סי' יח ר' יונתן משתעי · ד"ה ואח"כ זוכין
ואח"כ זוכין לשמיני עצרת ואז זיווגא דמטרוניתא פנים בפנים ונתייד כביכול המעשה עם המחשבה בבחי' סוף מעשה במחשבה תחלה ומאיר אור השגת התכלית בעלם כי שמיני עצרת מרמז על עוה"ב כמובא גם מרמז על מדת מלכות מלשון זה יעצור בעצי כמובא היינ ובחי' המלכות וההנהגה של הצדיק אמת שעי"ז משיגין התכלית, וע"כ אז השמחה גדולה מאד ויעקב הוא אז רישא לחדוותא וכל ישראל עולין אז לתורה כי עיקר השגת התכלית הוא ע"י התורה כנ"ל, גם ע"י התורה הק' עי"ז יש לכל ישראל חלק לעוה"ב, ומסיימין ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל כי הוא זכה להאיר עיני ישראל ולהכניס בהם השגת התכלית האמיתי ע"י האותות והמופתים והמוראים גדולים אשר עשה לעיניהם וזה בחי' ולכל המורא הגדול דייקא על דרך שדרשו רז"ל ובמורא גדול זו וילוי שכינה וכו' היינ והתגלות השגת אלהותו ית' שזה עיקר התכלית כנ"ל, ואפשר לכוין לה גם פירוש רש"י שפירש על שבירת הלוחות שהאותיות פרחו מהם ע"י שעשו ישראל את העגל ופגמו בהאמונה הק' אשר עי"ז נשלמין האותיות כנ"ל ואין רצוני להאריך בזה: