַ נַחְ, עוֹד לֹא שָׁמְעוּ נִגּוּן כָּזֶה". הַלּוֹמְדִים, הַחֲסִידִים, הֵם מַקְשִׁים: "מַה זֶּה, מַה זֶּה נַ נַחְ?"

יְרוּשָׁלַיִם, מֵאָה שְׁעָרִים וְכָל הָעוֹלָם יִשְׁאֲלוּ: "אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָדַעַת מַה זֶּה נַ נַחְ, יֵשׁ לְךָ נִגּוּן כָּזֶה, נִגּוּן פֶּלֶא כָּזֶה, מַה זֶּה?"

זֶה נִגּוּן עוֹלָמִי - נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, זֶה "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד", הַנִּגּוּן הַזֶּה הוּא בְּלִי סוֹף. כָּל הָעוֹלָם מְשׁוֹרְרִים אֶת זֶה, כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ גּוֹיִים מְשׁוֹרְרִים אֶת זֶה. רוֹאִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים אֶת הַנִּגּוּן הַזֶּה, אֲנָשִׁים בָּאִים וּמְסַפְּרִים: "שָׁמַעְנוּ נִגּוּן כָּזֶה, נַ נַחְ", מִתְמַלֵּא כָּל צָרְפַת וְכָל אַנְגְלִיָּה בְּנַ נַחְ. אִיטַלְיָה, סִין, וְכָל הַמְּדִינוֹת, הֵם יִשְׁאֲלוּ: "מַה זֶּה נַ נַחְ?" אֵין לָהֶם שׁוּם שְׁאֵלָה לִשְׁאֹל, רַק עַל נַ נַחְ: "מַה זֶּה נַ נַחְ?"

זֶה הַנִּגּוּן, אַתֶּם יוֹדְעִים מַה זֶּה נִגּוּן נַ נַחְ? זֶה נִגּוּן שֶׁהוּא מְסֻגָּל לְרַפְּאוֹת כָּל הַמַּחֲלוֹת, הוּא יָכוֹל לְכָל דָּבָר!

כֵּן, כֵּן, נַ נַחְ, לְהַגִּיד בִּתְמִימוּת, בִּפְשִׁיטוּת, בֶּאֱמוּנָה. נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַן, זֶה קַל מְאֹד לְהַגִּיד. הֵם רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם מַחֲלָה כָּזֶה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה, סַרְטָן, סַרְטָן כָּזֶה.. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר לַמַּחֲלָה: "תֵּלְכִי מִכָּאן!" אָז הַחוֹלֶה נַעֲשֶׂה חָדָשׁ!

"מַה זֶּה, מַה קָּרָה, אֵיפֹה הָלְכָה הַמַּחֲלָה?"

וַאֲנַחְנוּ מְשׁוֹרְרִים נַ נַחְ...

אֲנִי רָאִיתִי מַה זֶּה, רָאִיתִי רַבָּנִים מְפֻרְסָמִים; וְרָאִיתִי אֶחָד, בֶּן-אָדָם אֶחָד - רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר!

רָאִיתִי מַה זֶּה הָעוֹלָם, וּמַה זֶּה בְּרֶסְלֵב. רָאִיתִי אֶת שְׁנֵיהֶם, זֶה וְזֶה, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאֲנִי חָי וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא כָּבַשׁ אֶת כֻּלָּם, אֶת כָּל הָעוֹלָם. בְּדִבּוּר אֶחָד שֶׁלּוֹ הוא כּוֹבֵשׁ כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַטּוֹב, הַכֹּל!

אֲנַחְנוּ, כַּמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מֵרַבֵּנוּ - כָּכָה הַיֵּצֶר הָרָע הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק וְנֶעֱלָם! רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוֹרֵג אותוֹ עִם כָּל הַחַיָּלִים שֶׁלּוֹ.

אֲנִי זָכִיתִי לִרְאוֹת בְּעֵינַי וּבְלִבִּי, וּמַה שֶּׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה, תְּפִלָּה כָּזוֹ, עֲבוֹדַת הַשֵּׁם כָּזֶה, אֱמוּנָה כָּזֶה, אֱמֶת כָּזֶה.. לֹא רוֹאִים, מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם לֹא הָיָה כָּזֶה. רַק עַכְשָׁו מַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת - נַ נַחְ!

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ קְרוֹבִים וּסְמוּכִים אֶל הַגְּאֻלָּה, עַד הַיּוֹם הַגְּאֻלָּה הָיְתָה "מָשִׁיחַ, מָשִׁיחַ", הַיּוֹם הוּא מִשְׁתַּנֶּה. עַד הַיּוֹם הָיָה הַדִּבּוּר: "מָשִׁיחַ, מָשִׁיחַ, מָשִׁיחַ", וְהַיּוֹם הוּא נַ נַחְ! (צוֹחֵק)...

נָשִׁיר וְנִרְקֹד וְנַעֲשָׂה בְּכֹחַ כָּל מִינֵי שִׂמְחָה, וְלֹא מַסְפִּיק עַל דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל רַבֵּנוּ. זֶהוּ כֹּחַ כָּזֶה, זֶה חָדָשׁ, מָשִׁיחַ יִהְיֶה חָדָשׁ. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּבָר הֵבִיא אֶת מָשִׁיחַ, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד שֶׁהָיָה מָשִׁיחַ וְקָרָא אוֹתוֹ בַּבְּרִית מִילָה, נָתַן לוֹ אֶת הַשֵּׁם 'שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם'. הוּא הָיָה מָשִׁיחַ, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. מַה זֶּה שְׁלֹמֹה? שְׁלֹמֹה זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְאֶפְרַיִם זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְהַבֵּן נִפְטַר...

אֲבָל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ יְתַקֵּן הַכֹּל, הוּא יְתַקֵּן אוֹתָנוּ, אֶת כָּל הָעוֹלָם, הוֹ.. מַה שֶּׁיִּהְיֶה, אֵיזֶה עוֹלָם יִהְיֶה כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּבָר גִּלָּה הַקֵּץ, יֵשׁ סֵפֶר אֶצְלֵנוּ מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ 'מְגִלַּת סְתָרִים', בּוֹ גִלָּה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּאֵיזֶה שָׁנָה, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ וּבְאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא מָשִׁיחַ, וְאֵיךְ יִהְיֶה הַבִּיאָה שֶׁלּוֹ וּמַה יִּהְיֶה כְּשֶׁיָּבוֹא, הַכֹּל. זֶה סוֹד מִכָּל הָעוֹלָם, זֶה סוֹד נוֹרָא מְאֹד, סוֹד הַגְּאֻלָּה. דָּבָר שֶׁהָיָה בְּסוֹד, לֹא הָיָה מְפֻרְסָם, רַק רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָה אֶת זֶה בַּסֵּפֶר וְשׁוּם אָדָם לֹא יוֹדֵעַ, רַק רַבֵּנוּ וְרַבִּי נָתָן!

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה הַכֹּל, וְאִם הוּא גִּלָּה - אָז זֶה הֲלָכָה כְּרַבִּי נַחְמָן. אֲבָל זֶה נֶעֱלָם מֵאִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים. זֶה נִכְתָּב - גַּם-כֵּן טוֹב, זֶה נִכְתַּב בְּרָאשֵׁי תֵיבוֹת, כָּל סֵדֶר בִּיאַת הַגּוֹאֵל, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה וְרַבִּי נָתָן כָּתַב אֶת זֶה. יֵשׁ אֵצֶל הַחֲבֵרִים שֶׁל רַבֵּנוּ, הַתַּלְמִידִים שֶׁל רַבֵּנוּ, אֶת הַסֵּפֶר בְּקִצּוּר. עַל-כָּל-פָּנִים אֲנִי יוֹדֵעַ מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ סֵפֶר שֶׁשְּׁמוֹ 'מְגִלַּת סְתָרִים'.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְרַבִּי נָתָן הֵם יָדְעוּ הַכֹּל, אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, רַק רַבִּי נָתָן הוּא שָׁמַע מֵרַבֵּנוּ הַסּוֹד הַזֶּה מָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ וְאוּלַי עוֹד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, לֹא יוֹתֵר. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ וְגַם הַתַּלְמִידִים שֶׁל רַבִּי נָתָן גַּם-כֵּן לֹא יוֹדְעִים טִפָּה מִן הַיָּם. זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ - בְּחֹדֶשׁ נִיסָן יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה, הוּא יָבוֹא בְּחֹדֶשׁ נִיסָן. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת: "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וּבְנִיסָן נִגָּאֵל", הַגְּאֻלָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּנִיסָן וְגַם עַכְשָׁו יִהְיֶה בְּנִיסָן. אֲבָל הַיּוֹם וְהַשָּׁנָה לֹא יוֹדֵעַ. אֲבָל כָּתוּב בְּהַפֶּתֶק: "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַייעֶרְל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען (הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ)". זֶה פֶּלֶא כָּזֶה "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי", בְּכָל הַמִּכְתָּבִים שֶׁל רַבֵּנוּ לֹא נִכְתַּב "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי". עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם מִכְתָּב כָּזֶה "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי?" זֶה פֶּלֶא נוֹרָא מְאֹד.

נוּ, "בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען", אֲנִי מֻכְרָח לִהְיוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁמָּה בָּאָרֶץ, כֻּלָּם, לֹא נִשְׁאַר - רַק אֲנִי לְבַדִּי. אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁמִּתְפַּלְּאִים: "מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן? לֵךְ כְּבָר, אַתָּה לֹא מִשֶּׁלָּנוּ, אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁמָּה, שָׁמָּה הַמָּקוֹם שֶׁלְּךָ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?"

נוּ, זֶה הַתֵּרוּץ: בְּהַמִּכְתָּב שֶׁל רַבֵּנוּ כָּתוּב "עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", אָז אֲנִי מְחַכֶּה עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה, לֹא שָׁמָּה. נְחַכֶּה ונִרְאֶה!

אֲנִי רוֹאֶה שֶׁזֶּה לֹא הֶפְקֵר, עַכְשָׁו הוּא זְמַן הַגְּאֻלָּה, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר לִי בַּמִּכְתָּב: "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", כַּנִּרְאֶה בָּזֶה שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, אֲנִי אֶחְיֶה! אֲנִי אֶחְיֶה עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ! אַחַר-כָּךְ אֲנִי גַּם-כֵּן אֶחְיֶה. אָז אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַד הַסּוֹף, מָשִׁיחַ יָבוֹא וִיקַבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב...

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה