אור ברסלב
ספר ישראל סבא ישראל סבא › אמונה ובנים

ספר ישראל סבא

ישראל סבא · אמונה ובנים

תפלה להולדה בנקל

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרֵר וּמְשׂוֹחֵחַ עִם הַחֲסִידִים, לְאַחַר בְּרִית-מִילָה שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאִי בְּמִירוֹן...

אוֹי אוֹי, אֵיזֶה שִׂמְחָה, אֵיזֶה שִׂמְחָה...

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת: "אֱמוּנָה - גִּימַטְרִיָּה בָּנִים", אֱמוּנָה - זֶה בָּנִים!

יִהְיֶה בָּנִים, אִם יֵשׁ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם, לְקַיֵּם הַתּוֹרָה, לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ תְּשׁוּבָה וְנִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה, אָז אֱמוּנָה - גִּימַטְרִיָּה בָּנִים, מִזֶּה יִהְיֶה נַעֲשָׂה בָּנִים.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁהַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' מְסֻגָּל לְאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁתִּקְרָא הַמַּעֲשִׂיּוֹת הָאֵלּוּ, אָז זֶה סְגֻלָּה לְבָנִים, כֵּן. הוּא אָמַר: "אֲנִי אָמַרְתִּי הֵפֶךְ מֵהָעוֹלָם, הָעוֹלָם אוֹמְרִים: 'פוּן זָאגִין וֶוערְט מֶען נִישְׁט טְרָאגִין' ("מִסִּפּוּרִים לֹא נִהְיִים בְּהֵרָיוֹן"), וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁזֶּה אֲמִירַת הַמַּעֲשִׂיּוֹת - יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בָּנִים!"

הָיָה מַעֲשֶׂה, חָסִיד אֶחָד הוּא הָיָה חֲבֵרִי, וְשֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי הַחֲתוּנָה לֹא הָיָה לָהֶם בָּנִים, אָז הֵם הָיוּ מֻדְאָגִים מְאֹד, אָז זֶה הָיָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל כָּל אֶחָד בָּא לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹת מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחָאִי. וַאֲנִי הָיִיתִי בְּכָל חֹדֶשׁ אֱלוּל תָּמִיד בְּמִירוֹן, אָז הָאִמָּא שֶׁלּוֹ הִיא בָּאָה אֵלַי וְאָמְרָה לִי: "הַבֵּן שֶׁלִּי אֵין לוֹ בָּנִים זֶה כְּבָר שֵׁשׁ שָׁנִים. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ שֶׁתִּתְפַּלֵּל וְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁתּוּכַל".

אָז אָמַרְתִּי לָהּ: "רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁזֶּה הַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִים לִפְקֹד עֲקָרוֹת!"

אָז אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁתִּקְנֶה הַסֵּפֶר מַעֲשִׂיּוֹת וּשְׁנֵיהֶם יִקְרְאוּ בּוֹ - הַבֵּן וְהָאִשָּׁה. אָז הִיא עָשְׂתָה כָּכָה, וְהִיא סִפְּרָה לִי שֶׁהָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג אֶת הַסֵּפֶר 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת'. זֶה כְּבָר מַעֲשֶׂה שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁנָה, זֶה לֹא כְּמוֹ הַיּוֹם שֶׁהוֹלְכִים לַחֲנוּת וְקוֹנִים, אָז לֹא הָיָה לְהַשִּׂיג אֶת הַסֵּפֶר. אָז הִיא בִּקְּשָׁה, בִּקְּשָׁה.. עַד שֶׁמָּצְאָה סֵפֶר מַעֲשִׂיּוֹת, וּבַשָּׁנָה הַזּוֹ הֵם נִפְקְדוּ בְּבֵן!

הִיא בָּאָה אֵלַי לְמִירוֹן בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אַחֲרֵי שָׁנָה וְאָמְרָה לִי: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם הַבֵּן שֶׁלִּי נוֹשַׁע. תּוֹדָה רַבָּה!"

כֵּן, לִקְרֹא בַּ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' בְּוַדַּאי בְּהִתְעוֹרְרוּת, בֶּאֱמוּנָה, בֶּאֱמֶת, זֶה סְגֻלָּה לְבָנִים, כָּכָה אוֹמֵר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ סִפֵּר אֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּאִידִישׁ, זֶה הַמָּקוֹר, אָז יוֹתֵר טוֹב מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אִידִישׁ - שֶׁיִּקְרָא בְּאִידִישׁ, אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא בְּאִידִישׁ אָז לִקְרֹא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הוּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאִידִישׁ, זֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר.

אֲנִי קָרָאתִי בְּיַחַד עִם הַנָּשִׂיא שָׁזָר בַּ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', הוּא הָיָה יָכוֹל לִקְרֹא גַּם בְּאִידִישׁ, כִּי הוּא נִתְגַּדֵּל בְּבַיִת שֶׁל דּוֹבְרֵי אִידִישׁ, אֲבָל הוּא הָיָה רוֹצֶה לִקְרֹא רַק בְּעִבְרִית, הוּא הָיָה נִלְהָב גָּדוֹל לְעִבְרִית. וַאֲנִי קָרָאתִי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, זֶה כְּמוֹ עִבְרִית, אָז אָמַרְתִּי לוֹ: "תִּקְרָא בְּאִידִישׁ, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מִפִּי רַבֵּנוּ".

רַבִּי נָתָן מְתָאֵר אֵיךְ נִסְתּוֹבֵב הַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', הוּא שָׁמַע אֵיךְ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ סִפֵּר הַמַּעֲשִׂיּוֹת, זֶה הָיָה עִם רְמָזִים בַּיָּדַיִם וְהָעֵינַיִם, זֶה הָיָה נוֹרָא מְאֹד. וְגַם-כֵּן הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם טוֹבָה לָאָדָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם - רַק שֶׁהוּא קוֹרֵא הַתֵּבוֹת, הַדִּבּוּרִים, זֶה גַּם-כֵּן סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְכָל טוּב.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "מַה יָּכוֹל הָעוֹלָם לוֹמַר עַל הַמַּעֲשִׂיּוֹת, הֲלֹא הֵם מַעֲשִׂיּוֹת יָפוֹת". הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם מְגַלִּים אֶת רַבֵּנוּ, מְגַלִּים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אוֹי מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלּוּ, מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶּׁזֶּה...

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, זֶה הָעִקָּר. אֱמוּנָה, "אֱמוּנָה - גִּימַטְרִיָּה בָּנִים".

נוּ, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים: "מָה, אֲנַחְנוּ לֹא מַאֲמִינִים? אֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ אֱמוּנָה".

לא.. אֱמוּנָה זֶה "וַיַּאֲמִינוּ בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", עַל-יְדֵי משֶׁה עַבְדּוֹ - אֲנַחְנוּ זוֹכִים לְהַאֲמִין בַּשֵּׁם וּבַתּוֹרָה.

"אֱמוּנָה - גִּימַטְרִיָּה בָּנִים", וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא אֱמוּנַת חֲכָמִים, "וַיַּאֲמִינוּ בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", אִם מַאֲמִינִים "בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ" - אָז "וַיַּאֲמִינוּ בְּהַשֵּׁם". אֱמוּנַת חֲכָמִים!

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גּוֹזֵר וְצַדִּיק מְבַטֵּל; הַצַּדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַיֵּם, כֵּן.

הַשֵּׁם יְרַחֵם, אֲנִי רוֹצֶה בְּכָל לִבִּי וְנַפְשִׁי שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִזְכֶּה לְכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁצָּרִיךְ. נוּ, מְחֻיָּבִים לְהִתְפַּלֵּל עַל הָעוֹלָם, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: "מִי שֶׁלֹּא מִתְפַּלֵּל עַל הָעוֹלָם, הוּא יֵשׁ לוֹ עֹנֶשׁ".

לֹא, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: "אָז אֲנִי לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי, מַדּוּעַ מַגִּיעַ לִי עֹנֶשׁ?"

לֹא.. יֵשׁ עֹנֶשׁ גָּדוֹל. צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וְעַל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁיִּתְגַּלֶּה דַּעַת רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם אָז יִהְיֶה כָּל הַיְשׁוּעוֹת, כָּל אֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ.

צְרִיכִים לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה, אָמְנָם זֶה בְּיַד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְבַד, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁאֲנַחְנוּ נַמְשִׁיךְ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַגְּאֻלָּה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא יֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ מִתְּפִלָּתֵנוּ, מֵאֱמוּנָה. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁהָעִקַּר הָעִנְיָן שֶׁלִּי הוּא תְּפִלָּה!

"עִקַּר הָעִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה", וְעִקַּר הָעִנְיָן בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הוּא שֶׁעוֹסְקִים רַק בִּתְפִלָּה כָּל הַיּוֹם, "עִקַּר הָעִנְיָן שֶׁלִּי הוּא תְּפִלָּה!"

"עִקַּר הָעִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה", מַה זֶּה רֹאשׁ-הַשָּׁנָה? לָבוֹא אֵלַי עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁבִיל תִּקּוּן! וְזֶה הַדָּבָר נִשְׁאָר גַּם עַכְשָׁו, לֹא רַק בְּחַיֵּי רַבֵּנוּ שֶׁהוּא אָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, זֶה הָעִנְיָן נִמְשָׁךְ, הוּא לֹא נִפְסָק. זֶה עִנְיָן שֶׁל רַבֵּנוּ זֶה דָּבָר חָדָשׁ שֶׁלֹּא נִפְסַק לְעוֹלָם. כָּל דִּבּוּר שֶׁלּוֹ וְכָל עִנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע וְהוּא נִצְחִי וְהוּא תָּמִיד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

כָּכָה הוּא אָמַר, שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, זֶה לֹא נִפְסָק!

הוּא הַמַּנְהִיג שֶׁלָּנוּ בְּכָל תּוֹרָה, בְּכָל שִׂיחָה, בְּכָל מַעֲשֶׂה...

אוֹי, אוֹי, אוֹי.. רָאִיתִי אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה חָי חַיִּים טוֹבִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם, חַיִּים טוֹבִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין הָעוֹלָם יוֹדְעִים מַה זֶה חַיִּים. רָאִיתִי מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין דִּבּוּרִים לְדַבֵּר!

אֲנִי רָאִיתִי גְּדוֹלִים, גְּאוֹנִים, שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם וּפִרְסוּם וְהָיוּ חֲשׁוּבִים בְּכָל הָעוֹלָם. הָיָה רַב אֶחָד שֶׁהוּא הָיָה גָּאוֹן וּמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם וְהָיָה לוֹ שֵׁם שֶׁל גָּאוֹן וְצַדִּיק וְהַכֹּל, וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ לִפְנֵי שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ, וְאַחֲרֵי שֶׁזָּכִיתִי לְהַכִּיר אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שֶׁאוֹתוֹ הָרַב הוּא בַּחוּץ לְגַמְרֵי, לֹא יוֹדֵעַ מַה זֶּה הַתּוֹרָה, מַה זֶּה אֱמוּנָה.

כָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּפִי הַלֵּב. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "תְּנוּ לִבְּכֶם לִי - וַאֲנִי אוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ!"

מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת דֶּרֶךְ חָדָשׁ? "זֶה דֶּרֶךְ יָשָׁן, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי!"

יֵשׁ פָּסוּק: "וְהֵסַרְתִּי לֵב אֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר", אוֹמֵר רַבֵּנוּ: "לֵב בָּשָׂר - זֶה שֶׁל בְּרֶסְלֶב!"

אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, רָאִיתִי כְּבָר אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם אַחֲרֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ...

תוכן העניינים

ספר ישראל סבא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה