סי' יג אשרי העם · ד"ה וע"כ אחר
וע"כ אחר סוכות הוא שמיני עצרת שהוא כנגד מלכו תדוד משיח כמובא ואז נמשך בשלימות בחי' ולוקח נפשו תחכם שזה ג"כ בחי' עצרת שהואמלשון קיבוץ ואסיפה כמ וקראו עצרה, ועי"זנעשה יחודא דקוב"ה ושכינתיה וע"כ אז זווגא דמטרוניתא ועי"ז נתחדשין הנפשו"ת לטובה וממשיכין תורה תורה והשגחה שלימה, וע"כ כל ישראל עולין אז לתורה ומסיימין אז התורהבמה ששיבר משה את הלוחות כשעשו ישראל את העגל שזה בחי' הע"ז של תאוות ממון בחי' עצביהם כסף וזהב שעי"ז נסתלק אור התורה ואור ההשגחה ר"ל רק משה בגודל זכותו וצדקתו הרבה בתפלה כ"כ עד שהמתיק החרון אף שנעשה עי"זוזכה לקבל הלוחות שניות והמשיך השגחהשלימה שזה בחי' מה שפעל בתפתו אצל השי"ת שילך בעצמו בוכבודו כביכול לפני ישראל, וזה שמתחילין אח"כ בראשית שמרמז על אור ההשגחה שממשיכין ע"י התורה כמבפ"נ, וזהו שדרז"ל בראשית בזכות התורה בזכות ישראל בזכות משה וכו' והכל אחד. כי משה מקבץ נפשו"ת ישראל וממשיך תורה והשגחה שלימה שבשביל זה נברא העולם, וזה והארץ היתה תהו ובוהו וכו' שהם בחי' הקליפות המתגברין להעלים אור התורה ואור ההשגחה והעיקר ע"י התגברות תאוות ממון שזה בחי' וחושך על פני תהום כי הוא בחי' אנפין חשוכין כמבואר במאמר צוית צדק סי' כ"ג, והתיקון הוא ע"י ורוח אלהים דא דוחא של משיח שמשכך תאוות ממון, וזה על פני המים בחי' צדקה כמובא במ"א, ויאמר אלהים יהי אור וכו' שנתגלה אור התורה ואור ההשגחה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שנעשה היחוד בשלימות, עדו יש לומר יהי אור מרמז על ביטול החשך של תאוות ממון שעי"ז נתגלה אור השכל ונתקבץ פיזורי הנפש שהיה מפוזר בתחלה ע"י תאוות ממון שהוא בחי' פיזור הנפש כמו שפירש הר"ב על משנת מרבה נכסים מרבה דאגה וע"י שמתקבץ פיזורי הנפש עי"ז מאיר הנפש ביותר כמבפ"נ, וזה בחי' יהי אור, גם החסד שנמשך ע"י ביטול תאוות ממון הוא ג"כ בחי' אור יום בחי' יומם יצוה ה' חסדו, וכן השכל הוא בחי' אור כ"ש כיתרון האור מן החשך וכו' וכתיב חכמת אדם תאיר פניו, וכן הביהמק"ד נקרא אור כשארז"ל, ועיכ"ז נתקבצין פיזורי הנפש ומאירין נפשו"ת ישראל באור גדול ועולין ונכללין בבחי' עיבור ונעשה היחוד בשלימות כנ"ל: