סי' ט תהומות יכסיומו · ד"ה ואח,כ זוכין
ואח,כ זוכין לקדושת שמיני עצרת ואז זיווגא דמטרוניתא בשלימות והנוקבא עוצרת הטיפה שלא תפיל כי אז מתחבר הקב"ה עם ישראל בהתקרבות גדול כמבואר בזוה"ק ומאיר להם אז אורו ית' שהוא בחי' אור האמת (בחי' שלח אורך ואמתך שנאמר על אורו של משיח שמתנוצך בשמיני עצרת שהיא כנגד בחי' מלכות בחי' זה יעצור בעממי כמובא), כי הקב"ה הוא עצם האמתונזרע ונקלט בלבם של ישראל אז התנוצצות אור האמת עד שמתקשרין בו ית' בקשר של קיימא באופן שלא תפיל ולא תתבטל רש"ימו של ההארה הזאת לעולם בבחי' ואמת ה' לעולם, וע"כ כל ישראל עולין אז לתורה שנקראת אמת בחי' אמת קנה וכו' וכמו שארז"ל להורות שבכל אחד מישראל יש נקודת אמת כי הם בבחי' כולו זרע אמת ועי"ז יכולין הכל להתקרב אליו ית', וע"כ מסיימין אז התורה בשבירת הלוחות ששיבר משה לעיני כל ישראל כי מזה רואין גודל מעלת התפלה כי אעפ"י שלשלימות תיקוני התפלה צריכין גם לימוד התורה כי מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה כנ"ל אעפי"כ זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, וחסידים הראשונים שהיו שוהין בתפלתן גם תורתם מתברכת ומתקיימת בידם כמו שארז"ל וע"כ כשראה משה שעשו ישראל את העגל ופגמו באמונה שהיא בחי' תפלה אז תיכף שיבר את הלוחות לעיניהם להורות להם שכבר נתרחקו מהתורה ג"כ כי כל קיום התורה תלויה באמונה שהיא בחי' תפלה, ואח"כ הרבה בתפלה כ"כ עד שזכה שנמחל עוונם ואז קבלו הלוחות שניות, ואח"כ תיכף מתחילין התורה בראשי"ת בר"א אלהי"ם וכו' סופי תיבות אמ"ת בחי' ראש דברך אמת כשדרז"ל, את השמים ואת הארץ שהם בחי' תורה ותפלה כידוע, והארץ היתה תהו ובהו כי בשעת התפלה דייקא מתגברים המחשבות זרות מאד שהם בחי' תהו ובהו וחשך וכו' ורוח אלהים מרחפת על פני המים זה רוחו של מלך המשיח שהוא בחי' אור האמת כנ"ל וזה על פני המים בחי' שפכי כמים לבך כמו שדרז"ל כי משיח כלול מכל התפלות והתפלות הם בחי' חרב אצל משיח כשישראל זוכין לבחי' שפכי כמים לבן כמבפ"נ, וזה ויאמר אלהים יהי אור וכו' ויבדל א' בין האור זה יעקב ובין החשך זה עשו וכו' כשדרז"ל כי ע"י אור האמת שהוא מבחי' יעקב נדחה ונתבטל החשך שמבחי' עשו כנ"ל, יום אחד בחי' והיה יום אחד הוא יודע לה' אשר הוא לא יום ולא לילה כמו שארז"ל כי ע"י אור האמת זוכין לצאת מן החשך וליכנס אל הקדושה בשלימות וליכלל באחדותו ית' בפרט בשעת התפלה ושם אין שום שייכות לשום חשך כלל כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אליו וגם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, ושם הוא בחי' אשר לא יום ולא לילה, וכנגד יום אחד הנ"ל הוא שמיני עצרת שהוא רק יום אחד כמובא, וע"כ אז השמחה גדולה מאד בבחי' השמחה שלעתיד ויעקב הוא אז רישא לחדוותא כי הכל ע"י אור האמת שהוא מדתו של יעקב כנ"ל: