סי' יט תפלה לחבקוק · ד"ה וע"כ אומרים
וע"כ אומרים עם הד' מינים את הלל שהוא בחי' שלימות לה"ק כי עיקר שלימות הדיבור לדבר בו שבחו ית' ולהודות ולהלל לה' וכמבואר במ"א, וע"כ מנענעין בהודו לה' ובאנא ה' הושיעה נא כי בענין זה להשלים הלשון קודש ע"י הטוב שבתרגום בזה צריכין לעסוק לעולם ובכל פעם שממשיכין איזה תיקון ושלימות לה"ק צריכין להיות מודה על העבר וצועק לעתיד לבוא עד גמר התיקון ואעפי"כ צריכין לסיים בהודאה שזה בחי' הודו שבסוף ההלל כי צריכין לאכללא שמאלא בימינא כנ"ל: