אור ברסלב
ספר ילקוט הרועים הרועים - תשביתו

ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן

הרועים - תשביתו

הרועים - תשביתו

תשביתו. בפסחים ד"ה יליף דתשביתו מערב יו"ט ובצל"ח דריה"ג גרסינן וכ' דריה"ג ל"ל דרשת ר' עקיבא דתשביתו מערב יו"ט דאי ביו"ט מי שרי כיון דס"ל הבערה ללאו יצאה ע"ש ועפי"ז נ"ל בישוב קו' התוס' פסחים דכ"ג דלחזקי' אליבא דריה"ג לא לכתוב לא יאכל ול"ב לך להיתר הנאה ע"ש ונ"ל דהפנ"י פסחים כ"ג הק' דלמה צריך קרא לאיסור הנאה בחמץ נילף מק"ו דערלה וכה"כ דאסור בהנאה עיי"ש באריכות ונ"ל די"ל דחזקי' סובר כר"ע דחזקי' תנא הי' וסובר כר' עקיבא דתשביתו מערב יו"ט דאי ביו"ט שרי והתוס' פסחים ד"ה הק' הא יכול להנות מגחלתו ותירצו כיון דבתחלת הבערה א"י להנות אסור ע"ש ולפי"ז אמינא הא באמת פשטא דקרא משמע תשביתו ביו"ט מקרא דאך ביום ראשון אך דע"כ ח"א לומר כן דהבערה ביו"ט מי שרי ע"כ דחיק ומוקי אנפשי' דתשביתו מערב יו"ט א"כ ז"ל אחר דכחבה התורה בפירוש איסור הנאה בחמץ בקרא דלא יאכל בצירי אבל לולי הקרא לא היה יכול למילף איסור הנאה בחמץ מק"ו דאדרבה בע"כ היינו מוכרחים לומר דמותר חמץ בהנאה כיון דפשטא דקרא משמע דתשביתו ביו"ט וק' האיך מותר הבערה ביו"ט ע"כ דחמץ מותר בהנאה ומותר ליהנות בביעורו ושפיר תשביתו ביו"ט וא"ש קושי' הפנ"י ולפי"ז א"ש קו' התוס' דז"נ לחזקי' אבל לריה"ג דלא סובר כדרשת ר"ע כמ"ש הצל"ח הנ"ל ממילא אף אם לא לכתוב לא יאכל ג"כ יהיה אסור בהנאה מק"ו דערנה וכה"כ לכך צריך לך להיתר הנאה:

תוכן העניינים

ספר ילקוט הרועים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה