סי' יח ר' יונתן משתעי · ד"ה ואח"כ נכנסין
ואח"כ נכנסין כל ישראל לסוכה שמרמזת ג"כ על אימא דמסככת בחי' בינה בחי' עוה"ב כ"ש וסוכה תהיה לצל יומם וכו' שזה ג"כ מעניני עוה"ב כמובן מדרז"ל, גם מרמזת על סוכת דוד בחי' מלכות שעל ידה משיגין התכלית האדם שאין לו דירת קבע בזה העולם רק דירת עראי ועיקר קביעות דירתו ומחשבתו יהיה בהתכלית של שעשוע עוה"ב וע"כ כל שבעת הימים (שמרמזין על כל ימי חייו של האדם כמובא) אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע ומכניס בה כל כליו הנאים וכלי תשמישו ואוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה לרמז שצריך לקיים בכל דרכיך דעהו וכל עיניו ומעשיו יהיו רק בשביל התכלית שהוא בחי' סוכה כנ"ל, וע"כ סוכה אותיות כ"ו ה"ס בחי' יחוד השני שמות הק' הוי"ה אדנ"י שהם בח'י מחשבה ומעשה בחי' סוף מעשה במחשבה תחלה כמובן במאמר ויהי נא פ שנים ברוחך אלי סימן ס"ו, וזה בחי' השמחה של סוכות כי זה עירק השמחה. כמובן במאמר ויאמר בועז סימן ס"ה ובליקות"נ סימן ל"ג ל"ד ויחד יתרו, וזה בחי' שמחת בית השואבה על שם ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה שכל זה יהיה בשלימות לעתיד לבוא, וע"כ צריך שיהיה הסכך מדבר שאינו מקבל טומאה וצומח מןם הארץ ותלוש כי שם בהתכלית לא יהיו שום בחי' טומאה ח"ו כ"ש ואת רוח הטומאה עאביר מן הארץ, אך אעפי"כ עיקר שעשוע עוה"ב שהוא בחי' התכלית יזכו אותם שהיו בעוה"ז על הארץ הגשמי הזאת ועשו רצון קונם וע"כ צריך שיהיה בתלוש שהוא דבר המיטלטל ולא יהיה מחובר בארץ היינו שאעפ"י שהוא בארץ הזאת לא יעשה לו קביעות בתוכה ולא יהי המחור ומקושר בעניני הארץ רק יהיה מחובר ומקושר בענין השגת התכלית, ובעניני הררץ והעוה"ז יהיה רק בדרך עראי ודבר המיטלטל כנ"ל, וע"כ צריך שיהיו הכוכבים נראין מתוך הסכך שזה בחי' יעקב שנמשל לכוכבים כשארז"ל על פסוק לא עתה יבוש יעקב וכו' ויעקב נטל לחלקו עוה"ב בחי' התכלית כנ"ל, וגם לרמז שעיקר השגת התכלית זוכין ישראל ע"י שמקבלין הצדיקים המלכות והמנהיגות להשגיח על ישראל ולהדריכם בדרך ישרה שע"ז נאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים, וע"כ צריך שתיהיה הסוכה ז' טפחים על ז' טפחים שזה בחי' מ"ט אורות שהם בחי' התכלית כמובן במאמר ראיתי מנורת זהב סימן ח', וע"כ סוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה דלא שלטא בה עינא היינו שהוא בבחי' עין לא ראתה וכו' ואין לנו השגה בזה כלל, ועיקר ענין הסוכה הוא לרמז שיש לנו ג"כ איזה תפיסה והשגה בענין התכלית והתכלית קרוב אל מחשבותינו בבחי' סוף מעשה במחשבה תחלה, ושהיא פחותה מעשרה טפחים פסולה כי נקראת דירה סרוחה כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה כ"ש והארץ נתן לבני אדם כשארז"ל נמצא שעיקר אחיזת גשמיות הארץ שמרחק את האדם מהשגת התכלית היא למטה מעשרה ודירה כזו היא דירה סרוחה ודבר נבאש ומסריח ונמאס שאין בו חיות כלל מאחר שמשוקע בגשמיות הארץ ורחוק מהתכלית וע"כ היא פסולה לסוכה כי עיקר הסוכה הוא לרמז לישראל שעיקר קביעות דירתם ומחשבתם והיה בהתכלית (שהוא בחי' למעלה מעשרה) כנ"ל: