ספר ילקוט הרועים· הרב שמעון בצלאל ניימאן
הרועים - תופס לבע"ח
תופס לבע"ח. במקום שח"ל דשי' רש"י דבעשאו שליח מהני וביד המאיר ב"מ כתב דלרבא דס"ל אי עבוד ל"מ אף אם עשאו שליח ל"מ ולאביי דס"ל מהני ה"ה דמהני עשאו שליח ור' נחמן ס"ל דל"מ עשאו שליח ושוב כ' דלרבא מהני בעשאו שליח ולר' ששת ל"מ עשאו שליח ובחי' הרי"ם גיטין דלמ"ד מגביה מציאה לחבירו קנה חבירו מכח מיגו דאי בעי זכי לנפשי' ה"ה בעשאו שליח מהני משא"כ למ"ד דל"ק חבירו ול"א מיגו ה"ה עשאו שליח ל"מ עוד כתב דתליא בפלוגתא דיאוש שלא מדעת דלרבא דס"ל יאוש שלא מדעת הוי יאוש וכיון דס"ל בלא עשאו שליח דל"מ ה"ה בעשאו שליח ג"כ ל"מ משא"כ לדידן דיאוש של"מ ל"ה יאוש שפיר מהני עשאו שליח וע"ש עוד דלרב חסדא מהני עשאו שליח ולרבא ל"מ אף עשאו שליח ע"ש. ובשו"ת זכרון יצחק סי' קט"ז דלמ"ד המגביה מציאה לחבירו ל"ק חבירו ול"א מיגו דזכי לנפשי' ע"כ כשי' ר"י דבעשאו שליח מהני דאל"כ איך משכח"ל שליחות בקדושין הא הו"ל חב לאחרים משא"כ למ"ד המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו ס"ל דאף עשאו שליח ל"מ ע"ש תוך כד"ד בש"ך חו"מ סי' רנ"ה הביא שי' הרמב"ם דבהקדש ל"מ חזרה תוכד"ד ותמה ממרובה דע"ג דמוכת בהדיא דגם בהקדש מהני חזרה תוכד"ד ובמל"מ פט"ו ממעה"ק דתליא בפלוגתא דסוגי' דמרובה היא למ"ד דתוכ"ד כדי שאילת הרב לתלמיד אבל לר' אחא ור"ל דריש פ"ד דנזיר דאפי' כדי שאילות תלמיד לרב כד"ד לדדהו עכצ"ל דבהקדש ל"מ חזרה תוכד"ד ועיין בקצה"ח סי' רנ"ה: