סי' טו אור הגנוז · ד"ה ראש השנה
ראש השנה הוא יום ראשון לבריאת העולם, ועיקר בריאת העולם היה בשביל היראה כ"ש בראשית ברא א' וכו' ודרז"ל אין ראשית אלא יראת ה' שנאמר ראשית חכמה יראת ה', ע"כ יום הזה הוא איום ונורא וכל ישראל ממשיכין אז יראה גדולה על עצמם ומתפללין וצועקין ובכן תן פחדך וכו' גם הואיומא דדינא של כל השנה כי בו תנשא מלכותך ומלך במשפט יעמיד ארץ, וע"כ אז הכל עומדין למשפט בבחי' למשפטיך עמדו היום וכו' כי מי לא נפקד כהיום הזה, והשי"ת מגודל אהבת ישראל הודיע לנו הסוד כי אז יום המשפט בכדי שנתעורר עי"ז לשפוט בעצמנו את משפטינו, היינ וליישב עצמינו היטב על כל מה שעבר עלינו בכל השנהכולה ולזכור בעצמינו כל מה שפגמנו ועשינו נגד רצונו יתק ולשוב ע"ז באמת, ועי"ז נמתק הדין של מעלה בבחי' אם יש דין למטה אין דין למעלה, ועי"ז מעלין מדת היראה לשרשה היינו להדעת שבלב היינו שלא תתלבש היראה בשום דבר רק שידע בלב שלם ממי להתיירא היינו ליראה את השם הנכבד והנורא יראת הרוממות כמבפ"נ, ועי"ז זוכין להשגת התורה שב נגלה ולתפלה במסירת נפש וזוכין להשיג סתרי תורה היינו סודות התורה שיתגלו לעתיד שהם בבחי' אור הגנוז וכו' כמבפ"נ, וזה בחי' המלך הקדוש שואמרים אז היינו שממשיכין השגת התורה שבנגלה שזה בחי' מלך בחי' בי מלכים ימלוכו מלכות הוא בחי' נגלה כמבפ"נ והקדוש הוא בחי' הנסתר שבתורה שנקרא קדוש כמבפ"נ, וכן אומרין המלך המשפט כי עוסקין אז בבחי' משפט כנ"ל, וזה בחי' הארבעה ובכן שאומרין אז, ובכן יתקדש שהוא כנגד אברהם שמסר נפשו על קדושת שמו ית' זה כנגד בחי' התפלה במסירת נפש שהיא בחי' אברהם כמבפ"נ, ובכן תן פחדך כנגד יצחק זה כנגד בחי' עליית היראה לשרשה שזה מדת יצחק פחד יצחק וזה שאומרין שידענו ה' אלהינו בחי' דעת הנ"ל, ובכן תן כבוד הוא כנגד יעקב שהוא בחי' משפט כידוע וזה בחי' משפט לאלהי יעקב, ובכן צדיקים הוא כנגד דוד שהוא וזרעו הם בבחי'אור הגנוז הנ"ל כמבואר בזוהר חדש, וזה בחי' ובכן צדיקים יראו וישמחו וכו' בחי' אור צדיקים ישמח וכתיב אור זרוע לצדיק (בחי' אור הגנוז הנ"ל) ולישרי לב שמחה, וזה ג"כ בחי' תקיע"ה שברי"ם תרוע"ה תקי"עה שמרמזין ג"כ על האבות עם דוד כידוע היינו כנ"ל, וע,כ תוקעין בשופר לעורר לב האדם שישים לבו על דרכיו וישפוט א"ע בעצמו אם ישר הולך ואם לאו ח"ו אז יתעורר בתשובה וחרטה גמורה מעתה עכ"פ, וזה בחי'תקעו בחודש שופר וכו' כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, כי בתקיעת שופר מזיכירן את האדם שנתעורר עליו המשפט שלמעלה והקב"ה יושב על כסא דין ועי"ז האדם המשכיל נתעורר לשפטו את עצמו ואז כשיש דין למטה אין דין למעלה והקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, גם ע"י השופר נמשך יראה וחרדה כ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, והיראה היא ברה ונקיה בלי שום התלבשו"ת רק יראת אלהים, והיראה הוא עם דעת שזה בחי' מה שע"י תקיעת שופר מעוררין מהשינה שהוא בחי' קטנות הדעת, וזוכין לדעת שלם ואז היראה בשלימות כי עלתה לשרשה שהיא הדעת, וזה בחי' מה שמבואר בכוונת שופר שמרמז על שם אלהים שהוא בחי' יראה כמבפ"נ וגם על אותיות מנצפ"ך שהם בחי' פ"ר משופר שזה בחי' שורש היראהשהוא הדעת כי מנצחפ"ך בדעת דז"א כמבפ"נ, וזה בחי' אשרי האם יודעי תרועה יודעי דייקא בחי' דעת, גם קול השופר מרמז על השגת התורה שניתנה בשופר, גם התורה שבנגלה הוא בבחי' קרא בגרון וכו' כשופר הרם קולך כמבפ"נ, גם השופר מרמז על השפלות כי טבע השופר להחריד לב האדם ולהכניע גאון לבו ועי"ז תפלתו מקובלת כי תפלת השפל אינה נמאסת, גם זוכה לתפלה במסירת נפש כמבפ"נ, וע"כ תוקעין בשעת התפלה ובשופר של איל להזיכר עקידת יצחק שמסר נפשו בפועל ממש לעשו"ת רצון קונו, גם שופר מרמז על עולם הבינה שהיא עיקר בחי' אור הגנוז לעתיד לבוא בחי' סתרי תורה הנ"ל כידוע, וזה בחי' יום תרועה יהיה לכם ומבואר בזוה"ק שמרמז לעורר מדתו של יעקב כי יעקב כלול מכל הבחינות הנ"ל, כי הוא בחי' משפט כנ"ל וכמבואר במאמר אמור אל הכהנים סי' ב' גם הוא בחי' יראה כמבואר בזוה"ק ביראתך בזכות יעקב שאמר מה נורא המקום הזה גם שרשו בדעת כידוע, וזה בחי' עליית היראה לשרשה שבדעת כנ"ל, גם יעקב הוא בחי' התורה כידוע והוא כולל בחי' התורה שבנגלה עם התורה שבנסתר שזה בחי' יעקב וישראל ונשא את לאה ואת רחל שמרמזין על עלמא דאיתכסיא ועלמא דאיתגליא כידוע, וזה בחי' תרועה אותיות תור"ה עיי"ן בחי' עיין פנים לתורה שכולל תורה שבנגלה ושבנסתר, וע"כ מבואר בספרי קודש לכוין אז בתפלה העיקר בשביל צרכיו הרוחניים שזה בחי' התפלה במסירת נפש שמתפלל בלי שום כוונת תועלת עצמו ונתבטל כאיל ואינו בעולם בחי' כי עליך הורגנו כל היום כמבפ"נ, וע"י תפלה כזאת דייקא זוכה לבחי' תורה שבנסתר שזה בחי' שממשיך הארה מעולם הביה שצריכין מאד לתיקון זה בר,ה כמובן בכוונות, ומחמת שלאו כל אדם זוכה לתפלה כזו להמשיך על ידה הארה מבחי' אור הגנוז, והעיקר זוכין לזה בשלימות הצדיקי אמת שהאור גנוז בשבילם כי גנזו לצדיקים לעתיד לבוא כשארז"ל ע"כ החיוב גדול ביותר לבוא על ר"ה לצדיקי אמת, ועכ"פ נוהגין להתפלל בערב ר"ה על קברי צדיקים בכדי שבזכותם נזכה ג"כ להמשיך כל התיקונים הנ"ל בר"ה: