אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › "אשת-חיל מי ימצא"...

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · "אשת-חיל מי ימצא"...

'אשת-חיל'

"טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ.." אַיי יַי יַי, יְכוֹלִים לִגְוֹעַ, אֵיזֶה סְחוֹרָה יֵשׁ לָנוּ.

"לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ.." לֹא יִכְבֶּה אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה נֵרָהּ.

"כַּפָּהּ פָּתְחָה לֶעָנִי.." אַתָּה עָנִי? כַּפָּהּ פָּתְחָה לֶעָנִי, הִיא נוֹתֵן הַכֹּל. וְיֵשׁ עוֹד - "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן", עָנִי וְאֶבְיוֹן זֶה תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת - עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְהִיא לֹא עוֹזֵב אַף עָנִי וְאֶבְיוֹן.

"לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג.." אֵין פַּחַד! שֶׁלֶג? לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ, מַדּוּעַ? "כִּי כָּל בֵּיתָהּ", זֶה כָּל בֵּיתָהּ, "לָבוּשׁ שָׁנִים".

מַה זֶּה שָׁנִים? שְׁנַיִם! אִם עוֹד לֹא זָכִיתִי - אָז עוֹד פַּעַם, שְׁנַיִם.

"כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים" - אָז אֵין פַּחַד. שְׁנַיִם, אַל תִּקְרָא 'שָׁנִים' אֶלָּא 'שְׁנַיִם'. שְׁנַיִם זֶה בְּלִי סוֹף!

"עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.." עֹז וְהָדָר - כָּל הַמַּעֲלוֹת. "עֹז" הוּא חָזָק, "וְהָדָר" הוּא יָפֶה. יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁהִיא חָזָק אֲבָל לֹא יָפֶה, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁהִיא יָפָה מְאֹד אֲבָל לֹא חָזָק. אֲבָל אֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ "עֹז וְהָדָר" - גַּם חָזָק וְגַם יָפֶה!

"לְבוּשָׁהּ" זֶה הַלְּבוּשׁ, הַלְּבוּשׁ הָרוּחָנִי שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שֶׁל הַלֵּב.

"וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.."הוֹ, הוֹ, "וַתִּשְׂחַק" שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְמָקוֹם קָדוֹשׁ, לְמְקוֹם פֶּלֶא כָּזֶה...

אוֹי, כָּל פָּסוּק - זֶה עֹז וְהָדָר!

"פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה", עַל-יְדֵי שֶׁהַמּוֹכִיחַ, הָאֵשֶׁת-חָיִל, פּוֹתֵחַ אֶת הַפֶּה, עַל-יְדֵי זֶה נִתְגַלָּה חָכְמָה, "וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ", תּוֹרַת חֶסֶד - לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים. יֵשׁ חֶסֶד וְחֶסֶד וְחֶסֶד, אֲבָל "אַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה", הָאֵשֶׁת-חָיִל.

יֵשׁ חֶסֶד, וְיֵשׁ אֱמֶת, אֱמֶת, אֱמֶת, וֶאֱמֶת, וְזֶה אֱמֶת עוֹלֶה עַל הַכֹּל!

"פִּיהָ פָּתְחָה.." הַדִּבּוּר לֹא יָכוֹל לְהִפָּרֵד, עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה" כְּשֶׁהִיא רַק פּוֹתַחַת אֶת הַפֶּה - תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה חָכְמָה כָּזֶה, 'נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה'.

נוּ, וּמַה זֶּה חָכְמָה?

"וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ", לַעֲזֹר לָנוּ, חֶסֶד. לַעֲזֹר לָנוּ.

"פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה", אָז כָּל הָעִיר, כְּבָר כֻּלָּם, כָּל הַמִּתְנַגְּדִים נָפְלוּ וְנִתְבַּיְּשׁוּ, רַק לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר.

"פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ", הַמִּתְנַגְּדִים הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה, אֵיפֹה הַפֶּה? הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' הַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', אוֹי אַשְׁרֵינוּ! מַה, מַדּוּעַ אַתָּה בְּעַצְבוּת? יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה כָּזֶה...

"לֶחֶם עַצְלוּת - לֹא תֹאכֵל", רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה.

אַיי אַיי אַיי, אֵיזֶה אֵשֶׁת-חַיִל...

בָּרוּךְ הַשֵּׁם מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ, 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' הַתּוֹרוֹת וְהַדִּבּוּרִים, כָּל רֶגַע דִּבְרֵי הַשֵּׁם. אֲפִלּוּ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְכָל הַצַּדִיקִים לֹא הִשִּׂיגוּ מַה שֶּׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִשִּׂיג, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זֶה עִנְיָן מְיֻחָד, עוֹלֶה עַל הַכֹּל, "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל, וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה".

אַיי, לְהַרְגִּישׁ אֵיזֶה חֹזֶק, אֵיזֶה גְּבוּרָה, "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן".

נוּ, נוּ, הַפָּסוּק מַמָּשׁ מְבַקֵּשׁ: "אֵיךְ יְכוֹלִים לָלֶכֶת מִמֶּנִּי וּלְהַמְשִׁיךְ הַלְאָה?"

אוֹי יוֹי יוֹי, צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהֶם הֵם נָתְנוּ לָנוּ בְּחִנָּם!

רַבִּי יִשְׂרָאֵל אָמַר "עֹז וְהָדָר", וְכָל מִי שֶׁשָּׁמַע אֵלֶּה הַדִּבּוּרִים "עֹז וְהָדָר" הוּא לֹא יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ לְעוֹלָם, לְנֶצַח נְצָחִים!

אַיי, כָּל נִגּוּן הָיָה לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁמַיִם, "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ.." אֲנַחְנוּ רָקַדְנוּ וְקִבַּלְנוּ כָּל הָאֲבָנִים שֶׁהָיָה שָׁם. כֵּן, הָיוּ אוֹמְרִים עָלֵינוּ: "מָה, הֵם מְשֻׁגָּעִים, הֵם רוֹקְדִים!" אֲנַחְנוּ נִרְאֶה, רַק סַבְלָנוּת, אֲנַחְנוּ נִרְאֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם, אֵיזֶה אוֹר, אֵיזֶה שִׂמְחָה, אֵיזֶה חַיִּים שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם. הָעוֹלָם הַזֶּה לֹא כְּלוּם!

מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', תּוֹרוֹת כָּאֵלֶּה, דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה.. עוֹד לֹא הָיָה פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם. זֶה כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה! כָּל דִּבּוּר שֶׁל רַבֵּנוּ הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה וְכָל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל!

אֲבָל קָרוֹב הַזְּמַן שֶׁזֶּה יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, מַה שֶּׁיִּהְיֶה, מַה שֶּׁיִּהְיֶה...

אַיי, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאַר בַּחַיִּים!

כְּשֶׁהוּא הָיָה אוֹמֵר: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה", הוּא רָצָה חָכְמָה, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הוּא נִשְׁאַר בַּחַיִּים.

"וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ", אֵיפֹה אֲנִי? יֵשׁ כְּבָר תּוֹרַת חֶסֶד כָּזֶה...

יֵשׁ לָנוּ כְּבָר כָּל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, יֵשׁ לָנוּ כְּבָר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם וְהוּא נָתַן לָנוּ 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן', 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', 'חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן', שִׂיחוֹת כָּאֵלּוּ, מַה שֶּׁזֶּה.. כָּל דִּבּוּר שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ - נִבְרָא עוֹלָם חָדָשׁ!

הָעוֹלָם יִהְיֶה עוֹלָם אַחֵר...

מִי רָאָה מַה שֶּׁעֵינַי רָאוּ? אִישׁ אֶחָד בָּעוֹלָם שֶׁהוּא צָחַק מִכֻּלָּם, מִכָּל הָרַבָּנִים, מִכֻּלָּם. הוּא צָחַק מֵהֶם בַּלֵּב, אֲבָל הֵם הִרְגִּישׁוּ. הוּא אֱמֶת.. יָחִיד בָּעוֹלָם!

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה