סי' יא אני ה' הוא שמי · ד"ה בר"ה עוסקין
בר"ה עוסקין כל ישראל שיהיו נעשה בחי' יחודא עילאה ויחודא תתאה כמובן בכתבי האריז"ל וביותר מבואר בזה בספר ברית כהונת עולם, ושני יחודים אלו הם סוד שמע ישראל וברוך שם וכו' והם עיקר פסוקי קבלת מלכות שמים שבזה עוסקין ביותר בר"ה, וכמו שאר" אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם וזה ג"כ בחי' תקיעת שופר של ר"ה כמבואר בספר ברית כהונת עולם הנ"ל, והנה מבואר בפנים שע"י שישראל גורמןי שני יחודים הנ"ל ע"י שנזהרין כולם בשמירת הברית הן בזיווג של חול הן אותן שזיווגם משבת לשבת עי"ז נשלם כבוד ה' ית' בשלימות, גם צריכין ליזהר מאד מגיאו תרק שיהיה'כבודו כאין נגד כבוד השי"ת ועי"ז נשלם הדיבור שהוא בחי' מלכות פה וזוכים עי"ז לדיבורים המאירים לו לתשובה ועי"ז זוכה לתבונת התורה לעומקא, והנה ר"ה הוא יום ראשון לעי"ת ואז אנו עוסקין בבנין המלכות שהוא בחי' הדיבור המאיר ומתפללין הרבה על התגלות מלכותו וכבודו ית', וזה בחי' המלך הקדוש שאומרין אז המלך הוא בחי' הכבוד בחי' מי זה מלך הכבוד והקדוש הוא בחי' הוא"ו של כבו"ד שהוא בחי' קדושת הברית שהוא עיקר הקדושה כמבפ"נ, וקדוש זאת ממשיכין ישראל על עצמן ממה שדביקין בקדושתו ית' בבחי' קדושים תהיו כיקדוש אני כמבוא, וגם כי סילוקא דיסודא הוא עד המוחין שהם בחי' קודש וכמבואר במ"א, וזה שאומרין בברכת אתה קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה וכו', וזה שמתפללין ובכן יתקדש שמך וכו' נגד בחי' קדושה הנ"ל ובכן תן פחדך נגד בחי' כבוד הנ"ל בחי' ליראה את השם הנכבד, ואח"כ מתפללין ובכן תן כבוד ה' לעמך שגם ישראל יכו לבחי' כבוד הנ"ל וזה תהלה ליראיך תהלה היא בחי' הדיבור כמבפ"נ ותקוה טובה וכו' זה כנגד בחי' יצירה ועשיה שהם בחי' תיק לאותיות ו"ה כמבואר בכוונות זה בחי' יחודא תתאה בחי' מט"ט המקנן ביצירה וכו', ועל יחוד זה צריכין להתפלל ביותר כי לא אבו בעיר עד דבקרבך קדוש כשארז"ל וכמובן גם בפנים כשנשאו דשאים וכו' אז דיקא אמר שר העולם יהיה כבוד ה' לעולם, וזהו ופתחון פה למיחלים לך כי אז דייקא נפתח הפה והדיבור כמובן בפנים, וזה שמחה לארצך וכו' וצמיחת קרן לדוד עבדך וכו' כי בזה תלוי הגאולה כמובן בפנים, וזה ובכן צדיקם יראו וישמחו צדיק הוא מאן דנטיר ברית כידוע, ותמלוך בחי' התגלות מלכותו וכבודו ית', וזה קדוש אתה בחי' קדושה הנ"ל, ונורא שמך בחי' הכבוד הנ"ל בחי' ליראה את השם הנכבד והנורא בחי' מוראה של מלכות, ואין אלהים מבלעדיך כי זה בחי' שיש די באלהותו לכל בריה כמבפ"נ, (וזה בחי' לתקן עולם במלכות שדי), ומסיימין בברכת הלך הקדות כנ"ל, ומחמת שעוסקין אז בבנין המלכות והתגלות הכבוד דקודשה ע"כ נתעורר אז ביותר לעומת זה הדינין והקטרוגים ממה שפגמו במלכות דקדושה, והעיקר ע"י הגיאות והרדיפה אחר הכבוד כמבפ"נ. ע"כ ציוה עלינו השי"ת לתקוע בשופר שבטבעו להחריד לב האדם ולהכניע גאותו, וזה יום תרועה יהיה לכם כי תרועה היא בחי' ביטול ושבירת הגאוה כמבואר במאמר משפטים סי' יו"ד, וע"כ תרועה היא בחי' יעקב שהוא בחי' עקב ענוה יראת ה', והוא זכה לתקן בחי' השני יחודים הנ"ל כמו שארז"ל שהשבטים אמרו שמע ישראל וכו' והואאמר בשכמל"ו, ומחמת ששם צריכין שמירה ביותר כנ"ל ע"כ אומרין אותו בחשאי משום שאמרו יעקב כשארז"ל, וזהו שארז"ל שתרועה אותיות תור"ה עיי"ן בחי' הע' פנים לתורה כי ע"י כ"ז זוכין לבוא לתבונת התורה לעומקה, וע"כ תוקעין בשופר שמרמז על בינה היינו כנ"ל, ומחמת שצריכין לזה לבטל הגאוה ולתקן פגם הברית ע"כ תקנו רז"ל לתקוע שברים ותרועה, שברים הוא כנגד ביטול הגאוה בבחי' לפני שבר יגבה לב איש וכן לפני שבר גאון, ותרועה הוא יילולי ייליל זה כנגד פגם הברית שבא מהקליפה שנקראת לילית מפני שמייללת כמובא, ותחלה תוקעין שברים כי זה תלוי בזה בבחי' ואשת איש נפש יקרה תצוד כמובא בפנים גם מובא ששבריםתרועה הם כנגד יצירה ועשיה בחי' יחודא תתאה הנ"ל, וע"כ תוקעין פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, תקיעה פשוטה אותיות תקיע"ה בחי' יחודא עילאה כמובן ואח"כ תרועה היא בחי' יחודא תתאה הנ"ל, ואח"כ תוקעין פשוטה לאחריה כילעתיד גם יחודא תתאה יהיה בבחי' אותיות י"ה כמובא בכתבים שזה בחי' ביום ההוא יהי"הה' אחד וכו' וע"כ אין תוקעין בשבת כי אז נמשכין כל הבחינות הנ"ל ע"י קדושת שבת בעצמו כמובא במ"א: