סי' ד אנכי · ד"ה ועיקר השלימות
ועיקר השלימות כשזוכין להיות אצל צדיק אמיתי על ר"ה שהוא החכם הדור האמת ומתוודין לפניו באמת קודם ר"ה ומספרין לפניו את אשר עם לבבו עי"ז ממשכיין אח"כ בר"ה כל התיקונים הנ"ל בשלימות ע"י התפלות והתקיעות של ר"ה, וכל התיקונים שממשיכין ישראל בר"ה בכל מקומות מושבותיהם הכל רק בכחם של צדיקים יחידי הדורות הנ"ל, וע"כ נוהגין לילך בכל מקום עכ"פ על קברי צדיקים בערב ר"ה כנ"ל, וזה בחי' המלך הקדוש שואמרין אז היינו שמרמז שמחזירין המלכות לשרשה שבחכמה שהיא בחי' קודש כידוע, וע"כ כולל מלכיות עם קדושת היום דייקא, והו שמתפללין וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו' כי כשמחזירין המלכות (שכוללת כל התמונות והישו"ת והברואים) לשרשה שהוא בחי' אין סוף עי"ז נשאר רשומו בהדעת של כל אחד מאור האין סוף ית' עד שידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו' עד שעי"ז נבנית המלכות בשלימות ומחזירין המלכוה להקב"ה לבדו בבחי' ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה: