סי' יג אשרי העם · ד"ה וע"כ ארז"ל
וע"כ ארז"ל תקיעת שופר חכמה וכו' כי עי"ז ממשיכין חסד בעולם ועי"ז נמשך דעת וחכמה כמבפ"נ, ועי"ז זוכין להמשיך תורה והשגחה שלימה וזה תרועה אותיות תור"ה עיי"ן כשארז,ל היינו שממשיכין תורה שהיא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין בחי' השגחה כנ"ל, וזה בחי' בתרועה דאיהו רוחא (בחי' רוח נדיבה של צדקה הנ"ל) איתעביר אל אחר שנתבטלה ע"ז של ממון ונתבטל הרחון אף הבא עי"ז ונמשך חסדים בעולם, והנה מצאנו בגלות מצרים (שהיא ג"כ בחי' התגברות תאוות ממון כמבואר במ"א) כתיב ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וכו' שזה בחי' שברים תרועה גנוחי גנח יילולי ייליל היינו אנחה וצעקת יללה, ועי"ז וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים שזה בחי' השגחה שלימה בחי' הבטה והשבת ההבטה שזה בחי' ראיה וידיעה כמובן במאמר ויהי אחר סי' ע"ו, וע"כ תקנו רז"ל גם בכאן שברים ותרועה, ומחמת שעיקר התיקונים הנ"ל נעשין ע"י חכם הדור שהוא מקבץ הנפשו"ת ומעלה אותם ומוריד עמהם תורה ע"כ כל תרועה פשוטה לפניה ולאחריה כי תקיעה פשוטה מורה על הקיבוץ שמתקבצין אל החכם בחי' ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה וכמובא לעיל כ"פ, ומחמת שבענין זה יש שני שכליות כמבפ"נ ע"כ יש שני תקיעות כי תקיעת שופר חכמה כנ"ל, גםיש לומר שזה בח'י תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד כנגד בחי' תיקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה המבפ"נ, וזה בחי' מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות היא בחי'תיקון תאוות ממון שהיא מבחי' מלכות כמובן במאמר וביום הבכורים סי'נ"ו וכמו שכתוב עשיר ברשים ימשול, זכרונות הוא מבחי' המוחין בחי' חב"ד כמובא בכוונות זה בחי' החכמה שזוכין עי"ז, גם הוא בחי' המתקת הדינין והחרון אף שזוכין ע"י ביטול תאוות ממון, וע"כ מתפללין אז כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ובטובך הגדול ישוב חרון אףך וכו', וע"כ מזכירין שם עקידת יצחק שהוא בחי' המתקת הדינים בשרשן, וזה אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה היינו בחי' המתקת הדינים שזה בחי' זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, וזה ובמה בשופר כי ע"י תקיעת שופר ממשיכין כל הנ"ל וזה בחי' ברכת שופרות שמזכירין אז פסוקים ממתן תורה כי עי"ז ממשיכין תורה כנ"ל, וגם פסוקים של קיבוץ גליות כי זה בחי' התגלות משיח שיקבץ גליותינו ופיזור נפשותינו, ויעשה היחוד הק' בשלימות וימשיך לנו התגלות התורה בשלימות והשגחה שלימה כמובן בפסוקים רבים: